מה אתם חושבים? שסתם ככה כבוד שופטת בית המשפט העליון דורית ביניש נבחרה לנשיאה? שהסניוריטי הספיק? שהחברה באו לישיבה, הסתכלו זה על זה ואמרו, יאללה בואו נגמור ונלך? אז מי שחושב ככה, מוטב שיקח GPS כי זה ממש לא הכיוון.
בוועדה לבחירת שופטים הרי לא יושבים פראיירים, אלא אנשים רציניים ביותר. מישהו אפילו נשמע מתבטא לפני הדיון כשהוא אומר: "ביניש, ביניש... לעומת טובת הציבור ביניש היא כלום", כלומר היה ברור לאן נושבת הרוח.
ביניש הגיעה לישיבה חיוורת ועצבנית. בשבועות האחרונים היא היתה עסוקה מעל לראשה עם מתמחיה ובני משפחתה וחבריה לעבודה רק בדבר אחד. המצגת לוועדה. ביניש ידעה היטב ואף נרמזה שלא יהיו שום הנחות, ואיש לא הופתע כשהיא הגיעה עם כמה סבלים שפרקו המון קרטונים מלאים בדיסקים עם תוכניות.
המצגת החלה, ומפה ואילך אין לנו פרטים מדוייקים מה היה שם, כי אין פרוטוקולים. מה שכן, ממקורות פנימיים נודע לנו שהמצגת נמשכה שעות והיו כמה נגלות של פיצות. ביניש הוכיחה יכולת מופלאה לזהות את כל הליקויים, וביניהם כמה שאפילו יריביה לא ידעו שהם קיימים, אבל כזו היא ביניש, יסודית ולא עושה חשבון לאיש.
לאחר מכן, ביניש הציגה תוכנית מפורטת ביותר באילו צעדים תנקוט למגר כל פגם ופגם ("מה אני, צבא?", היא הפליטה בבוז, "אצלי הכל מתוכנן"). פירוט לסעיפים, ותתי-תתי סעיפים של משך הפעולה, תקציבים נדרשים, כוח אדם, אופן הטיפול, נהלים וחוקים שיידרשו, לוחות זמנים ועוד.
במשך שעות על שעות הקשיבו חברי הוועדה לתרחישים שונים ולמדו (עד שקיבלו את הסעיף) איך היא מתגברת על חוסר האמון בבית המשפט (נשכנע את התקשורת), על הנפוטיזם (נשכנע את התקשורת), על המצגות הפיקטיוויות של הפרקליטות בבג"צ (נשכנע את התקשורת) וכן הלאה.
למחרת בבוקר, יצאו חברי הוועדה מהישיבה תשושים ובעיניים מפלבלות. "יש לנו נשיאה מצויינת", אמר הנשיא ברק. השר בראון חטף את המיקרופון ואמר: "הקשבנו בתשומת לב מרובה לכל תוכניותיה. פה ושם היו פקפוקים, היו כמה שהתנגדו ואפילו התווכחו, אך לבסוף התמיכה הציבורית ושלטון החוק ניצחו והצבענו עבורה".
טוב שיש על מי לסמוך.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
