דילמת גלעד שליט

ניתוח עמדות הצד הפלשתיני החוטף חיוני על-מנת לקבוע את העמדה הישראלית בסוגיה זו. מנהיג החמאס ח'אלד משעל חזר ושנה (29 באפריל 2007) את העיקרון לפיו שחרור החייל הישראלי החטוף לא יתרחש אלא בהיענות לדרישה הפלשתינית לשחרר את האסירים והעצורים מהכלא הישראלי.

עוד הוסיף משעל, כי תנועת חמאס דבקה בעמדתה שיש לשחרר את כל האסירים והעצורים בכלא הישראלי באמצעות לקיחה בשבי של חיילים ישראלים נוספים או באמצעים אחרים. אם "האויב הציוני", אמר משעל, "יתעקש על אי שחרור האסירים והאסירות, אזי יש בידינו כוח גדול דיו כדי לחזור על מה שביצענו". הוא הוסיף: "לא נמסור את גלעד שליט אלא במחיר שתבענו מהכיבוש. לא נכנע אלא תחת הלחץ, שכן האויב הזה אינו מבין אלא את שפת הכוח".

הדילמה העומדת אפוא בפני ישראל מורכבת ביותר, שכן:

א. דרישות החוטפים (הרשות הפלשתינית והחטופים חד הם) מרחיקות לכת וכוללות שחרור 1,400 אסירים ובהם רוצחים.

ב. הרשות הפלשתינית (תנועת החמאס היא היום הרשות הפלשתינית) מצהירה, כי פרשת גלעד שליט איננה סוף פסוק וכי היא נחושה בכוונתה להוסיף ולהשתמש באמצעי זה על-מנת להביא לשחרורם של כל האסירים הפלשתינים.

ג. הרשות הפלשתינית אינה רואה בשחרור אסירים כולל מהלך המבטא פיוס בין העמים. לדידה, המאבק לשחרור בג'יהאד של כל פלשתין יוסיף בכל מקרה להיות אבן יסוד במדיניותה.

ד.משמעות דרישותיה של הרשות הפלשתינית ומדיניותה הינה שלא ניתן לרצותה בסוגית האסירים, וכל ויתור יוביל בהכרח לעלייה בהיקף הדרישות העתידיות ולמוטיבציה גבוהה יותר להשתמש בכלי החטיפה.

ה. הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה אפשרה לארגוני הטרור הפלשתינים להקים ישות טרור עצמאית, שהוכיחה עצמה כחסינה (לפחות במקרה דנן) מפני יכולת פעולה ישראלית לשחרור חטופים.

ו. פעולות התגמול של צה"ל בעקבות חטיפת גלעד שליט לא הוכיחו עצמן כמרתיעות מבחינת הפלשתינים. בראייתם, יכולת התגובה הישראלית נותרה מוגבלת ואין בידיה אופציה אמיתית לכבוש מחדש את שטחי הרשות הפלשתינית.

מנקודת מבט לאומית, להבדיל מזו של משפחת שליט, על הפרק עומדת סוגיה רחבה יותר הנוגעת לביטחון הלאומי. תוצאות המבחן הנוכחי תשפענה על "כללי המשחק" בעימות עם הפלשתינים ועל חיילים נוספים העלולים להיות קורבן לפיגועי חטיפה. מאז הנסיגה החד-צדדית ויתרה ישראל על היוזמה הצבאית, היא משדרת מסר לפיו אין בידה אופציה צבאית להחזרת המצב לקדמותו ומאמצת מדיניות של "ספיגה", בהשלימה הלכה למעשה עם תקיפתה היומיומית ברקטות קסאם, כאילו היו אלה דיווחי מזג האוויר.

האסטרטגיה הביטחונית של ישראל מול רשות הטרור הפלשתינית אינה מוכיחה את עצמה, והוכחה לכך ניתן למצוא בתחושת הביטחון העצמי הגבוהה של החמאס ובפרובוקציות הצבאיות הבלתי נפסקות מרצועת עזה. ממשלת ישראל חייבת לאמץ אסטרטגיה חדשה, המטמיעה את לקחי מלחמת לבנון השנייה, ולגייס את הציבור הישראלי להירתם למערכה צבאית על הבית.