|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם עמיר פרץ, שיודע זאת טוב מאתנו, רוצה להיות שר רווחה, עליו רק להגיד "רוצה אני" ומחר בבוקר הוא ימונה ● כל עוד הוא אינו מתכוון להתפטר מתפקידו כשר הביטחון, עליו להימנע מראייתו את עצמו ומדיבור על עצמו כעל שר ביטחון חברתי
|
לאחר שסירב למלא תפקיד ההולם את כישוריו ותואם - אולי אף חופף - את האג'נדה (סליחה על המילה) המהותית והבסיסית שלו כאדם בכלל וכפוליטיקאי בפרט, כשר חברתי מובהק ,והעדיף על פניו את משרד הביטחון הנחשק והיוקרתי, לא יכול עמיר פרץ להמשיך לקרוץ לנו קריצות חברתיות. אסור לו לקרוץ, כי יש בקריצה הגלויה הזו מעילה בתפקידו כשר ביטחון. נקודה. הניסיון לאחוז את המקל משני קצוות, לרקוד על שתי הסעיפים ושאר קלישאות נראה מגוחך, מגלומני, פתטי.
אם לאחר הכישלון המחפיר ב"מלחמת לבנון השנייה", שאליה נקלע פרץ כשר ביטחון חדש, טרי כטירון, יכול היה לנער את חוצנו ולנמק את העדר היכולת שלו להשפיע על מערכת שזה מקרוב התמנה לנהל אותה באי-היכרותה, הוא לא יכול לעשות זאת כיום, כשחלף זמן מספיק ללימודה היסודי. אסור לו לעשות זאת.
חשוב לדאוג לרווחת הקשישים בישראל, לעתידן של האימהות החד-הוריות, להווה העגום-משאת של המון העניים במדינת הפערים ה"בלתי אפשריים". אין שאלה, אין ויכוח. אבל מי שאמור להיות מופקד על הטיפול הנמרץ, שאינו סובל דיחוי, בכל אלה הוא שר רווחה. אם עמיר פרץ, שיודע זאת טוב מאתנו, רוצה להיות שר רווחה, עליו רק להגיד "רוצה אני" ומחר בבוקר הוא ימונה. כל עוד הוא אינו מתכוון להתפטר מתפקידו כשר הביטחון, עליו להימנע מראייתו את עצמו ומדיבור על עצמו כעל שר ביטחון חברתי. עיסוק בנושאי רווחה, מי כמוהו יודע, לא יכול להיעשות במסגרת שעות נוספות, כעיסוק צדדי, נלווה ומשלים, בזמן שבו הוא מכהן כשר הביטחון של מדינת ישראל. טוב ומוטב יעשה פרץ, אם יתרכז בכל מעייניו ומשאביו הפיזיים והנפשיים, בכל נשמתו ובכל מאודו, במשרד הביטחון, שם נכונה לו עבודת שיקום אדירה, חסרת תקדים בנחיצותה וחסרת סיכוי בהצלחתה, אם יוסיף לקרוץ ובוודאי אם ישלח יד אל בעבועיה של הלבה החברתית הרותחת.
|
| תאריך:
|
22/12/2006
|
|
|
עודכן:
|
22/12/2006
|
|
אברהם שרון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נאור כהנא
|
22/12/06 10:39
|
|
|
|
2
|
|
גולש מסוים
|
22/12/06 10:58
|
|
|
|
3
|
|
שושפרידמן
|
22/12/06 13:07
|
|
|
|
4
|
|
שושפרידמן
|
22/12/06 13:07
|
|
|
|
5
|
|
פיני - 1
|
22/12/06 13:11
|
|
|
|
|
|
א..ל.. רמת-גן
|
22/12/06 18:57
|
|
|
|
6
|
|
שושפרי
|
22/12/06 13:16
|
|
|
|
7
|
|
גורג
|
22/12/06 15:07
|
|
|
|
8
|
|
דוגית נוסעת
|
23/12/06 09:46
|
|
|
|
9
|
|
הסתדרותניק
|
23/12/06 11:01
|
|
|
|
10
|
|
נפתלי אור-נר
|
25/12/06 20:24
|
|
התנגדות או תמיכה בהקמת קזינו חוקי בישראל, מחייבים שקילה קפדנית במאזניים רגישים, של כל טיעוני ה"בעד" וה"נגד". יש הרבה צדק בטיעונים שמעלים אלה המתנגדים להקמת קזינו חוקי בישראל. על-פי ניסיון של מדינות אחרות: יש אנשים שהסקרנות להיכנס לקזינו תקפה אותם, רק כשזה הוקם במדינתם. לפני זה, הבילוי בקזינו היה מחוץ לתפריט הבילויים שלהם. חלק מהאנשים האלה, חשופים להתמכרות שפירושה: התרוששות.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר התקיימה באירן "הועידה לחקר השואה", שמעוררת תרעומת הרבה, הן בארץ והן בעולם. חברי הכנסת ואישי ציבור יצאו מגדרם לגנות את הניסיון של נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, להכחיש את הפשע הנורא של האנושות כלפי העם היהודי. "הוא מכין את הקרקע לשואה גרעינית בעודו נותן לגיטימציה לרעיונותיו בדעת הקהל" זעקו כל המרואיינים בכלי התקשורת למיניהם.
|
|
|
|
|
בכתבתו של יובל יועז, "התמחתה בעליון" [הארץ 8.12.06], מתארת נעמי לויצקי, בעקבות ספרה "העליונים", סיפורים מרעישים על התייעצויות, שידולים, שכנועים ואף התמקחויות בין שופטי העליון היושבים בהרכבים באשר לכתיבת פסקי דין, ואף שינויים בהרכבים לצורך הגעה לתוצאה מסוימת. לויצקי מתארת למשל ישיבות שבהן מתנהל משא-ומתן על שינוי הדדי של טיוטות ואף לחץ של הנשיא אהרן ברק על שופטים אחרים, כגון השופט מישאל חשין, לגנוז פסקי דין ולהסכים לחוות דעת של שופטים אחרים בהרכב. לכאורה, יש כאן ניתוץ של מיתוס שלפיו כל שופט בבית המשפט העליון יושב בלשכתו וכותב את פסק-הדין מתוך עיון בספרים עבי כרס שמתמחיו הביאו לעיונו, ללא כל השפעה מעמיתיהם, בוודאי לא לחץ וסחר-מכר. מה אומר המשפט העברי בנדון? ניתן לחשוב שדברים שכאלה יביאו לפסילת פסק-הדין, שכן כל שופט אינו באמת עצמאי בדעתו ויש חשש שלחץ פסול ולא הוגן גרר את התוצאה הסופית. אך בדין העברי תוצאה מעניינת עוד יותר, מתוך הדיון בסוגיית הרוב מול המיעוט - "אחרי רבים להטות".
|
|
|
|
|
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק אך פשט את גלימתו וכבר הזדרז לקבל תואר ד"ר של כבוד מן התנועה הרפורמית בישראל. זו התנועה אשר עתרה לפניו במגוון של עתירות במטרה לכרסם במעמדה של היהדות האורטודוכסית הנאמנה בישראל.
|
|
|
|
|
שכיחות סרטן השד בנשים גבוהה מאוד במערב. אחת מכל שמונה נשים בישראל חולה במחלה. למעשה, סרטן השד הוא המחלה הממארת הנפוצה ביותר בישראל ובעולם המערבי.
|
|
|
|
|
