מה המשותף לבר-כוכבא, טרומפלדור ויאיר שטרן? במעמדם חל פיחות מתמשך זה למעלה מעשרים שנה. המסע השיטתי לניפוץ מיתוסים ושחיטת פרות קדושות מתנהל כבר למעלה שני עשורים. בפרקי זמן קצובים למדי יוצא ההיסטוריון התורן עם 'גילויים חדשים' על דמויות מופת. באופן עקבי שוחקים דמויות שהיו מושאי הערצה והערכה. תחילה שחטו את כובשי ארץ ישראל, לאחר מכן את המצביאים לאורך ההיסטוריה היהודית, והדברים מגיעים גם ללוחמים במאה האחרונה.
תופעה מתמשכת זו, המחביאה בתוכה ביקורת ארסית המערערת את גבולות הלגיטימציה, מעידה על ריחוק וניכור של החברה הישראלית לערכיה.
מתתיהו ובני ביתו מזכירים לנו כל שנה מחדש שאנחנו עם אחר. מתתיהו ובניו נלחמו מלחמות עם האויבים מבחוץ - היוונים, ועם האויבים מבפנים - המתייוונים. הם הציתו את אש המרד של עם מדוכא, שפל, שלא היה לו את הכוח להילחם מול אויביו על זהותו, על עתידו. אך במקביל מתתיהו הבין שיש צורך להצית את האש הפנימית, להרים את רוח העם ולהדליק את המנורה בבית המקדש, את המנורה שבלב.
מנהיגים גדולים מבינים שלא ניתן לנצח מאבקים ממושכים אם העם אינו מאמין בצדקת דרכו. מטוסי F-16, טנקי מרכבה סימן 4 ומסכי פלאזמה אינם מספיקים. אם העם רוצה להתפשט מערכיו לא תעזור לו כל הטכנולוגיה וכל הפעלולים.
לפני מספר שנים אמר רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים". נתניהו קיפל בתוך משפט אחד משנה סדורה: ללא רוח, שורשים והיסטוריה משותפת, המלחמה על ארצנו ותרבותנו הייחודית תהיה קשה עד בלתי אפשרית.
בן-גוריון אמר את אותם הדברים בדרכו הייחודית, בשיחה בפני מפקדים צעירים "יש לנו נשק סודי... שהוא אולי העיקרי שמבטיח סיכוי לניצחון ועלינו לחשלו. נשק סודי זה נמצא בידכם - בידי אלה הנמצאים כאן ובידי אלה שלא נמצאים כאן - הרוח. היא שתכריע במערכה בה אנו נתונים... הרוח תכריע. אך לא כשהיא לבדה, בלי אימון, בלי משמעת, בלי חטיבות מגויסות ובלי ציוד ותותחים ואווירונים, הרוח בלבד לא תעמוד לנו. אולם כל התותחים והאווירונים לא יועילו אם לא תקום בנו רוח, שכמותה אינה מצויה בצבאות אחרים. רוח זו נתנה לנו עד היום הזה כוח לעמוד ובה ננצח...".
למי מהמנהיגים שלנו יש את היכולת לשלב כוח ורוח? מי מהמנהיגים יכול להיות מתתיהו?
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
