תדרים פוליטיים

התדרים

משרד התקשורת מנסה כבר שנים רבות להסדיר את שוק התקשורת בישראל. במסגרת זו מטפל המשרד בערוצים הפיראטיים. המטרה: לייצור שוק מוסדר שבו תינתן לכל חלקי ורבדי האוכלוסיה האפשרות להקים ולהפעיל ערוצי תקשורת. וכדי שיהיה בכל זאת סדר בבלגן, נקבעה חובת רישוי לכלי תקשורת. אלא מה? מתברר, כי על-אף שהאכיפה הולכת ומתחזקת, כך צצות כפטריות אחרי הגשם תחנות רדיו פיראטיות נוספות.

נתונים חדשים שהציג בימים אלה משרד התקשורת בפני בית המשפט העליון, במסגרת עתירה שהגישה תחנת רדיו קול חי בע"מ, מעידים עד כמה הפריצות גדולה בתחום זה. בשנת 2002 טיפל משרד התקשורת, יחד עם המשטרה וגורמי אכיפה נוספים, ב-154 תחנות פיראטיות, לעומת 88 בשנת 2001, 86 תחנות ב-2000, ולעומת 118 תחנות פיראטיות ב-1999.

הנה כי כן: המצב הולך ומחמיר, על-אף האכיפה המוגברת. בחינת רשימת התחנות ושמותיהן, מגלה כי אין מדובר רק בתחנות חרדיות/דתיות, אלא מדובר בערב-רב של תחנות לשידורים מצד ישראלים-ערבים, ישראלים-רוסים, וחילוניים רבים, המנצלים גם הם את ההפקרות. המסקנה המתבקשת: משרד התקשורת, ובראשו השר ראובן ריבלין, נכשלו כישלון חרוץ בתחום זה. האחריות לכך אינה נופלת, כמובן, רק על שיכמן, אלא גם על המשטרה והפרקליטות, שאינם ממהרות להגיש כתבי אישום נגד החשודים בהפעלת תחנות פיראטיות.

ההפלייה

אחת הנפגעות מכך - בזכותה מובא נושא זה לדיון בבית המשפט העליון, היא תחנת רדיו קול חי. תחנה זו פועלת שנים רבות. לפי החלטת הממשלה, והסכמת היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, ולאחר שבוצעו התיקונים המתאימים בחוק, הוכשרה למעשה פעילותה של תחנה זו, ואף סוכם כי יפורסם מכרז חדש שבו תוכל להשתתף. אלא שמשרד התקשורת מיאן להוציא את ההבנות וההסכמות אל הפועל. לכן עתרה תחנת רדיו קול חי לבית המשפט העליון - בבקשה לחייבם לבוא ולנמק, מדוע אינם מפרסמים מכרז לתחנת רדיו אזורית לציבור הדתי באזור זיכיון חדש הכולל את ירושלים, כפי שהחליטה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. ואכן, בעקבות העתירה הודיע משרד התקשורת, על החלטתו לפרסם מכרז כפי שהוחלט.

מי שחשב שבכך יבוא לסיומו המאבק על המכרז, טעה. לטענת תחנת רדיו קול חי, המיוצגת על-ידי עו"ד יוסי עבאדי, היא נדהמה לגלות באוקטובר 2002, כי השר ראובן ריבלין "מאשר 'חלוקת' תדרים לערוץ מורשת של רשות השידור: ערוץ המורשת הפונה לאותו קהל יעד אליו תפנה התחנה שתזכה במכרז". למעשה, נטען, פוגע הדבר פגיעה קשה בתחנת הרדיו שתזכה במכרז, "והוא אף מסכל את קיומו של המכרז".

העותרת טוענת, כי השר (ליכוד) פועל בזדון כדי להכשיל את מכרז תחנת רדיו קול חי (המזוהה עם הציבור הדתי-לאומי), מטעמים פוליטיים, ומאידך מאשר תדרים חדשים לערוץ מורשת, אותו הוביל ח"כ זבולון אורלב. החשש, נטען, מתחזק נוכח "התנגדותו הנחרצת עד לאחרונה של המשיב 2 (משרד התקשורת, י.י.), לעצם קיומו של ערוץ המורשת ברשות השידור, ונוכח דעתו של המשיב 2 כי ערוץ המורשת כלל אינו חוקי, וכי אין לרשות השידור סמכות ליזום על דעת עצמה את שידורו".

תחנת רדיו קול חי טוענת, כי משרד התקשורת והשר ריבלין "מקיפים את העותרת, בעלת הזיכיון החוקי, בתחרות לא הוגנת מכל עבריה: מצד אחד, התחנות הפיראטיות, הממשיכות בשידוריהן באין מפריע ללא עול הדין והזיכיון, ומהעבר האחר, ערוץ מורשת חדש, לאותו קהל, הממומן מתקציב המדינה ומאגרה, שאינו משלם דמי זיכיון או תמלוגים".

התשובה

הטיעונים דלעיל חריפים הם מאוד. הם מייחסים לשר ולמשרד התקשורת פוליטיזציה בהקצאת תדרים, ו/או עצימת עיניים ביחס לשידורים פיראטיים. השר ומשרד התקשורת דוחים, כמובן, את הטיעונים הנ"ל. בתשובתם לבית המשפט העליון הם חושפים, כאמור, את פעילות המשרד נגד תחנות פיראטיות. נטען, כי קיימת עלייה של 75% במספר התחנות הפיראטיות, והמאבק בהן מתנהל על-פי סדר עדיפויות, המתמקד תחילה במניעת הפרעות לקשר של זרועות הביטחון, ולקשר בין הבקרות האויריות למטוסים הנמצאים באוויר".

ובאשר לערוץ מורשת, נטען, כי זה משודר מזה כשנתיים-וחצי, וזאת בהתאם להחלטת הוועד המנהל של רשות השידור. "ערוץ זה בא לשרת צורך חיוני בערוץ רדיו ממלכתי בעל תכנים מסורתיים, וזאם בהתאם לתפקידה של רשות השידור...". בתשובה נטען עוד, כי מסגרת הפעילות של מורשת אושרה עקרונית, אך הסדרת הנושא נמצאת בשלב מתקדם, ועל כן מדובר בעתירה מוקדמת.

תשובה זו, שלא משיבה עניינת לטענות המועלות נגד השר - בגין הפעלת שיקולים פוליטיים, לכאורה, אינה מספקת את תחנת רדיו קול חי. עכשיו מצוי הדבר בבירור בפני שופטי בית המשפט העליון.