מה מחפש הצעיר של היום בחופשתו וכיצד הוא נוהג לבלות בה? מהו כלי התחבורה האהוב עליו בטיול, ומהם האביזרים שהוא נוהג ליטול עמו? - על שאלות אלה עונה מחקר עדכני, המתפרסם בגליונו האחרון של הרבעון הגרמני, "די צוקונפט" ("העתיד").
מן המחקר עולה, כי צעירים מגדירים את דרישותיהם מהחופשה בצורות שונות לחלוטין זה מזה: יש המחפשים "הרחבת אופקים": לפגוש בארצות ובאנשים מתרבויות שונות, ויש שמחפשים את ההרפתקה והבלתי צפוי - מבקשים להסתלק משיגרת היום-יום הנתונה לפיקוח, לעמוד במאמצים קשים, לא לדעת מה יהיה מחר. אחרים מבקשים את הבטלה המתוקה, רוצים להשתזף, לטייל ברגל. הרפתקת-אהבים רצויה בהחלט. רק לדבר אחד הצעירים אינם מצפים מחופשתם: לנופש, כמו שמבוגרים מבינים את המושג.
כלי התחבורה המקובל והאהוד ביותר על הצעירים היוצאים למסעות הרפתקניים הוא הרכבת. אביזר המסע החשוב ביותר, שהוא גם סימן ההיכר המובהק, הוא התרמיל. תרמיל כזה הוא כבד ומתנשא על הגב כמו מגדל. מבחוץ משתלשלות נעלי-הליכה, מימיה ממתכת, גיטרה, גליל נייר טואלט, ומלמעלה קשור שק שינה. מלמטה - מחצלת עשויה מגומי מבודד ובין כל אלה- המון חפצים, שבלעדיהם אי אפשר: כלי-בישול, מדריך-תיירות, משחק-שחמט, דובי, הזוג השני של מכנסי-ג'ינס ועוד שלוש חולצות; מילון ורומן, יומן אישי ואוהל-סיירים, שמשקלו רק 2.5 ק"ג.
בצד מאוחסנים ערכת עזרה ראשונה, אולר, מצלמה וארבעה סרטים, מצפן, מיתרי-גיטרה רזרביים, פנקס-רישום עם עפרונות צבעוניים, נוזל נגד עקיצות-יתושים ומעט אבקת-כביסה. המחאות-נוסעים, תעודות אישיות וכסף מזומן מוסתרים היטב בכיס פנימי, שנתפר לצורך זה בתוך המכנסיים. מה שבטוח - בטוח.
קשה לסווג את התנהגות הצעירים המטיילים. על-פי נתוני הסקר, מאופיינת קבוצת גילאי 14 עד 29 בגישה אינדיבידואליסטית מובהקת, בכל הנוגע ליעדי החופשות ולתוכנן. אך כשם שלגבי חלקם חשוב ביותר לצאת לדרך לבדם ולהתייצב, כביכול, בלתי מוגנים אל מול הבלתי נודע - כך מצהירים אחרים על החוויה המשותפת בקרב קבוצת ידידים כעל משהו שאין לוותר עליו.
