לפתוח את הספרים הישנים

יותר מכל דבר, נדרש עתה אומץ לפתוח את הספרים הישנים ולקרוא את חוכמתם, ולהפנימה. בספרים הישנים, שחלקם טרם מוחשב, צבורים הרבה חוכמה והמון ניסיון אוניברסליים, ואין כמותם לסייע לנו בעת צרה.

הספרים הישנים, צר לי להודות, כתובים באותיות (פונטים) מיושנות, אך תוכנם אינו מתיישן. יש לספרים הישנים ריח מיוחד - לא כספרים חדשים, שריחם כבועות הסבון, שמפריח נכדי הקט, והם נמוגים מיד כשיבש עליהם הדיו.

נזכרתי בספרים הישנים שוב כשהדי המלחמה האחרונה אינם רוצים להימוג, והם יכו בנו הלוך וחזור - עד שתבוא המלחמה הבאה, ודם ייגע בדם.

ספר בן מאתיים שנה

הספר הראשון, שהייתי מציע לפתוח, הוא של גרמני - קארל פיליפ גוטפריד פון קלאוזביץ הידוע - שכתב, לפני כמאתיים שנה, את לקחיו בעקבות מלחמות נפוליאון בספרו, "על המלחמה", שעשרת כרכיו יצאו לאור רק אחרי מותו.

לו הייתי צריך לקחת מפון קלאוזביץ הקשיש דבר אחד בלבד - הרי זה המושג המדהים, שיצר, "חיכוך". משמע, בשדה הקרב שורר תוהו-ובוהו (כאוס), המשבש את התוכניות, ומפריע לביצוען.

"במלחמה הכל פשוט, אולם הפשוט קשה מאוד", סיכם פון קלאוזביץ. לכן, התוכניות צריכות להיות פשוטות, ומבוססות על ידע רב במדעי הצבא ובמדעי ההתנהגות. רצוי, שתוכניות כאלו יתחשבו בחוקי ניוטון (גם המה עקרונות ותיקים למדי); וָלא - נשלם מחיר גבוה מדי על חדשנות, שאין בה כל צורך, ועל יצירתיות מכשילה.

עקרונות המלחמה

באותה ההזדמנות, כדאי גם לעיין בעקרונות המלחמה, שעיבדו צבאות רבים, וצה"ל איבדם לטובת מסמכים של רעות-רוח על "רוח צה"ל". בעקרונות המלחימה מונים דברים בנאליים כמו - פשטות, תחבולה, הפתעה, יוזמה, התקפיות, שיתוף פעולה, אבטחה, חיסכון בכוח, מיצוי מאמץ ועוד. לו הקפדנו עליהם, אני מבטיח, השורות, החקוקות על מגש הכסף היו קטנות בהרבה וקצרות מאוד.

עקרונות המלחמה הומצאו ונבדקו לאחר ניסיון רב-דורי, שעמד בכל האופנות של טכנולוגיות מתחלפות במהירות רבה מדי. אין הם באים במקום הטכנולוגיה, אלא נותנים לטכנולוגיה משמעות וכיוון. את זה בדיוק שכחו כל החסידים השוטים של הטכנולוגיה, שמנסים לתלות בה את יהבם - במקום להפעיל שכל פשוט וחוכמה בסיסית.

לחזור לרב-מכר

ספר ישן אחר אינו זקוק להמלצתי, כיוון שהוא רב-מכר בפני עצמו. רק במדינת ישראל ("מדינת היהודים", להזכירכם) מתווכחים האם צריכים תלמידי בתי-הספר ללומדו. בשאר המקומות, שאני מכיר ברחבי העולם, הוא נחשב לספר היסוד לחוכמה האנושית. כידוע, אצלנו ממציאים כל פעם את הגלגל מחדש, ולכן לרוב תלמידי בתי-ספר ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" אין שמץ של מושג קלוש מה כתוב בספר הספרים.

כדאי לקרוא את מסעי המלחמה של אבותינו - גם כדי להבין במלחמה - אך את ספר הספרים אני רוצה לקרוא שוב, כדי לזכור כל יום מי אני ומאין אני בא. באחד הספרים הישנים בארוני מצאתי, כי עיקרון חשוב במלחמה הוא רוח הגיסות. לא תהיה לנו רוח נכונה, אם לא נדע מי הוא יהודי, מה הוא יהודי ועל מה אנחנו נלחמים - ככתוב בתנ"ך.

ובינתיים, אנחנו ממציאים כל פעם את הגלגל - גם בתחום הזה - כפי שאמר הנביא ירמיהו, "כי שתיים רעות עשה עמי. אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים" (פרק ב' 13).

נדמה לי, שאין לנו יותר מדי זמן ואין לנו די אנשים, כדי להסתבך בניסויים חסרי-תוחלת, שיגיעו לבסוף למסקנתם של אבותינו, מחברי הספרים הישנים. לכן, אני מצפה, שמנהיגים נועזים יציבו על סדר היום את הספרים הישנים, ויבינו את הכתוב בהם.

המלחמה האחרונה - כמו קודמותיה - הוכיחה, שאין לנו ברירה.