בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אולמרט חושב שהדרך להסיט את תשומת לב העם מן הכשלון היא להריץ שוב סוס שמת מזמן
ידוע שכאשר תינוק בוכה, יש להסיט את תשומת לבו למשהו אחר, צעצוע, אשליה, ריקוד הפנדה. רה"מ אולמרט, המתייחס לכלל בית ישראל כתינוקות בכיינים שיש להשתיקם, החליט להוציא סוס מת מבית הנכאת ולדרבן אותו, בניסיון להסיט את תשומת הלב ממצוקותיו. הסוס המת הנוכחי הוא מפת הדרכים, גרסה של הנשיא בוש לתוכנית השאפתנית של אדוניו הסעודים. התוכנית זהה בכל פרטיה לתוכניות הסלאמי שקדמו לה, בתוספת קישוטים חסרי משמעות. אריאל שרון, שנרתם באונס מערכת המשפט לסוסים מתים (הסכמי אוסלו) הסכים בלית ברירה גם לזה, והלך על תוכנית ההינתקות כדי לנסות ולעקר את מפת הדרכים מתוכן. ואכן הצליח. הגירוש החד-צדדי המוצלח וזכייתו של מר אולמרט בבחירות הוכיחו כי מפת הדרכים להקמתה של ישות טרור ורצח במשא-ומתן נכשלה, ואילו ההקמה החד-צדדית של ישות טרור ורצח ללא משא-ומתן (הינתקות-התכנסות-עקירת יהודים) מקובלת על חלק גדול מאוד מן הציבור היהודי, ביחוד אלו במדינת אשדוד-חדרה. עתה באה מערכת בין המיצרים, תרתי משמע, לבנון-עזה-יו"ש, והוכיחה את כשלונו של הרעיון של מדינת טרור שוחרת שלום. אין דבר כזה. ניהול מערכה שמראש נועדה לתמוך ברעיון העוועים של ארגון טרור שיש לו מדינה בגבול הצפוני הובילה לכשלון צורב, מאה וחמישים הרוגים, שריפת יערות, שריפת 15 מיליארד שקל, הפקרה של העורף והפקרה של שבויי צה"ל. העם יודע, התקשורת יודעת, יושבת ראש הכנסת יודעת,ואפילו ראש ממשלת ישראל לשעבר שמעון פרס מודה כי רעיון ההסכנה החד-צדדית עם ישות טרור איסלאמית הוא עוד סוס שהורץ עד מוות ועתה נפח את נשמתו. מה נשאר אם כך לראש ממשלת הכשלון, המחדל, התבוסה, הטיוח, והשחיתות להציע? להפיח רוח חיים בסוס מת, מפת הדרכים, ולדרבן אותו אל מותו השני. אולי יסיט העם את תשומת לבו מכל האמור לעיל ויאחז בתקווה שהנה מגיע אבו מאזן על סוסו הלבן להציל אותנו מן השד האיסלאמי. עוד לא ראיתי סוס מת קם לתחייה. די לאשליות ומסכי העשן. ממשלת המחדל צריכה להתפטר ומיד ולמסור את המפתחות בידי הריבון, הכנסת, שכן לא אלמן ישראל.
|
תאריך:
|
11/09/2006
|
|
|
עודכן:
|
12/09/2006
|
|
ד"ר יובל ברנדשטטר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
קליגולה
|
12/09/06 08:43
|
|
2
|
|
אני בעד החוק במדינה
|
12/09/06 11:31
|
|
3
|
|
יתום
|
12/09/06 12:11
|
|
4
|
|
רימה ותולעה
|
12/09/06 15:17
|
|
|
|
יובל ברנדשטטר
|
12/09/06 17:30
|
|
8 בספטמבר 2006, בילעין. כמדי יום שישי בשנה ושבעה החודשים שחלפו, מתכנסים תושבי הכפר בילעין להפגנה השבועית, למחות נגד בניית גדר ההפרדה על אדמות הכפר, גדר ההפרדה (או חומת ההפרדה) היא מערכת ביצורים ומכשולים המוקמת על-ידי ישראל מאז 2002, ומטרתה לחצוץ בין התושבים הפלשתינים ביהודה ושומרון לבין מרכזי אוכלוסיה ישראלים. כ- 70 משתתפים, ביניהם תושבי הכפר, פעילים ישראלים ופעילי זכויות אדם זרים מתחילים בצעדה לעבר הגדר. המפגינים נושאים כרזות באנגלית ועברית, ענפי זית, ודגלי פלשתין, בין המפגינים תושב הכפר על כסא גלגלים ופעיל ישראלי המסתייע בזוג קביים. מולם ניצבת מחלקה של מג"ב.
|
|
|
|
|
|
איני משוכנע כלל ועיקר כי משא-ומתן מדיני בין ישראל לשכנותיה הוא הכלי הכי יעיל, במסגרת ניסיונותינו להגיע אל יציבות וביטחון, מבחינתה של מדינת ישראל. יתירה מזאת, במקרים מסוימים משא-ומתן כזה עלול לגרום להחלטות הרות אסון לבטחון המדינה. לדוגמא, המו"מ בין אהוד ברק, בכהנו כראש הממשלה, לבין ערפאת - היה מתקיים ומתמשך, לאחר שכבר הגיעו הצדדים להסכמה על מסירת 95% משטחי עיו"ש לחבורת המחבלים כדי שייסדו בשטחים אלו מדינת טרור חדשה, ועדיין המו"מ הזה לא הסתיים - כי הקומץ לא השביע את הארי הרעבתן...
|
|
|
קצת קשה לנו להודות, אבל חברי הכנסת הערביים שנסעו לדמשק יכולים גם יכולים לצפצף על החוק. יש להם מעמד חזק יותר מן החוק. לפעמים נדמה לי שהם ממש מתחננים להיאסר בבית סוהר ישראלי. הם וגם אנחנו יודעים היטב איזו מהומת אלהים תתחולל כאן ובעולם! ולכן, לא נעים להודות, אנחנו פוחדים מהם.
|
|
|
לאורך רוב שנות קיומה חיה ישראל בצל פרדוקס הביטחון, דהיינו בצל הסתירה בין עוצמתה הצבאית לבין יכולתה לספק ביטחון ממשי לאזרחיה. ההיסטוריה מלמדת, שדווקא כשאנו מגיעים לשיא עוצמתנו הצבאית, יכולתנו להרתיע את אויבנו מלצאת לעימות נגדנו הולכת ונמוגה. התוצאה היא עימותים צבאיים קשים, הגובים מחיר דמים ומחיר כלכלי, עימותים הפוגעים בביטחון הלאומי שלנו. הפרדוקס הזה צבר תנופה לאחר מלחמת ששת הימים, והגיע לאחרונה לשיאים חדשים.
|
|
|
|