שיחה עם נהג מונית מוסלמי בוונקובר. בסוף השבוע הגעתי לביקור של שלושה ימים בוונקובר לצורך הרצאה בלשכת המסחר של הארגונים הנוצריים על איום הטרור בקנדה, תחום אותו אני חוקר מזה כשנה וחצי. מחוץ לשדה התעופה עמדה שיירת מוניות המחכות בסבלנות לתורן. הדרך למלון, האורכת כשלושים דקות נסיעה, סיפקה בידי הזדמנות לשוחח עם נהג המונית, ללמוד על המקום וגם על הקשיים העומדים בפני המהגרים החדשים שרבים מהם משמשים נהגי מוניות.
נהג המונית שהסיע אותי היה אדיב ומסביר פנים. אדם כבן 55, לבוש חליפה ומדבר אנגלית במבטא הודי קל. שאלתי למקורותיו, והוא השיב: מוסלמי מפנג'אב. התחלנו לנהל שיחה ערה, אשר חיש מהר גלשה לנושאים הקשורים לתפיסת עולם ולאמונה דתית. סקרן אותי לשמוע, כיצד הוא כמהגר מתייחס למדינה המארחת קנדה, ואם רואה בה מולדת חדשה. על כך ענה, כי הוא נהנה לחיות בקנדה, אך היה מעדיף לחיות במדינה איסלאמית הנוהגת ע"פ חוקי האיסלאם. הוא ביקש להדגיש, כי כיום אין מדינה כזו.
שאלתיו אם הוא תומך גם בימינו אלה בהחלת חוקי ה"שריעה" המחייבים כריתת איברים על גניבה. תשובתו הייתה כמכת חרב. בהחלט! הקשיתי, גם בשל גניבת 10 דולר? כן! גם אם הגנב התנצל על המעשה החד פעמי ומוכן לפצות בסכום גדול עשרות מונים? כן! גם אם הגנב צעיר, שגדל בבית הרוס בו הפשע היה לחם חוק? כן! ומה בעניינם של הומוסקסואלים? דין מוות! וכיצד אתה מתייחס לאימהות ששלחו את ילדיהן לבצע פיגועי התאבדות? נהג המונית האזין בקשב רב לשאלה וניכר, שהייתה בידיו תשובה מוכנה. אני מתנגד למעשים כאלה, אך יכול להבין אותם, הטעים. אם ארה"ב מפציצה אזרחים במטוסים מותר למוסלמים להגן על עצמם. שיתנו למוסלמים את "הזכויות" שלהם ואז יהיה שקט.
הגענו למלון ולא הספקתי לפתח איתו את סוגית המהות, כלומר - מהן אותן "זכויות" עליהן הוא מדבר. גם כך, הוא סיפק בידי את הפתיחה להרצאה ופתח לי צוהר להתבונן לעבר קהילות אחרות. השיחה עימו חיזקה אצלי את ההבנה בחשיבות האינטגרציה של המהגרים בחברה הקנדית, טיפוח הנאמנות למדינה המארחת וההתגייסות לשמירה על הדמוקרטיה וערכי זכויות האזרח. בעולם של המאה העשרים ואחת, ולמרות הישגי המדע והטכנולוגיה, נראה כי ערכים אלה לא תמיד הינם בגדר מובן מאליו. מיותר לציין, שדילמות מסוג זה קיימות גם במדינת ישראל.
