בהודעה רשמית שפרסמה אמש (ד', 29.2.07) הפנתה תנועת החמאס קריאה לפעילי הזרוע הצבאית להיות "במוכנות גבוהה ובכוננות עליונה להגיב על התוקפנות הציונית המתמשכת ולהגן על העם הפלשתיני". תנועת החמאס, נאמר בהודעה, "רואה בחומרה את התוקפנות הישראלית המתמשכת נגד בני עמנו הפלשתיני בגדה המערבית, אשר האחרונה שבהן פעולת הרצח אשר עלתה בחיי לוחמי הג'יהאד מפלוגות ירושלים הזרוע הצבאית של הג'יהאד הפלשתיני בג'נין".
ההודעה קוראת לכוחות לוחמי הג'יהאד לאחד את השורות "ולהקים חדר מבצעים צבאי, היכול לתכנן את (פעולות) ההתנגדות לתוקפנות הציונית, נוכח כוונת כוחות הכיבוש לחסל את ההתנגדות, בניסיון לשבור את רצון העם הפלשתיני ולהכריח אותו, באמצעות מדיניות כוחנית, להרים את הדגל הלבן". עוד קובעת תנועת החמאס, כי "האויב הציוני אינו מבין אלא את שפת הכוח", וכי ההתנגדות לכיבוש ובלימת התוקפנות היא בבחינת "זכות להגנה עצמית המוקנית לעמים הנתונים תחת כיבוש".
על אף ההודעה המיליטנטית אין לתנועת החמאס אינטרס בעת הנוכחית לפתוח בעימות כולל עם ישראל או לחדש את פיגועי ההתאבדות בתוך שטח ישראל. גם אינתיפאדה שלישית איננה עומדת על הפרק בשלב זה, כפי שהודה לא מכבר חאלד משעל בעצמו. עיקר המאמץ מופנה לזירה המדינית בניסיון לשבור את המצור הבינלאומי מעל הרשות הפלשתינית, להביא להכרה בממשלת האחדות הלאומית ולחידוש הסיוע הכלכלי לרשות. מול הזירה הבינלאומית יש לחמאס אינטרס גובר להצטייר כגורם שלטוני אחראי המסוגל לנהל את ענייני הרשות הפלשתינית במדיניות פרגמאטית. לשון האיומים מופנית בעיקר כלפי הזירה הפנים - פלשתינית על-מנת לשדר מסר של סולידאריות עם הג'יהאד האיסלאמי, להדגיש את הזיקה והערבות ההדדית בין רצועת עזה לגדה המערבית ולבטא את המחויבות הקבועה לערכי הג'יהאד.
יחד עם זאת, להודעת החמאס חשיבות רבה מבחינתה של ישראל. ראשית, היא מבטאת את הזיקה ההדוקה בין הזרוע המדינית הקובעת את מדיניות הפיגועים לבין הזרוע הצבאית המוציאה אותם לפועל. יש בכך כדי לחזק את טיעוניה של ישראל בזירה הבינלאומית הדורשים שלא לערוך הבחנה בין הזרוע המדינית לצבאית ולהכיר בשתיהן כשני איברים של אותו גוף טרוריסטי. ובהקשר נוסף, חושפת ההודעה פעם נוספת את משמעות נוסחת הפסקת האש ההדדית אשר החמאס מעוניינת להחיל עם ישראל גם בגדה המערבית.
תנועת החמאס דורשת מישראל לחדול מכל פעילות צבאית בשטחי הרשות הפלשתינית גם זו שתכליתה למנוע פיגועים של "פצצה מתקתקת". מבחינתה של החמאס פרשנותה בלבד לפעולות ישראל היא זו שמעניקה לה את הזכות לקבוע את התגובה באמצעים צבאיים. ובמילים אחרות - די בכל פעולה ישראלית בשטחי 67' (לדוגמה - מעבר קרוונים להתיישבות ומעצר פעילי טרור) כדי להצדיק בעיני החמאס פיגועי תגובה נגד ישראל אם באופן ישיר או באמצעות שליח לדבר טרור (הג'יהאד האיסלאמי, ועדות ההתנגדות העממית או כל ארגון טרור אחר). אל לישראל להיכנע ללחצים (כולל מבית) ל"הודנה הדדית". דווקא הכתבת כללי המשחק בגדה המערבית, גם כלקח מההינתקות החד-צדדית ברצועת עזה, היא זו שמבטיחה, לפי שעה בהצלחה רבה, את השקט הביטחוני היחסי.
