ציר פילדלפי חוזר למוקד הדיון הפוליטי והציבורי ובצה"ל, כך נמסר ממערכת הביטחון, נערכים לאפשרות למבצע מקיף ברצועת עזה, ויתכן אף לחזור ולשלוט בציר, המהווה את קו הגבול בין הרשות הפלשתינית למצרים.
העיסוק המחודש בסוגיה מתרחש לאחר התרעות חוזרות ונשנות של ראש השב"כ על ניצול ציר פילדלפי להברחת כמויות עצומות של אמצעי לחימה וחומרי נפץ, ובכללם טילי נ"ט ונ"מ מתקדמים, מהדגמים המצויים בידי חיזבאללה. כוחות צה"ל, שפעלו בשבועות האחרונים באזור שאורכו 600 מטר בציר פילדלפי, חשפו לא פחות מ- 13 מנהרות ובצה"ל העריכו, כי קיימות מאות מנהרות פעילות לאורך הגבול הפלשתיני מצרי.
המצב המתברר בציר פילדלפי, וזאת אך קצת למעלה משנה מאז פינויו ע"י צה"ל במסגרת תוכנית ההתנתקות, מחייב עיון מחדש בהנחות היסוד של תוכנית ההתנתקות ובהערכות הביטחוניות, שהוצגו בפני הדרג המדיני והציבור, על לבחון אם עמדו אלה במציאות המתהווה.
נוסח תוכנית ההתנתקות (28 במאי 2004) - "בהמשך, תישקל האפשרות לפנות אזור זה (ציר פילדלפי). פינוי האזור יהיה מותנה, בין היתר, במציאות הביטחונית, ובמידת שיתוף הפעולה של מצרים ביצירת הסדר אמין אחר".
הסכם 'ציר פילדלפי' עם מצרים (אושר ע"י ממשלת ישראל ב- 28 באוגוסט 2005) - "שני הצדדים יבטיחו שפעולות או איומי הברחות, הסתננויות או טרור, לא ינבעו ולא יבוצעו מתוך שטחיהם, או על-ידי גורם כלשהו המצוי על שטחיהם, נגד האוכלוסייה, האזרחים או הרכוש של הצד האחר... שני הצדדים... מכירים בכך שדרוש מאמץ שיטתי ומערכתי כדי להילחם בטרור, בהברחות ובהסתננויות דרך הגבול... (משימת כוח משמר הגבול המצרי) לחימה בטרור, לחימה בהברחות ובהסתננויות דרך הגבול, במטרה למנוע פעולות בלתי חוקיות אלה באזור פעילותו; הסדר אבטחת הגבול באזור פעילותו על-מנת לקדם יציבות ואכיפת חוק, על-ידי מניעת הפעולות הבלתי חוקיות".
מודל אבטחת ציר פילדלפי - בישיבה בועדת חוץ וביטחון של הכנסת ב- 7 בספטמבר 2005 התייחס אל"מ ברק לחיסכון בהוצאות הצבאיות בזכות תוכנית ההתנתקות. "למדנו את לקחי מלחמת לבנון", אמר אל"מ ברק וסיפר על סלילת דרכים חדשות, הקמת גדרות משוכללות בסיוע אמצעים טכנולוגיים, שיהדקו את ההגנה על המעטפת היהודית של רצועת עזה לאחר ההתנתקות.
שיתוף פעולה עם מצרים במאבק בטרור - בישיבה בועדת חוץ וביטחון של הכנסת ב- 6 בדצמבר 2004 הדגיש שר הביטחון דאז שאול מופז את שיתוף הפעולה המתהדק עם המצרים, וציין שכבר סוכם על שיתוף פעולה ביטחוני במלחמה בטרור. הוא העריך, כי מדובר בשיתוף פעולה כמהלך אסטרטגי משמעותי, שלאחר ההתנתקות יכלול גם פריסת כוחות מצריים בציר פילדלפי, אימון שוטרים פלשתיניים ואף חיפוש נעדרים ישראליים שנותרו בסיני ממלחמת 73'.
המלצת צה"ל: לסגת מציר פילדלפי - עמיר רפפורט מ"מעריב" דיווח ב- 12 ביוני 2005, כי "צה"ל ממליץ לוותר לחלוטין על השליטה בציר פילדלפי, שעל הגבול בין מצרים לרצועת עזה. שר הביטחון שאול מופז נוטה לקבל את ההמלצה, בניגוד מוחלט לעמדת השב"כ... בדיונים הביע צה"ל את עמדתו הברורה כי יש לוותר לחלוטין על השליטה בציר, ולמסור אותה לידי המצרים. הנימוקים העיקריים הם הקושי המבצעי לשלוט ברצועה הצרה לאחר ההתנתקות, והעובדה שגם כיום נעשות הברחות נשק במנהרות שנחפרו מתחת לציר. על כן סבורים בצה"ל כי ויתור על השליטה בציר היא בבחינת "הרע במיעוטו.
"הסכם מעולה" - בסקירה מקיפה של גדעון אלון בעיתון "הארץ" (14 בספטמבר 2005) לאחר ההתנתקות הובאה התייחסותו של ראש המטה ביטחוני - מדיני במשרד הביטחון, האלוף (מיל.) עמוס גלעד להסכם עם מצרים בציר פילדלפי: "זה הסכם מעולה ברמה המקצועית. הוא יכול להוות מודל להסכמים אחרים עם מדינות אחרות באזור. הוא מהווה בסיס מרשים לשיפור היחסים האסטרטגיים בין ישראל למצרים. הכנסת 750 אנשי מג"ב מצרים לציר פילדלפי אינה מהווה איום צבאי על ישראל". גלעד טען, כי "יעלון היה שותף מלא (לדיונים בנושא ציר פילדלפי). ראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר, אמר שאין לו עמדה בנושא, אבל השתתף בדיונים. ראש המל"ל (גיורא איילנד) אכן התנגד".
תמיכה בהתנתקות דו קוטבית - בן כספית מציין ב"מעריב" (20 בפברואר 2004), כי "דווקא האלוף משה קפלינסקי, אלוף פיקוד המרכז ולשעבר מזכירו הצבאי הצמוד והמקושר של אריאל שרון, הביע תמיכה. קפלינסקי היה גם אחד היחידים בחדר שתמך במהלך התנתקות דו קוטבי, לא רק בעזה, גם ביהודה ושומרון. זבנג וגמרנו".
החלטת ממשלת ישראל לסגת מרצועת עזה, ובכלל זה מציר פילדלפי, לגיטימית ביסודה, שכן היא נבחנה ע"י הדרגים הביטחוניים והמדיניים ואושרה כדת וכדין בכנסת. עם זאת, הנחות היסוד שעמדו בבסיס המלצת הדרג הביטחוני התבררו זמן לא רב אחר הנסיגה כמופרכות מיסודן.
אם הציבור הישראלי נכווה ברותחין בהמלצת צה"ל לסגת מציר פילדלפי בקיץ 2005 מדוע ייתן אמונו בהמלצת צה"ל בקיץ 2006 לשלוח חיילים לשים נפשם בכפם בכיבוש מחדש של ציר פילדלפי? טרם הכנת המפות למבצע צבאי וחימום מנועי הטנקים ועל מנת לזכות מחדש באמון הציבור, ראוי כי הדרג הביטחוני יערוך בדק בית מקיף של תהליך קבלת ההחלטות שהובילו לנסיגה מציר פילדלפי, ובמסגרת זו לבחון מדוע נכשלה המערכת הביטחונית (למעט השב"כ, ראש המל"ל ויו"ר ועחו"ב) בחיזוי אסטרטגי בסוגיה זו.
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
