אמנות ופוליטיקה

דוד ריב הוא אמן מזן נדיר, שאת עשייתו האמנותית יש לבחון מנקודת מבט הממלאה פונקציה אמנותית אחרת מזו שאנו רגילים לראות אצל אמנים בדרך כלל.

מטבעו של אמן מסוגו של ריב, שהוא מצלם מצבי קיום אנושיים חברתיים ומעביר אותם דרך הפילטרים האמנותיים שלו אל הנייר או הבד. מעבר לעשייתו האסתטית האמנותית הוא מקיים דיאלוג מוסרי סוציולוגי עם החברה שבה הוא חי פועל ואליה הוא משתייך.

כזאת היא תערוכתו של האמן דוד ריב, בבית האמנים בתל אביב, המבטא אחריות אזרחית וציבורית לכל הנעשה סביבו, בנושא כיבוש של חברה אחת את החברה האחרת. בחלל שבבית האמנים מציג ריב עבודות, אותן הוא מכנה:" שרבוטים אקספרסיוניסטים מופשטים". הציורים המופשטים מוצגים על גבי טקסטים מקראיים, הלקוחים מספר יהושע ובמדבר. הטקסטים עוסקים בכיבושה ובישובה האלים של ארץ ישראל על-ידי בני ישראל, תוך כדי גרוש תושביה הקדומים של הארץ.

הכתוב מכוסה לעיתים על-ידי הציור המופשט, מוחק חלק מן הרצף הסמנטי, קוטע אותו ואף מטשטש אותו. נעשית כאן עבודת אמנות הבאה להמחיש מעין מעשה אלים המתרחש על הבד, שנע בין מילים ותכנים מהותיים, לבין שפה ציורית, מופשטת וצבעונית, או לעיתים גם בשחור לבן, ובה מתקיים דו-שיח מטפורי, שיש בו מן המתח והאימה. בבחינת מי מגרש את מי, מה גובר על מה, הדיווח הטקסטואלי או מעשה הרכבת האמנות, שיש בה סמלים של בית, אדמה
מקום, שמיים.

הציורים מרשימים מאוד בגודלם, בצבעוניותם העזה, במרקמם הנע בין צבע לקו למילה המועתקת כלשונה מן התנ"ך. הצורות הפתוחות סגורות משאירות את הצופה סקרן לגבי התוכן והכוונה של האמן. הסימנים הצבעוניים המאזכרים כתב יתדות קדום מגרים את הצופה לפתוח את ספר יהושע ולהיזכר באירועים הפוליטיים מלחמתיים שקרו בצידון, בחצור, בעי, בכל ארץ הכנעני, החיתי, הפריזי, היבוסי, האמורי, החיווי והאדומי.

דוד ריב מציג גם במוזיאון לאמנות בהרצליה. שם מוצגות עבודות וידיאו המתארות הפגנות כנגד חומת ההפרדה בכפר הפלשתיני בילעין שבגדה. נראה כי ריב מחוייב לאמנותו, אך לא פחות מכך הוא מחוייב למציאות החברתית פוליטית וליסוד האנושי של זכויות אדם וחירותו.

יוצא מכך כי האמן אינו לגמרי ישות אוטונומית, אלא הוא ואמנותו קשורים למציאות, להוויה פוליטית חברתית, האמן יוצר בתוכה, ולא מחוץ לה. ריב תופס את עבודתו כרבת פנים. הוא מאפשר לעשות בה שימוש מחוץ למרחב האמנותי, כגון הצגתה כרפרנט בבתי משפט, בפרסומים פוליטיים ואף באתרי אינטרנט. מאחורי השימושים הרלוונטיים של ריב עומדת מחשבה כי האמן ויצירתו יכולים להשפיע על החברה, בניגוד לדעתם של אמנים אחרים החושבים כי אין לאמנות כל השפעה משמעותית על מהלכים חברתיים פוליטיים, והם מעדיפים להישאר אך ורק במרחב המחיה האמנותי.

ריב מנכיח את עצמותו ועצמיותו בשני המרחבים גם יחד. לעיתים הוא משתעשע בהם, אך לעיתים מורגשת מעורבות אחראית ורצינית לתיעוד, לצפייה ולמעשה העכשווי רלוונטי למציאות החברתית.
החוויה האסתטית החזותית בשילוב הסוגיות הפוליטיות מוסריות, שבעצם נשארות פתוחות לפירוש הצופה, להסתקרנות, לגירוי, לתגובה מנוגדת או מזדהה, היא המייחדת את עבודתו של ריב כאמן רב משמעי, רב תחומי, המשמר ערכים תרבותיים עם ערכים מוסריים.