מי שמתגעגע לעבר ואינו יכול להתגבר על הנוסטלגיה התוקפת אותו, יכול להתרפק עליו ולחזור לשעה קלה אחורה, אם וכאשר יזדמן ללונדון.
במרכז לאמנויות "טרוקדרו" פתח זוג צעירים בוטיק מיוחד לבגדי התקופה הוויקטוריאנית. למי שאינם יכולים לקנות, מותר לבחור בגד כלבבם, מן הימים ההם, ולהצטלם בו למזכרת.
הבוטיק הומה מקומיים ותיירים, שמשתוקקים להנציח עצמם בבגדים ההיסטוריים. אפשר להתלבש, כמו חייל, במדי שרד; כמו בן-אצולה, ולחלופין - כמו משרת או באטלר. הכל הולך. מחיר התענוג לא זול: 12 ליש"ט לתמונה.
יפאנים וגעפילטע-פיש
בשוק היהודי שבגולדס גרין מצאנו דוכן עם אביזרי לבוש של בנות-חווה מימים עברו. בין השאר מוצעות שם חגורות-צניעות, מחוכים וכותנות-לילה מתחרה. אפילו אמצעי-מניעה ישנים ראינו שם. המחירים לא זולים. בשביל נוסטלגיה צריך, כנראה, לשלם בכסף טוב. חגורת-צניעות, לדוגמה, עולה 30 ליש"ט, אבל אפשר, בהחלט, להתמקח על המחירים.
שעוני-כיס ישנים, נוסח סבא, מוצעים למכירה בשוק קמדן במחירי-מציאה ממש: בין 15 ל-28 ליש"ט לשעון. במחיר הזה בקושי ניתן לקנות שעון-יד מודרני לילד.
מי שמשתוקק למאכלי-סבתא, יכול למצוא אותם בשוק של קובנט-גארדן. מוצעים שם מאכלים של עמים שונים, בנוסח הימים ההם. אפילו געפילטע-פיש יש שם. מוגש בדוכן האדום של האחים מרקס, הניצב ברחוב. מסתבר כי בעלי הדוכן, אנגלי-פרוטסטנטי, מיטיב להכין מאכלים יהודיים מסורתיים. הם מוגשים בקופסאות-פלסטיק. מחיר המנה: 2 ליש"ט. ראינו שהיא נחטפה גם על-ידי יפנים.
מרתפי הכסף
ובלב לבה של לונדון, באזור הולבורן, שוכנים מרתפי הכסף, המאכלסים בין כתליהם אוצר בלתי נדלה של כלים עתיקים, על טהרת המתכת הכסופה. כאן, במעמקי האדמה, מתנהל בהם מסחר פעיל ורב-ממדים במשך כל ימות השבוע.
ראשיתם של מרתפי הכסף התת-קרקעיים בשנת 1876, כאשר שימשו את השלטונות כבתי-כספות רשמיים. עם הזמן הפכו מרתפים אלה לנחלתם של סוחרי-כסף פרטיים מבריטניה ושנקבצו לכאן כדי להציע את מרכולתם לכל דיכפין. לפני 50 שנה שופץ הבניין רב הממדים, המאכלס את המרתפים, ומאז מתנהל בו סחר שוטף של כלי-כסף ישנים.
בחלוף השנים הפכו מרתפי הכסף לכותל המזרח עבור אספני המתכת הכסופה מכל קצווי תבל. בחמישים החנויות הגדולות, המאכלסות בין כתליהן קולקציה אדירה של כלי-כסף עתיקים, ניתן להשיג כמעט כל כלי - מכלי-בית ועד כלי-קודש - העשוי על טהרת המתכת הכסופה. יש כאן צלחות וקערות, גביעים ופמוטים, טבעות וצמידים, פסלים ומראות.
כלים עם נשמה
בסיורנו במרתפים פגשנו כאן קבוצה של בודהיסטים, חובבי כסף מהמזרח הרחוק, לצד קבוצה של יהודים, חובבי יודאיקה. אלה גם אלה תרו אחר כלי-קודש ישנים. בשקדנות, הראויה לציון, כיתתו את רגליהם מדוכן לדוכן, כשידיהם ממששות, בדחילו ורחימו, כל כלי "עם נשמה".
דווקא בדוכנו של סילסטר, סוחר כלי-כסף יהודי, מצאו אלה גם אלה את מבוקשם. סילסטר, אב ל-16 ילדים, שרבים מהם מסייעים בידיו, מחזיק בדוכנו קולקציה מרשימה של כלי-קודש כסופים מכל קצווי תבל. מחיריהם של כלים אלה בדוכנו, כמו גם בדוכנים האחרים, אינם נופלים, בדרך כלל, מאלה הנמכרים בארץ, אבל עיבודם ומיבחרים עשיר לאין ערוך. זוהי, מן הסתם, גם הסיבה לנהירתם של ישראלים רבים כל כך לכאן.
גאווה רבה מציפה את ליבם של סוחרי המרתפים על כי מאז היווסדם בשנת 1876, לא אירע בהם אפילו מקרה אחד של שוד. וגם זה משהו.
כלבו העתיקות
באחת הסימטאות הצדדיות של רובע ה"ווסט-אנד" בלונדון, צ'רץ'-סטריט 10, ממוקם "שוק הפישפשים של אלפי". בית-אבן מסוגנן וציורי מאכלס בין כתליו 150 חנויות למימכר אביזרים ישנים, מכל מה שניתן להעלות על הדעת.
הבניין רחב המידות, בן 250 השנה, מהווה מוקד-משיכה לסוחרים ולחובבי-עתיקות מכל רחבי העולם. כאן, תחת קורת-גג אחת, ניתן למצוא כלי-בית, בצד תכשיטים, שטיחים, ספרים, כתבי-עת ומיסמכים שדפיהם הצהיבו מיושן.
כשפקדנו את "כלבו העתיקות" הזה, נקבצו בין כתליו מאות סוחרים. סמוך לשעה עשר בבוקר, מועד פתיחתו של השוק, מצאנו בין כתליו גם מספר סוחרים מישראל, שבאו לחדש את מלאי הציוד שלהם.
חנוכייה מהמאה ה-19
בתוך פרק-זמן קצר נחתמו בין כותלי השוק עסקות בסכומי-עתק. הישראלים רכשו כאן מכל הבא ליד: החל בכלי-כסף ישנים מן המזרח הרחוק, דרך רהיטים ויקטוריאניים, וכלה בשטיחים מפרס ומאפגניסטן.
עוד אנו עומדים נפעמים, צדה את עינינו דמותו של ישיש יהודי-עבדקן, עטוף בשטריימל וחבוש מגבעת שחורה. האיש מתגורר ברובע היהודי של לונדון והגיע לכאן כדי לרכוש חפצי-יודאיקה, כמנהגו מדי שבוע. ואכן, האיש מצא את מבוקשו: חנוכיית-נחושת מסוף המאה ה-19, וספר תנ"ך, בכריכת-עור, מתחילת אותה מאה.
ידידים בלב ונפש
אנדריאס אפטישיאוס, בן ה-70, הוא אחד מעשרות בעלי החנויות המאכלסות את "השוק של אלפי". מאז היגר ללונדון מארץ-הולדתו, יוון, לפני 25 שנה, הוא "מכור" לעסקי הענתיקות. יש לו, לדבריו, אנשי-קשר רבים בכל רחבי תבל, הדואגים לספק לו את האביזרים שבהם הוא סוחר: כלי-כסף וחרסינה, תמונות ורהיטים מגולפים. בשעה שפקדנו את חנותו, היה אנדריאס עסוק בחתימת עיסקת-מכירה גדולה עם שני סוחרים: אחד סורי והשני ישראלי. השניים הפכו, בזכותו של אנדריאס, לידידים בלב ונפש, כאשר חנותו משמשת נקודת-מפגש קבועה עבורם.
