אם כבר עברת את גיל הארבעים, את אולי נתקלת לעיתים קרובות יותר בתופעה, אותה חווים אנשים בני גיל זה, חלקם הגדול בכירים, מבריקים ובעלי ניסיון רב בתחומם, המתמודדים למול אפלייה במקום העבודה, או הנפלטים ממנו ומתקשים להשיג מישרה ההולמת את כישוריהם.
אנשים אלה, חשים באופן ברור כי בסביבת העבודה שלהם מעדיפים לגייס, להכשיר ולקדם צעירים מהם, וכי ההנהלה יוצרת מניפולציות מסוגים שונים כדי לעודד אותם להיפלט מן המערכת האירגונית. התירוצים למהלכים אלה הם בדרך כלל "רה-אירגון", "החדרת שיטת ניהול חדשה", ועוד כהנה וכהנה.
ואחרים, המנהלים מערכת חיפוש עבודה יעילה ויסודית, מתראיינים במקומות עבודה שונים, ואינם מבינים מדוע לפתע אינם מצליחים לזכות במישרה המתאימה ליכולתם והעונה לצורכיהם. לאחר זמן מה הם מגלים כי אדם צעיר יותר - בדרך כלל בשנות העשרים או השלושים לחייו - זכה בתפקיד בו חשקו, בעוד הם מקבלים הודעה סתמית המבשרת להם, כי יש להם "עודף כישורים" לצורך התפקיד.
אכן, אינני מחדשת דבר למי שנמצא בעשור החמישי או השישי לחייו. פתיחת מוספי ה"דרושים" בעיתונות הכתובה, תאשר דברים אלה במהירות הבזק. למרות החוק האוסר במפורש להפלות אנשים על בסיס מין, גיל, מוצא, וכיוצ"ב, מודעות רבות המפרסמות מישרות יוקרתיות ומתגמלות, מציגות מיגבלה בסגנון: "עד גיל 35", או אפילו "עד גיל 26".
הכניסה המאסיבית של צעירים בשנות העשרים, בעלי הכשרה והשכלה בתחומים חדשניים יותר, המאפיינים את עולמנו המישתנה, יוצרת מיצבור של מצבים חברתיים ותרבותיים המשפיעים על כל מי שקשור בעולם העבודה. גם אנשים העוסקים בהשמת כוח אדם, יעידו על כך שהמעסיקים מעדיפים במיקרים רבים להעסיק במישרה נתונה אדם צעיר עם פחות ניסיון בתחום, מאשר אדם שעבר את גיל הארבעים, גם אם ניסיון של עשרים שנה במקצועו מעניק לאירגון ידע רב, מיומנויות ויתרונות אחרים.
ייתכן, כי השינויים המהירים העוברים על הכפר הגלובאלי שלנו הם אלה הקובעים את המצב בו מועדפים הצעירים כמי שיש להם יותר מה להציע מאשר להוריהם, בעלי הניסיון הרב, אשר תוחלת החיים שלהם דורשת מהם להישרד בשוק העבודה עוד שנים רבות. סביבת העבודה העכשווית, בה הסובלנות כלפי בני ארבעים-פלוס היא נמוכה למדי, מעדיפה את הצעירים שיצאו זה מכבר מן המוסדות להשכלה גבוהה או רכשו מקצוע חדש ועדיין אינם מנוסים במימושו.
וייתכן, כי יש בזה מעט מן הצדק: בתפיסה הסטריאוטיפית, נתפסים המבוגרים כ"מרובעים", "מאובנים", מיושנים, איטיים יותר וגמישים פחות מדי לטובת הצרכים של סביבת עבודה תחרותית, בעלת שינויים מהירים. מייחסים להם יכולת נמוכה להסתגל לשינוי, ולהתאים את עצמם לטכנולוגיות שונות ולאמצעי עבודה חדשניים. לעומתם, נתפסים בני הדור הצעיר כמהירי מחשבה, מעודכנים בתורות חדשניות, גמישים ויצירתיים, ו"מחוברים" לשוק העכשווי.
