|   15:07:40
דלג
אריק באך פובליציסט   |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל
כתיבת המומחים
כל מה שצריך לדעת על הפסקת הריון

לא ניגוד אינטרסים

הבעיה המאפשרת לשופטים בועדות חקירה ובכלל לזייף תוצאות של פסקי דין נעוצה בפגם יסודי: החוק אינו מעניש שופט המתחמק מחובת ההנמקה והגילוי הנאות
11/09/2006  |     |   מאמרים   |   תגובות

הפיקציה המשפטית המנסה למצוא שופט בוועדת חקירה שהוא מצד אחד אישיות ציבורית בעלת רקורד עשייה מרשים לזכותו, ומצד שני לא לגלות בעברו שום אבק של קשר ישיר או עקיף העשוי להוליד טענה לניגוד אינטרסים, בכסילות וצביעות יסודה.

הבעיה המאפשרת לשופטים בועדות חקירה ובכלל לזייף תוצאות של פסקי דין נעוצה בפגם יסודי הרבה יותר: החוק אינו מעניש שופט המתחמק מחובת ההנמקה והגילוי הנאות, ואינו מאפשר הליך של חקירה נגדית של שופט על טיוטת ממצאי מסקנותיו ועימות עם "פיספוסים" שנפלו בפסק דינו בטרם יקום מכיסאו.

ככל שרולטת השמות מסתובבת סביב מעמדים אפשריים לחקור את מחדלי מלחמת לבנון השנייה, מגלים כל הצדדים הבוחשים במינויים כי למעשה כל אדם בעל רקורד עשייה מרשים ומוכח של ממש, נגוע, בעד או נגד בעלי העניין לתמוך ממשלה או להפיל אותה.

אי אפשר למצוא מישהו שיש לו רקורד עשיר ומוכח של עשייה רבת שנים, מבלי למצוא בעברו קשר בעד או נגד אישי הציבור אשר עניינם עתיד לעמוד בפני ועדת החקירה\בדיקה\טיוח או כל שם אחר שיינתן לה לפי טעמו של המעוניין.

הבעיה במרחץ הדמים הציבורי הזה, שבו כל שם רציני שיעלה כאפשרות ישופד על המוקד, היא כפולה:

ראשית - למה לאנשים טובים, שתרמו כל כך הרבה למדינה בכל חייהם, שיפקירו את שמם הטוב ויכתימו אותו כאילו התמנו מטעמו של זה, או של זה שכנגדו? כלום לא ברור שהם עשו המון בחייהם וההמון הזה שהם עשו הפגיש אותם - מרצונם ושלא מרצונם, עם אישים שהם כיום או בעד או נגד הממשלה והאחראים לכשלים שהתגלו במלחמה זו?

שנית - הניסיון למצוא מישהו שבמשך כל חייו לא הוא, לא אישתו, לא ילדיו ולא כל מקומות עבודתו ולא כל המאמרים או פסקי הדין שפרסם בחייו - לא נפגשו בצומת כלשהי עם מי מהעסקנים הותיקים אשר באופן טבעי הם בעד השמירה על השלטון הקיים או דווקא בעד הפלת השלטון הקיים, יביאו לנו יופי של מועמדים נקיים מכל אבק של אג'נדה אבל הם כנראה כל כך נקיים ומנותקים עד שנגלה מיד כי הם נמצאו אולי על הירח או עולים חדשים מקמצ'טקה שיכולתם לבחון בכלל את הסוגיות המורכבות העומדות על הפרק מוגבלות עד כדי גחוך.

הדבר נכון הן לגבי ועדת בדיקה מקצועית, כדוגמת ועדת אדמוני, והן לגבי ועדת חקירה משפטית, כדוגמת זו שדורשים כל המתנגדים לוועדה נוסח ועדת אדמוני.

שהרי בוועדת אדמוני עמדו לפני פסילת עברי ויערי ועדיין עומדים גם אחרי הפסילה אנשי ציבור בעלי רקורד ציבורי מרשים, אשר מטבע הדברים נפגשו בחייהם בכמה וכמה צמתים עם בעלי העניין, בעד או נגד אולמרט ושות'. האם זה פוסל אותם? תיאורטית כן. מעשית - מי מהבכירים במערכת המשפט והביטחון לא נפגש מעולם באינטרסים שלו עם מי מתומכי קדימה או עם מי מתנגדי קדימה?

וכך גם ועדת חקירה משפטית אשר תאוייש על-ידי שופטים בכירים ונכבדים, אשר מן הסתם גם הם נזקקו ללובי וקשרים עם פוליטיקאים - בעד או נגד אולמרט וקדימה - כדי לפלס את דרכם למעמד השיפוטי הבכיר שבו הם נמצאים. כבר אין טעם להסתיר את מה שכבר הפך לנחלת הכלל וכבר איננו בגדר סוד מדינה כמוס: למרבה הצער גם שופט, בעצם כמו כל אחד אחר בתפקידים הציבוריים בדמוקרטיות, נזקק במהלך עלייתו למעלה לדרוך על מי שמתחתיו כדי לטפס ולהיתמך על-ידי מוטת תמיכה מימינו ומשמאלו כדי לא ליפול לצדדים תוך כדי הטיפוס.

המפתח איפה אינו טמון בניסיון הפתאטי למצוא מישהו שהוא גם נקי מספיק לא להיות בעל שום דיעה קדומה ונטיית לב, אבל גם "מלוכלך" מספיק כדי להבין עניין בכל שרשרת העניינים המורכבים העומדים למבחן הוועדה - אלא בשינוי התפיסה הפרמיטיבית המתירה למי שכותב החלטות בעלות אופי של פסקי דין לחמוק בעצמו מחובה ומאחריות.

'שופט אינו יוצא ידי חובתו בלי לנמק את החלטותיו' (בג"צ ‎79/63).

לו היו מטילים עונשים על שופטים המתחמקים מלקיים את חובתם לנמק את פסק הדין שלהם וליתן גילוי נאות והתמודדות מושכלת וגלוי על מכלול הטענות של שני הצדדים בגוף פסק הדין - היינו מקבלים הרבה פחות פסקי דין פיקטיביים ושופטים הרבה יותר אחראים לפסקי דינם.

לו היינו מחייבים כל שופט לעמוד לחקירה נגדית אלמנטרית ומנומסת ועניינית, בידי שני הצדדים, ובמהלכה הוא יידרש להסביר - בעצמו ולא באמצעות ניחושי ומגבלות ערכאת הערעור - תמיהות ופירכות בטיוטת פסק דינו, לצד התעלמותו מראיות שהובאו בפניו והסותרות את קביעות שקבע, ורק לאחר מכן הוא היה מוציא את פסק הדין הסופי, לאחר שגירסתו עמדה במבחן של ממש לאחר גיבושה ולא כמי שאין עליו שום חובה של ממש, שום סנקציה, ושום ביקורת אפקטיבית בזמן אמת וטרם עשה את הנזקים הבלתי הפיכים שעשה, בין אם בשוגג ובין אם במתכוון - היינו מקבלים מערכת משפטית שבה האפשרות לטעות בפסקי דין מחת העומס הבלתי אנושי המוטל על שופטים בדרך כלל, או לפברק פסקי דין מרשיעים או מזכים בשל לחצים ומערכת קשרים וטובות הנאה המופעלת מן הסתם גם על שופטים.

'חובת ההנמקה חשובה היא במיוחד. כל מי שהתנסה בכתיבה יודע זאת. דבר אחד הוא רעיון המשתלט על המחשבה. דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו, תוך מודעות לתוצאותיו. רבים הם הרעיונות אשר הצורך לנמקם הביא לחדלונם, שכן היה בהם אך הדר חיצוני שלא ניתן היה לבססו. חובת ההנמקה היא מהחשובים שבאתגרים בפניהם חייב שופט, המפעיל שיקול דעת, לעמוד'. אהרן ברק, שיקול דעת שיפוטי (הוצאת פפירוס, תשמ"ז) עמוד ‎46.

הדרך להתמודד עם כשלים מובנים איננה לעצום עיניים מקיומם של תרחישים שהם מנת חלקה של כל מערכת אנושית, בתקווה שאם נעצום עיניים אז לא יהיה קיים מה שאנחנו נמנעים מלראות. כדברי הנשיא הפורש אהרן ברק, "הגישה 'אצלנו זה לא יכול לקרות' שוב אין לקבלה. הכל יכול לקרות" וכדברי המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון השופט חיים ה' כהן ז"ל - "השופטים הם בסך-הכל בני אדם, ולפעמים גם זה לא".

בע"פ 446/01, מקס רודמן נ' מ"י, פ"ד נו (5) 25, פס"ד מיום 27.6.02, אמר כב' השופט י' טירקל: "על מטרותיה של חובת ההנמקה נאמר כי "המטרה הראשונה מעוגנת ברצון להבטיח, כי עשיית המשפט גם תתבטא במראית פני הדברים. מטרה שנייה, פניה לערכאת הערעור ועניינה יצירת האפשרות להעביר את הנמקתה של הערכאה הראשונה בשבט הביקורת של ערכאת הערעור" (דברי הנשיא מ' שמגר בע"א,84/80 ,ע"א 89/80 כ' קאסם נ' נ' קאסם ואח'; צבי סנדרוב ושות' בע"מ נ' נ' קאסם ואח', פ"ד לז(3) 60, 70. וראו גם ע"א 377/81 נבואני נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(4) 726 (להלן - "פס"ד נבואני")). עוד נאמר, מעט מהרבה, על חובת ההנמקה:

"שיפוט על-פי שקול דעת אסור לו שייהפך לשיפוט שרירותי. כדי למנוע סכנה זאת אין אמצעי בדוק יותר מאשר הנמקה מלאה של פסק הדין. הנמקה מלאה מחנכת את השופט למחשבה ברורה ולהעלאת נימוקיו - כולל תחושתו האינטואיטיבית, --- מעל סף תודעתו אל אור היום, על-מנת שיעמדו למבחן הבקורת של דרגת הערעור, של אנשי המקצוע ושל הציבור כלו" (מ' לנדוי "הלכה ושקול דעת בעשיית משפט" משפטים א (תשכ"ח - תשכ"ט) 292, 303. וראו גם א' ברק שיקול דעת שיפוטי (תשמ"ז) בעמ' 46; ר' גביזון "בית המשפט וחובת ההנמקה" משפטים ב (תש"ל) 89; א' שוחטמן "חובת ההנמקה במשפט העברי" שנתון המשפט העברי ו-ז (תשל"ט - תש"מ) 319).

על הפירוט הרצוי של ההנמקה נאמר כי "יש ומתחייבת החלטה המנמקת את עצמה ארוכות, יש שנדרשת הנמקה קצרה, ויש שדי בקבלתה של בקשה או דחייתה, ללא כל הנמקה. וזאת כאשר החלטה מן הסוג האחרון כמו מתבקשת מעצמה מתוך מכלול החומר המונח בפני בית המשפט. כל מקרה ומקרה ונסיבותיו שלו" (בג"צ 7390/95 קרטה נ' המשנה לנשיא, כבוד השופט ש' לוין ואח' (לא פורסם). וכן ראו דנ"פ 7619/96 (בש"פ 7621/96) ציטרון נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 850, 852; פס"ד נבואני, בעמ' 728; בג"צ 1918/96 שלום כהן נ' שופטת בית המשפט העליון ד' דורנר ואח', (טרם פורסם).

"חובת ההנמקה - כמה וכמה מטרות לה: אפשרות פיקוח על פסק הדין על-ידי ערכאת הערעור, חשיפת פסק הדין לעיני הציבור, ועוד ... . אך יש גם נימוק נוסף, הרואה את ההנמקה כחלק אינטגרלי מיצירתו ומגיבושו של פסק הדין. וכך כותב השופט ברק: 'חובת ההנמקה חשובה היא במיוחד. כל מי שהתנסה בכתיבה יודע זאת. דבר אחד הוא רעיון המשתלט על המחשבה. דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו, תוך מודעות לתוצאותיו. רבים הם הרעיונות אשר הצורך לנמקם הביא לחדלונם, שכן היה בהם אך הדר חיצוני שלא ניתן היה לבססו. חובת ההנמקה היא מהחשובים שבאתגרים בפניהם חייב שופט, המפעיל שיקול דעת, לעמוד'. (א' ברק, שיקול דעת שיפוטי (פפירוס, תשמ"ז) ‎46)."

המלצתי הראשונה איפה הן לראש הממשלה והן למתנגדים לו, היא להתבשם ברקע היסטורי ועיוני במקום להתסמך על ספינים וסלוגים של יועצי תדמית. כי בסופו של כלתהליך מקלפים את העטיפה המבריקה ונאלצים להתמודד עם התוכן האמיתי, הקיים או הנעלם.

במהלך שנותיה של מדינת ישראל עמוסת הועדות והחקירות למיניהם, התפרסמו מספר מרשים של מאמרים חשובים אשר מן הראוי כעת שיקראו כל העוסקים בשאלת מינויה של ועדה שתבדוק את הכשלים.

מומלץ במיוחד לקרוא כיום את מאמרו של מי שאז היה מרצה צעיר למשפטים וכיום הוא הדיקן בפקולטה העברית למשפטים בירושלים, הפרופ' יואב דותן - "חובת ההנמקה של רשויות מינהל וגופים נבחרים" - מסמך מאלף על דיווחיות (accountability) וחובות אחרות הנגזרות מחובת הנאמנות. גישה זו חשובה כי היא קובעת למעשה כי התחמקות מחובת ההנמקה כמוה כהפרת אמונים של השופט. מסמך זה הניחכבר אז את היסוד לעובדה כי פסקי הדין שאנו רואים יותר מידי כיום, שבהם שופט מתחמק מדיון ענייני וגילוי הטענות של הצדדים בפסק הדין לצד דיון פומבי בהם, על-ידי ביטויים סתמיים כדון "לא מצאנו ממש" וכיו"ב קביעות גבוהות המגלות טפח ומסתירות טפחיים - מהווים לא רק הפרת הוראה חקוקה אלא ממש מעילה והפרת אמונים.

ראו גם: "לו הייתי אולמרט", אריק באך, ספטמבר 2006.

תאריך:  11/09/2006   |   עודכן:  22/04/2008
אריק באך
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לא ניגוד אינטרסים
תגובות  [ 13 ] מוצגות   [ 12 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
איינשטיין
11/09/06 11:00
 
zehava_7@017.net.il
11/09/06 13:29
2
מונטסקיה-יה
11/09/06 11:02
 
יוסלה שומכר
11/09/06 14:16
3
ספקנית
11/09/06 11:15
4
מקס התנין
11/09/06 11:21
 
ספקנית
11/09/06 12:06
5
דורון טל
11/09/06 13:25
6
שמחה ניר, עו"ד
11/09/06 13:29
 
אריק
11/09/06 17:41
7
יטיב חיים
11/09/06 14:20
 
אריק
11/09/06 17:45
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רבות דובר ונכתב על ועדת הבדיקה, שמינה ראש הממשלה ("ועדת אדמוני"). על-פי הרכבה המקורי, נכללו בוועדה דוד עברי, ידידיה יערי ונחום אדמוני (האחרון עדיין מיועד לכהן כיו"ר הוועדה). רבים סבורים, כי מדובר באישים בעלי מוניטין ויושרה רבה, שלא יתכופפו בפני איש ויגיעו לתוצאות אמיתיות ולמסקנות נוקבות, ללא מורא וללא משוא פנים. לא אעסוק כאן באדמוני, שטרם קראתי תגובתו על הטענות בדבר הקשרים שבין רעייתו ובין אהוד אולמרט, ואתמקד בדוד עברי ובידידיה יערי.
10/09/2006  |  עו"ד משה מכנס  |   מאמרים
שוב ושוב אנו מתבשרים על פעילויות שונות של חברי כנסת ערביים, פעילויות העוברות על חוקי המדינה, התבטאויות מלאות שטנה והסתה, ונשאלת השאלה: איזה עוד מדינה מתוקנת היתה מאפשרת לנבחרי ציבור להביע דעות ולעשות פעולות הפוגעות בבטחון המדינה במקרה הטוב, והמערערות את הבסיס לקיום המדינה במקרה הרע?
10/09/2006  |  אורנה רב-הון  |   מאמרים
פעמים רבות התרענו בפני ציבור קוראינו המבוטחים, לא להסכים בשום פנים ואופן לבדיקות פוליגרף. מדובר במכשיר בלתי אמין, אשר בינו לבין האמת אין ולא כלום.
10/09/2006  |  עו"ד חיים קליר  |   מאמרים
"מה שמך? מספר תעודת הזהות שלך? כתובת מגורים? מספר הטלפון? גילך?..." שאלות אלה ואחרות מומטרות על כל מי שמבקש שירות כל שהוא. לדוגמא, התקשרתי לקבל הצעה לביטוח רכב עבור אבא שלי, ומבול השאלות החל. דקות ארוכות של חקירה צולבת, הרבה לפני שהיה לי שמץ סיכוי לשמוע את הצעת המחיר שביקשתי וכבר היה למי שהיתה אמורה להעניק לי שירות מידע מפורט עלי, חוץ ממספר התחתונים שאני לובש היא ידעה עלי כמעט הכול. התרעמתי על החדירה לפרטיות והתשובה היתה "אין אפשרות אחרת".
10/09/2006  |  מוטי פלד  |   מאמרים
סיימנו את מלחמת "בין המיצרים". לכל מלחמה ומלחמה יש מאפיין משלה. למשל, מלחמת השחרור – היתה מלחמה שכשמה כן היא - לשם שחרור האומה. מלחמת ששת הימים עניינה היה שחרורה של ארץ ישראל. למלחמת סיני היה מאפיין של שותפות בין המעצמות לבין מדינת ישראל הצעירה וכדומה. כל מלחמה ומלחמה העלתה שאלות בציבוריות הישראלית וגרמה לשינויים.
10/09/2006  |  הרב אורי עמוס שרקי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
הרצל חקק
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים    זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת...
דן מרגלית
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il