|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כוח האדם הוא הבנזין של חברה מתקדמת, בעלת מסורת ערכית ותשתית חינוכית ומדעית-טכנולוגית. את זה יודעים המשקיעים הזרים הרואים בישראל יעד לוהט להשקעות ארוכות-טווח
|
הטענה שצמצום שיעור הפריון היהודי בישראל (2.7 ילדים לאישה) חיוני לשדרוג כלכלי, מהווה מהדורה כלכלית של "תסמונת דן חלוץ" שהתרסקה בלבנון: צבא קטן ומתוחכם, הנשען על חיל אוויר ופצצות חכמות, ומצמצם את תפקיד כוחות השדה עתירי כוח האדם, נידון לכישלון. הטענה מהווה תסמין לתפישה כלכלית קצרת-טווח המאיימת על צמיחה ארוכת-טווח.
את זה מבינות מדינות מערב וצפון אירופה שהשיגו שיעור גבוה של תוצר לאומי גולמי לנפש עקב שיעור נמוך של פריון (1.7 ילדים לאישה). אבל, הן הגיעו למסקנה שהמשך המגמה הנוכחית יהפוך אותן במהרה לחברה מזדקנת שאינה יכולה לספק כוח אדם צעיר לתחזוק הצמיחה, ותלויה יותר ויותר בכוח עבודה זר, המאיים על תרבותן. הן מבינות שהמשך הצמיחה הכלכלית מחייב את חידוש מאגר כוח האדם המקומי, שהוא פועל יוצא של הגדלת שיעור הפריון. לכן, הן מעודדות ילודה. הן מנסות להיחלץ ממלכודת הפריון הנמוך, העלולה להפוך אותן ל"רולס רוייס" מהודרת המגיעה לסוף דרכה, מכיוון שהבנזין הולך ואוזל ואין תחנת בנזין באופק.
כוח האדם הוא הבנזין של חברה מתקדמת, בעלת מסורת ערכית ותשתית חינוכית ומדעית-טכנולוגית. את זה יודעים המשקיעים הזרים הרואים בישראל יעד לוהט להשקעות ארוכות-טווח (שני רק לארה"ב). הם יודעים ששיעור הפריון היהודי בישראל הוא הגבוה בעולם המתועש, וכי מאז 1995 חל גידול מרשים של 35% במספר הלידות השנתיות היהודיות. המומנטום הדמוגרפי היהודי הוא ערובה להמשך הצמיחה הכלכלית, ולמעבר הדרגתי של המדינה מ"מיצובישי" ל"רולס רוייס".
כוח האדם הוא משאב הצמיחה החשוב ביותר - כמותית ואיכותית - העומד לרשות ממשלה המשכילה לממש פוטנציאל זה. צמיחה יציבה וארוכת-טווח מחייבת את הרחבת בסיס הצריכה הפנימית (ולא רק ייצוא התלוי בגורמי חוץ), הרחבה מסיבית של מספר העסקים הקטנים וחיזוק התעשיה המסורתית (ולא רק היי-טק). שדרוג ישראל מ"מיני-עמק הסיליקון" ל"מקסי- עמק הסיליקון" - הגדול עשרת מונים מהיקף ההיי-טק הישראלי - מחייב אף הוא הגדלת מאגר כוח האדם. ומה עם כוח האדם הדרוש למערכות הצבא - במזרח התיכון עתיר הסכסוכים, הטרור והפרות הסכמים - החינוך, הרווחה וביטחון פנים?! מה היה גורלה הדמוגרפי, הביטחוני, הטכנולוגי, הכלכלי והרפואי של המדינה ללא מיליון העולים מברה"מ?!
גם שיעור הפריון הגבוה, במיוחד, של הסקטור החרדי מהווה משאב צמיחה חשוב, המשתלב בהדרגה בתעשיות היי-טק אזרחיות וביטחוניות בפרט ובכלכלה בכלל, כפי שקורה באופן מרשים הרבה יותר בארה"ב. את התרומה הפוטנציאלית של הסקטור החרדי לכלכלה אפשר להעריך לאור הביצועים של ענק טכנולוגיות התקשורת IDT המעסיק אלפי חרדים ושירותי מיקור-חוץ בישובים החרדים קריית ספר ובית"ר עילית המתחרים בהצלחה בהודו. וזו רק ההתחלה! חלק גדול מאנשי ההיי-טק וזוכי פרס נובל יהודים הם צאצאי משפחות חרדיות, המהווים עדות חיה לפוטנציאל הכלכלי הטמון במורשת הערכית והחינוכית של סקטור זה, אם הממשלה תשכיל לרתום אותו למאמץ הכולל. העלייה מברה"מ הביאה לזינוק הקודם של תעשיות ההייטק בישראל; הזינוק הבא יבוא מהסקטור החרדי.
למצוות "פרו ורבו" יש היגיון כלכלי ולא רק מוסרי!
|
| תאריך:
|
13/02/2007
|
|
|
עודכן:
|
13/02/2007
|
|
יורם אטינגר
|
|
בתודעתו של כל אחד מאיתנו, ימין ושמאל, יש את אותה תקווה ואותו יעד: שקט. אנחנו רוצים, מבקשים, מתחננים לשקט. ואם השקט שאנחנו מייחלים לו יעמיק שורשים, אולי הוא יגדל, יתפתח ויהפוך לשלום. שלום!! זוכרים? למי ששכח: הסתובבו כאן פעם סוכני מכירות שעברו מבית לבית, והציעו "שלום תמורת שטחים". זה היה כל כך סוחף, עד שבהיסטוריה שלנו, התקופה הזאת תיזכר כ"הבהלה לשלום". רבים מאיתנו התפתו לעסקה. אחרי שמסרנו שטחים, הנוכלים נעלמו.
|
|
|
|
|
הסכם מכה אשר נחתם בין הפתח לבין החמאס ב-9 בפברואר התקבל בהתלהבות ברחוב הפלשתיני. הקוורטט הבינלאומי הביע תמיכה במהלך שנועד להפסיק את האלימות הפנימית אך דרש שהממשלה החדשה שתוקם תעמוד בשלוש הדרישות (הפסקת הטרור, קיום ההסכמים החתומים והכרה בישראל). תגובתה של ממשלת ישראל נעה בין מבוכה לבין דחיית ההסכם. דוברים שונים בתקשורת הישראלית אף הזדרזו לציין, כי אין כל חדש בהסכם וכי למעשה מדובר בהסדר פנים פלשתיני אשר אינו עומד בתנאי הקהילה הבינלאומית (הפסקת הטרור, הכרה בישראל וכיבוד ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתם אש"פ), ולכן יש לדחותו. מאמר זה מבקש להצביע על הפוטנציאל החיובי אשר גלום בהסכם מכה ובהקמת ממשלת אחדות פלשתינית.
|
|
|
|
|
לאחר קריאת ספריה של הרכילאית המשפטית נעמי לויצקי אני יכול להבין מדוע נשיאת העליון אינה רוצה פרופסורים במשכן. רכשתי תובנה זו ממספר אירועים שסופרו על הנשיא אהרן ברק, אשר, לטעמי, מעמידים בסימן שאלה מסוים את תכונת החביבות המיוחסת לו על-ידי הכותבת. קשה לי למשל לזהות חביבות בכינוי "הגבאי" אשר, לגרסת לויצקי, הדביק הנשיא ברק לשופט אליקים רובינשטיין, אך אולי יש לעליונים דרכים ייחודיות להביע חום וחביבות.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה ומסוכנת מאוד של כרסום הולך וגובר בתקינותו של הליך השיפוט הפלילי, תוך פגיעה קשה ב "חזקת החפות" ובחוק יסוד: " כבוד האדם וחירותו".
|
|
|
|
|
מסופר על קבוצת חסידים שנסעה בדרך ועצרה בפונדק-דרכים בבעלות יהודית. ביקשו החסידים מבעל הפונדק להגיש להם ארוחה חלבית, מטעמי כשרות. "מצטער", אמר להם בעל הפונדק, "אין לי אוכל חלבי, רק בשרי". התחילו החסידים לחקור את בעל הפונדק מי השוחט, מי ניקר את הבשר, מהיכן מביאים את הבהמות וכו'. בעודם שואלים את השאלות ועורכים את הבירור המקיף, נשמע לפתע קול מפינת האולם: "חסידים, חסידים! מה שאתם מכניסים אל הפה אתם בודקים היטב; האם אתם בודקים כך גם את מה שאתם מוציאים מהפה?!".
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
