|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כמו מגדל קלפים מפילים זה את זה, דוחפים זה את זו, משמיצים זה את זה ובין לבין יש זמן להסתכל בשקדיה הפורחת ● תורנות שבת
|
מי שחשב להיפטר מחלוץ כ"כ מהר עשוי להתבדות. אצל הרמטכ"ל לשעבר יש טינה רבה, וכטיבם של דברים מעין אלו לא ניתן לשמור אותם בבטן זמן רב. בין אם יחליט לעשות לביתו ולטפח את מניותיו ובין אם יחליט לעשות צרות למחזיקים בהגה ולהצטרף לצוות פרשני ערוץ 1, הרי שהפעם, בלא מדים על גופו, יהווה מטרה נוחה לכל אלו שעד כה נמנעו מלהשיב מלחמה. חלקם אף הגיעו לטקס הפרידה, ולא כדי לחלוק כבוד אחרון כמו לבצע וידוא הריגה.
קשה היה להתעלם משלל המלחמות שהרעיפו זה על זה חלוץ ואולמרט, שני ה"שרופים" הלאומים. ראש ממשלה העמוס בפרשיות עד צוואר כבר יודע עד כמה כסאו שאול, וקריעת הממלכה ממנו היא רק עניין של זמן. החיבוק בין שני הסוסים המתים היה כה חזק ואמיץ, עד שכדי להפרידם נדרש ניתוח כירורגי. תגידו מה שתגידו, אבל להתחבק חייבים. אחרת מישהו עלול לדפוק לעצמו כדור בראש.
|
|
מי שנוכחותה עשויה לגרום לאחרים לדפוק לעצמם כדור היא זהבה גלאון. דמותה הבולטת נמצאת כמעט בכל קלחת פוליטית. לראות את הח"כית הנמרצת (לפחות בדיבורים...) במצב "שקט" זה אירוע נדיר, בפרט כאשר היא מותקפת. אך לפלא, בדיון בוועדת הכנסת התיישבה גלאון דווקא ליד אחמד טיבי. נושא הדיון היה נבצרות הנשיא, משה קצב. עד מהרה התלהטו הרוחות ובין טיבי ליו"ר הוועדה התפתח ויכוח מר על-רקע אישי. חדי העין שהביטו בתמונות לא היו יכולים להתעלם מזהבה. שכנתו לכיסא של טיבי הוטרדה לעיני המצלמות, ושתקה. מול פניה נופף טיבי בעט הקמוץ באגרופו תוך שהוא פולש בבוטות ניכרת לתחומה. הוא עשה זאת לפחות 20 פעמים, כשבשיאם אף נתן לזהבה דחיפה הגונה שכמעט הפילה אותה מן הכיסא. הסיטואציה הלא נעימה, בלשון המעטה, גרמה לה לזוע בחוסר נוחות מופגנת על הכיסא.
האם כורח הנסיבות הוא שגרם לה לנשוך שפתיה ולהבליג? האם השמחה-לאידה של רוחמה אברהם המותקפת הכניסה אותה למצב "רטט", או שאולי פשוט עייפה בובה זהבה?
|
|
|
לא תנאף
|
|
|
הסקרנות היא יצר טבעי, אך יש מי שבוחרים להוביל אותו למחוזות של מציצנות. כזה הוא אחד מפורטלי האינטרנט הידועים במדינה, שאפילו שמו לא ראוי שיוזכר. בחידתו השבועית לקוראיו הייתה שאלה בוטה בלשון זולה וגסה שאחסוך מכם באשר לזהותו של איש התקשורת חובש הכיפה העובר על דיבר "לא תנאף". הטוקבקיסטים החרוצים לא טמנו את ידם בצלחת ומאות ניחושים נרשמו. ספק אם מישהו מאנשי התקשורת הדתיים בישראל יצא נקי אחרי כל זה.
מה שהפתיע אותי בכל ה"משאל רחוב" הזה הוא דווקא מי ששלח אותו אלי - בחור דתי, איש תקשורת בעצמו. אל הלינק ששלח התלוותה השאלה אם יש לי מושג מי הוא זה ואיזה הוא אשר ההין לסטות מדרך האל. זה כבר הספיק לי לתת לו שטיפה הגונה. ותמציתה בשתי נקודות: א. מי אמר שזה נכון; ב. גם אם זה נכון - תמצא לי הלכה מהלכות לשון הרע עליהן אתה אמון שתתיר לך לספר. הוא מצידו ניסה להצטדק ולהסביר שדווקא מצווה לפרסם ולהזהיר ושה"דתי" הזה לא מייצג. אך לשכנע אותי כי אנשי תקשורת חובשי כיפה מייצגים את כל המגזר הוא ממש לא הצליח לשכנע. הסברתי לו שתרבות המציצנות ההרסנית אינה רק נחלתן של ליאורות למיניהן, והשתלטה גם על צדיקים שכמותו, שבשם אותו מוסר אלוהי רוצים לחנך אחרים.
|
|
ואם באלוהים עסקינן, קפיצה קלה לכותל להתפלל על מצב חשבון הבנק לא יכולה להזיק כל עוד לא גובים עליה עמלה. מי שמגיע למקום הקדוש אינו יכול להתעלם מהקבצנים הרבים. השבוע הגעתי לכותל ואחרי שהצלחתי להשתחל ביניהם, הגעתי אל הקיר הנכסף, טמנתי ביראת כבוד את הפתק. או אז שמעתי בת-קול: "נא הקש את מספרך הסודי".
|
|
העייפות שאחזה בי אחרי החמין של שבת לא פיתתה אותי להישכב מעולף לשינת צהריים. היום האביבי משהו אחרי כמה ימים גשומים סייע לשכנע אותי לצאת ולהוריד את האוכל בכמה דקות של הליכה ברחוב. גיליתי כי גם אחרי שנים על-גבי שנים של מגורים באותו רחוב אפשר לגלות בו דברים חדשים. עצי השקד שכל השנה נותרים ערומים ומסווים את עצמם בתנאי השטח מצמיחים פריחה לבנה ומרהיבה. רק ברחוב מגורי הצלחתי לספור 41(!) שקדיות. נסו גם אתם להציץ למה שצומח מעבר לדלת ביתכם וגלו סקרנות לנפלאות הטבע, שבימים סגריריים אלו יכול להיראות יפה מתמיד.
|
|
| תאריך:
|
17/02/2007
|
|
|
עודכן:
|
17/02/2007
|
|
עידן יוסף
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
פנחס
|
17/02/07 21:53
|
|
נפגשתי בשבוע שעבר עם סטנלי מוראייס, מנהל משרד אל-על בטורונטו, במשרדה של שליחת העלייה ליאן סלע, כדי לשמוע מפיו את סיפור העלייה האישי שלו, המובא להלן:
|
|
|
|
|
כתל אביבי מצוי, קורה לי לא פעם שאני נאלץ לחזור הביתה באוטובוס עמוס אנשים. פעם, לפני כמה שנים, ביושבי על מושב האוטובוס, הייתי נוהג לשקוע בתוך עולם דמיונות ומנסה לנחש מאין הגברת שמולי הגיעה ולאן היא נוסעת, מה קרה לאדון שיושב משמאל הגורם לו להיראות כה עצבני, מדוע הנערה העומדת ליד הדלת כל כך מאושרת, ועל מה הבחור המוטרד מצידו השני של האוטובוס חושב.
|
|
|
|
|
ככל שסרטן השחיתות הולך ומתפשט ושולח את גרורותיו אל כל מגזרי החברה והמשק, כך גוברת חשיבות זהותם ופועלם של האישים שמכהנים בראש מערכות אכיפת החוק. המציאות הישראלית אינה מבשרת טובות בהקשר זה. אורחי היומן השבועי הם שר המשפטים החדש, פרופ' דניאל פרידמן; היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז; ומפכ"ל המשטרה, רב-ניצב משה קראדי.
|
|
|
|
|
הקטע הבא מיועד למי שלא אוהב את אברהם גרנט.
|
|
|
|
|
חבר הכנסת יוסי ביילין רוצה לכלוא מין בשאינו מינו. הוא מבקש לייסד זרם חילוני בתוך היהדות, משל היה מורה הדור. לך תסביר לאיש הזה שהגלידה מאבדת טעמה אם מוהלים אותה במרק עדשים מהביל, וגם המרק לא יוצא נקי מזה.
|
|
|
|
|
