חברים גם באל-על

הצרות

חברת התעופה אל-על נקלעה לאחרונה לצרות פנימיות, ובצרורות. הפעם, למרבה האבסורד, דווקא בגלל ניסיונה להתייעל - לנטוש עסקים בלתי רווחיים, ולהתמקד בבליבת העסקים שלה. ברשימה זו נביא את תמצית הדברים, ונחשוף כאן מכתב רגיש מאוד - דיווח של מבקר אל-על, המגולל את מערכת היחסים החמורה השוררת אצל המוביל האוירי של המדינה.

העימותים הפעם נוגעים לחברת הבת תש"ת, ולחברה נכדה בורנשטיין קייטררס בע"מ (חברה אמריקנית בבעלות המלאה, המספקת מזון לנוסעי אל-על). אל-על מבקשת לסגור את שתיהן. תש"ת בע"מ מתנגדת. יו"ר תש"ת, יגאל פרסלר, הוא המוביל התנגדות זו. ואין מדובר בסתם התנגדות: פרסלר מוביל מהלך משפטי, ובו הוא מטיח האשמות לכל הכיוונים. הוא מאשים את הנהלת אל-על, ובה את יו"ר החברה, מיכאל לוי, את שר התחבורה דאז, ד"ר אפרים סנה, וכן את ד"ר נתן פורמן - יו"ר קייטררס בע"מ (החברה-הבת של תש"ת), בשחיתות. לא פחות. פרסלר טוען, כי הסיבה שאל-על החליטה לסגור את תש"ת, נובעת, לא פחות, מכך שהוא - פרסלר, חשף שחיתויות.

המינוי

ואכן, פרסלר פעל, ומהר. הוא פנה אל רשות החברות הממשלתיות, ואל היועץ המשפטי לממשלה, והצליח לרתום אותם - בדרך הטעונה בדיקה, למהלך משפטי מיוחד, נגד אל-על וכמה גורמים נוספים. וכך, ביום 31.12.02 הגישו תש"ת, פרסלר וחברי דירקטוריון נוספים, בקשה לבית המשפט, במעמד צד אחד, ובה הם מבקשים להוציא צו מניעה ארעי נגד אל-על, פורמן וגורמים נוספים - צו שיימנע סגירת תש"ת. בבקשה מגוללים המבקשים, לפרטי פרטים, חשדות חמורים נגד בכירי אל-על. הבקשה מחזיקה 60 עמודים. חתמו עליה עורכי הדין דעואל פלאי, מישל אוחיון וערן כהן-ציון.

מה שמעניין לציין הוא הלבוש שהוענק לבקשה זו. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, השתמש כאן בסמכותו המיוחדת למנות שופט-בודק. בכתב המינוי הוסמך שופט בית המשפט המחוזי בירושלים (שקיבל תיק זה), עזרא קמא: "לבדוק ליקויים עליהם התריעה חברת תש"ת, ובפרט הליקויים כנגד חברת בורנשטיין קייטררס. אודה לך מאוד אם תשמע בראשונה את יו"ר חברת תש"ת, חברי הדירקטוריון והמנכ"ל". המינוי נעשה בשיתוף עם רשות החברות הממשלתיות, ונוכח שתדלנותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דוידה לחמן-מסר. על הבקשה חתם רובינשטיין.

הדיונים בבית המשפט מתנהלים מזה כמה שבועות. למעשה, השופט קמא מנהל חקירות. לא תחת אזהרה - הוא אינו מוסמך, אלא במסגרת בדיקה. מיכאל לוי כבר מסר עדות. מבקר אל-על, אלי רייך, זומן למסירת עדות ביום ג' (4.2.03). לחמן-מסר זומנה למסור עדות ביןם ה' (6.2.03). גם השר אפרים סנה יזומן כפי הנראה להעיד. בקיצור: שמח.

הגילוי

תוך כדי עימותים בין הצדדים, הגיע לידי מסמך מאלף. מדובר בתרשומת של מבקר אל-על, אלי רייך. הוא תיעד שיחה שהתקיימה בינו לבין יגאל פרסלר (יו"ר תש"ת). הנה לקט מהתרשומת (בקיצורים המתחייבים):

מר פרסלר הדגיש, כי אין לו שום בעיה עם מינויו של מר ורונר, אך היות והשר - ד"ר סנה, לא ביקש זאת ישירות ממנו, ילחם במינוי בכל תוקף; הסבתי את תשומת ליבו של מר פרסלר לדוח ביקורת שפרסמתי בנושא מינוי מנכ"ל תש"ת (דוד בן-אבו, י.י.)...; הסבתי תשומת ליבו כי המינויים בבורנשטיין קייטררס בע"מ נעשו בידיעת הדירקטוריון ובאישורו; מר פרסלר טען, כי לעובדה זו אין כל חשיבות וכי הוא מאוד לא מרוצה מהתייחסותי. ניתן היה להבין, כי הוא נוזף בי; אמרתי למר פרסלר ... כי אני מפרסם דוח ביקורת על פעילות תש"ת, דוח על פעילות בורנשטיין ודוח על פעילות לרום מלונות בע"מ; לצערי, הדוחות מלאים ממצאים המחייבים התייחסות, ולמרות זאת איש אינו נוקף אצבע; מר פרסלר התלונן, כי יו"ר אל-על אינו מתעניין ואין לו עניין כלשהו בתש"ת ובנותיה וכך גם מנכ"ל אל-על. הוא ביקש להעביר מסר לשני אלה, כי מצבם יהיה מאוד לא טוב בגין כך. הוא הסביר, כי מצבם הרע של שני מנהלי אל-על ייגרם להם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה - אליקים (במלעיל), שכן זה חברו הטוב; התעלמתי מהערתו בדבר טיב קשריו עם היועץ המשפטי לממשלה, והסברתי, כי למיטב ידיעתי הנהלת אל-על סבורה שמבחינת אסטרטגית אין היא מעוניינת בחברות-הבנות...; מר פרסלר הסביר, כי עלי לדעת שמלחמתה של אל-על בתש"ת נובעת רק בגלל שמר בן-אבו הוא ממוצא ספרדי-מזרחי. הגבתי בתקיפות, כי תשובתו מקוממת אותי וכי אני יודע היטב שאין זה נכון, שכן בחברת אל-על מכהנים עובדים רבים ממוצא ספרדי וחלקם בדרגות הבכירות ביותר.

בעיות מס

לעימות המתואר לעיל נגררה, כאמור, חברת בורנשטיין. זו נאלצה להגיש לבית המשפט כתב תשובה, המחזיק 41 עמודים. עו"ד אלדד יניב הוא המייצגה בהליך זה. וכאן, בכתב התשובה, חושפת בורנשטיין מסכת יחסים עסקים בעייתית מצד תש"ת. עיקרה: בורנשטיין ונתן פורמן בראשה, הם שחשפו מעשים בלתי חוקיים מצד מנהלי תש"ת ופרסלר בראשה, ולכן מנסים אלה עתה לטפול עלילות נגד בורנשטיין ומנהליה.

לתש"ת, נטען, אין מקור הכנסות משלה, ולכן היא הוציאה במרמה מאות אלפי דולרים מבורנשטיין, תוך ביצוע עבירות מס חמורות בארה"ב. בתשובה מודגש, כי בורנשטיין הינה "חברת חוץ" (כמשמעה בדין), המאוגדת במדינת Delaware שבארה"ב, ולכן חלים עליה הכללים הנוהגים שם, כללים נוקשים יותר באשר להבחנה בין תכנון מס מותר לבין עסקה מלאכותית אסורה בתכלית. תש"ת עשתה בקופתה של בורנשטיין כבשלה, בלא פיקוח ובלא מורא, נטען, היא נהגה לגבות מבורנשטיין כספים הנאמדים במאות אלפי דולר-ארה"ב, בגין "ניהול ושירותים אחרים", שונים ומשונים, שנרשם כי העניקה לבורנשטיין, הכל בניסיון לרוקן קופתה של בורנשטיין, ולהצדיק קיומה של תש"ת. מדובר ברישומי כזב. כך, לדוגמא, דרשה תש"ת ביום 29.11.02 מבורנשטיין 120.6 אלף דולר, בין היתר עבור מנכ"ל תש"ת; וביום 22.7.01 הוציאה מהחברה 25,2 אלף דולר. גביית הכספים נעשתה כאילו מדובר בשכר דירקטורים, "על-פי שם, באופן אישי, לגבי כל חבר דירקטוריון, כאשר אותו חבר דירקטוריון כלל לא ידע בזמן אמת על שנעשה, לא ידע שנגבו כספים לטובתו, ואף לא ידע כי נגבים כספים בשמם של חבריו; ממילא לא בחן השלכות המס על פעולה שכזו, שכן הדבר נעשה מאחורי גבו, בלא ידיעתו ובלא הסכמתו".

בורנשטיין חושפת בכתב התשובה, כי משיכת הכספים נעשתה אגב ביצוע עבירות מס חמורות על דיני ארה"ב. שכן, חברה ישראלית (תש"ת), אינה רשאית לחייב את בורנשטיין ב"הוצאות/תשלומים" שאין להם כיסוי אמיתי, ובמיוחד כאלה המוצגים כ'תכנון מס': אין בדעתנו לעמוד במסגרת תגובתנו זו על ההבדלים שבין תכנון מס מקובל וראוי כפי משמעו בדין, לבין תעלולנות ותכסיסנות חשבונאיים, שהינן ביסוד עסקות מלאכותיות שתכליתן להעלים מס בשימוש באיצטלא של "תכנון מס".