עם של משוגעים

מבצע לבנון 2006 היה המהלך הצבאי הכי חכם, הכי מדויק, הכי חסכוני בחיי אדם והיחיד מכל המלחמות הנושא עמו שיפור בפרוגנוזה העתידית של מדינת ישראל. ולמרות כל זאת, חלק מהציבור רץ עם הגיליוטינה ברחובות ומחפש את ראשיהם של שלושת המנהיגים המחוננים, שהביאו את ההישג הזה.

התגובה הפרדוקסאלית הזאת היא תוצאה של ברית שנרקמה בין אנשי התקשורת, המחפשים לספק את מאווייהם האישיים ע"י חשיפת פשלות, ובין מאוכזבי הקצונה שבדימוס, המחפשים לסגור חשבונות אישיים. כל זה יכול היה להתרחש רק משום שרבים מכוכבי הרדיו והטלוויזיה של היום הם חוליגנים חסרי תרבות, דלי מוח וחסרי דרך ארץ, שחוץ מלדבר לא התנסו בעשיית דבר חשוב בחייהם.

בשעה שאמריקה נמצאת במצב של היחלשות (דוהרת) בעוצמתה הצבאית, הכלכלית והמנהיגותית, חלה התעצמות של סין, הודו, האיסלאם ובעיקר של אירן, אשר גם ללא האטום מצליחה לשחזר את עברה המפואר ולהפוך שוב למעצמה עולמית (הנטינגטון).

ובאשר לנו, פרט לניצחוננו במלחמת השחרור ראינו רק רצף של אסונות. מלחמת קדש היתה נפיחה מיותרת. אחרי מלחמת ששת הימים היינו במצב של נחש שבלע ארנבת הגדולה על מידותיו מבלי שהוא יכול לבולעה או להקיאה. ורק באם יצליח להקיאה ייושע. בנוסף לכך, ששת הימים הביאה את מלחמת יום כיפור, Aממנה יצאנו בעור שינינו, עם 2,600 הרוגים. מלחמת לבנון הראשונה היתה מתחילתה ועד סופה רעה חולה עם כ- 700 הרוגים. במלחמות המגן נהרגו עד כה כ- 700-800 ישראלים ועל כל חמסניק שהרגנו באו שניים חדשים. אלא לשם שינוי היו בהן בכל זאת שני הישגים חשובים. א) נאלצנו לפנות סוף סוף את חבל עזה; ב) ולא פחות חשוב, שרון בחר באהוד אולמרט כיורשו.

ובאשר למבצע לבנון הנוכחי. 1) כאשר החלו ההפצצות של פרברי בירות נחרדתי. בדיעבד מתברר שזה היה מהלך טקטי גאוני. מתברר שממשלת לבנון, שותפתנו בעתיד, ומדינות ערב העיקריות ראו בכך מהלך חיובי מבחינתם, וכך גם מועצת הביטחון.

2) החיזבאללה. ניסיון להשמידו היה חסר טעם משום ש- א) במקומם היו באים אירנים במדי חיזבאללה; ב) המחיר היה הרוג ישראלי כנגד 5 מהם; ג) מעולם לא נפתרה בעיה ע"י הריגת השליח. סוריה, השולחת, היא זו שתחליט מתי זמנם של החיזבאללה תם.

3) תגובת העולם. זו ההחלטה הראשונה של מועצת הביטחון מאז ומעולם שאיננה נגדנו. היינו אלה שפתחנו במתקפה הצבאית ולמרות זאת מועצת הביטחון מאפשרת לנו לממש את הישגינו.

4) שמירה על חיי החיילים. אילו במקום שלושת קברניטי המשימה היו שלושה בעלי מנטאליות צבאית, כמו למשל שרון, מופז ובוגי יעלון, צה"ל היה כובש מיד את דרום לבנון, מחסל את התשתיות כולל 5,000 אנשי חיזבאללה תוך אבדן של 1,200 קורבנות שלנו וכ- 5,000 פצועים. ומה אז?

שנה לאחר מכן צה"ל היה נסוג, ההרוגים והנכים היו נשארים כפי שהם, המשפחות השכולות היו נשארות בחורבנן ואין שום סיכוי שהיינו משיגים את מה שאולמרט, פרץ וחלוץ השיגו במחיר קורבנות הקטן מ- 140, שלושים מתוכם עבור ביטול הגרסה הצרפתית האנטי-ישראלית והחלפתה בגרסה הפרו-ישראלית הסופית של מועצת הביטחון.

היה זה השילוב המיוחד הזה של שלושת המנהיגים החכמים האלה, שחיי חיילים נחשבים בעיניהם יותר מתקיעת שופר צבאי ושאין זו בושה בעיניהם להשיג הישגים באמצעות מוח במקום בכוח. אלא שהברית בין התקשורת האלקטרונית והלוזרים הצבאיים הצליחה לייצר אטמוספרה מזויפת של כשלון טוטאלי.

פתאום מופיעות גם האשמות בקשר לימ"חים. אבל הרי במלחמת יום כיפור, כאשר הגעתי למחרת התחלתה לאבו רודס, לא היה שם נשק וגם לא מזון. לא היה שם כלום. וטוב שכך היה ונמשך עד היום. משום שחברה בצמיחה מרכזת את מאמציה בפיתוח משאביה החשובים כמו מדע, כלכלה, תעשיה וכו' ואין לה עניין בתחזוקה של ימ"חים.

על- פי הנטינגטון, ההתעסקות הזו בחיפוש אשמים וההתייחסות לנושאים משניים כמו הימ"חים היא חלק מהסימפטומים המאפיינים התמוטטות של החוסן הפנימי של ציביליזציה בהתפוררותה. בטרם הגיעה לגיל 60 מדינת ישראל כבר דקדנטית. לערוץ 2 ובעיקר לערוץ 10 על "כוכביו" יש חלק מרכזי בהתנוונות הזאת. זה מה שבן-גוריון חזה שיקרה, ואת זאת יש לבדוק ע"י ועדה כלשהי. ואם לא די בזאת, אז אלה שהתנגדו לפלישה ללבנון ואלה שהיו בעד הפלישה ללבנון התחברו לגוף אוקסימורוני אחד, וביחד הם רצים כמו משוגעים עם הגיליוטינה ברחובות.

ושתי דגימות מתוך מאות מהתקשורת. אילה חסון, גולדה מאיר של התקשורת, הסותמת בראיונותיה את פיות החכמים ונותנת דרור למטומטמים, שבה ומדגישה, בצורה עקיפה כמובן, את חשיבות העדר הניסיון של קברניטי המלחמה. זו שטות מוחלטת. ניסיון בידי אדם חכם וישר מהווה תוספת טכנית מועילה אך לא גורלית. מאידך, ניסיון בידי טיפש הופך לקיבעון הנכנס לוורידים ועובר במסורת מדור אחד למשנהו. שני הכובשים הגדולים בעולם המערבי, אלכסנדר מוקדון ואוקטבינוס אוגוסטוס, היו בני 18 כאשר התחילו. כל פריצות הדרך הגדולות במדע וברפואה נעשו על-ידי צעירים אשר לא הספיקו לעבור סירוס ע"י ניסיונם הרב אך השגוי של ברי הסמכה למיניהם. נשמע מוכר?

ב- 9.8 התראיין דן חלוץ בערוץ 10 ע"י יעקב אילון. מצד אחד טייס קרבי מצטיין, מפקד חיל אוויר הנחשב למבריק במיוחד, רמטכ"ל המפנה בצורה מושלמת את חבל עזה, אציל נפש אשר לא חיפש את המלוכה אשר הוטלה עליו. מולו המראיין, איש תקשורת מראשית דרכו, שאת פסגת חייו הוא מתאר (ראה ויקיפדיה) כ"מגיש החדשות הבכיר היחיד ששידר משדה הקרב."

אלא שבאותו שדה קרב אילון היה החנוט היחיד בשכפ"ץ עם מיקרופון ביד, כאשר החיילים נראו ברקע מסתובבים בין הטנקים המושבתים, לבושים במדיהם היומיומיים. בין היתר, השדרן הקרבי הציג בפני חלוץ שתיים-שלוש אמירות שכביכול נאמרו על-ידי חלוץ וביקש את תגובתו. חלוץ הכחיש בנימוס שדברים כאלה נאמרו על-ידו וביקש אסמכתאות.

במקום להתנצל, אילון הודיע "אני אבדוק". יושב שם רמטכ"ל עתיר זכויות ועתיר הישגים והשדרן הזה "יבדוק אותו". לא רק שהיה עליו לבדוק מראש, אלא שבמשפט הנבזי הזה, "אני אבדוק", הוא העביר את הצג המהבהב "אני שקרן" מעל מצחו שלו אל מצחו של חלוץ מבלי שהלה יכול היה להגיב. הסצינה המבחילה הזאת כולה היא פרדיגמה של מצב חוסר הדרך-ארץ והתת-תרבות של התקשורת המאיימת על החברה הישראלית. אצלי ערוץ 10 מת.

באם נותר שמץ של סיכוי להסדר עם הפלשתינים, רק ד"ר ברגותי ועמיר פרץ מסוגלים להביא למימושו.