בין עשרות קשישים חולים וגלמודים בתל אביב היה, זה כבר, אשר הרשקו לאגדה מהלכת על שתיים. במסירות אין קץ מטפל הישיש, בן ה-80, שהוא עצמו חולה-לב, בחלכאים ובנדכאים שאליהם התאכזר הגורל.
עד לפני שנים מעטות היה אשר הרשקו בעל חנות לעורות בתל אביב, אולם כשנחלש ונפל למשכב, החליט לחסל את עסקיו. אלא שהוא לא ידע מנוחה לאורך זמן. תוך זמן קצר גמלה בליבו ההחלטה להירתם לעזרתם של אנשים שחלו ושידם אינה משגת עזרה ראוייה בשל מחלתם. לצורך כך הוא הקים את אגודת "סיוע לנזקקים", המגייסת למענם תרומות במוסדות-ציבור שונים. בכספי תרומות אלה דואג הרשקו לסייע לנזקקים במצוקתם.
סדר-יומו עמוס לעייפה. בבוקר הוא יוצא לביתה של ישישה ערירית, חולת-לב, שעד לפני זמן לא רב נהגה לישון ב...ארגז לכלי-מיטה, בחדר עלוב וחסר כל, בבית מט לנפול. הרשקו, שהתוודע לישישה שהתאלמנה זה לא כבר, הצליח לגלות מדוע בחרה בסידורי-שינה כה מוזרים: מיטתה נשברה, הריפוד נקרע ומה שנותר ממנה היה ארגז כלי המיטה שמתחתיה. בלית ברירה החליטה לישון בו. הרשקו דאג למיטה חדשה בשבילה.
מאז אין הרשקו נוטש את הישישה. בינתיים הצליח לדאוג לה לכיריים של גז, שאותם תרמה חברת-גז גדולה. אלה באו במקום התנור הישן, שעליו נהגה לבשל קודם לכן. הוא גם קנה לה, בכספי תרומות שאסף, מיחם לתה. בפרוס חג הפסח האחרון דאג להביא צבעי, שיסייד את חדרה, אלא שגם בכך לא הסתפק: הוא הצליח להגיע להסכם עם אחד מפעילי אגודת "מתן בסתר", שיועברו לידיה של הישישה 100 שקל מדי חודש.
"לקוחה" אחרת של הרשקו היא ישישה הלוקה בסקלרוזה והמרותקת אף היא לביתה, באין מי שיסייע לה. "המלאך הגואל" , כפי שהיא מכנה אותו, ערך למענה מגבית-תרומות ובכספים שנאספו אצל מכריו רכש בשבילה מכשיר-טלוויזיה, "כדי שיפיג את שיעמומה", כדבריו.
המלאך הגואל
ישיש קטוע-רגל, שאשתו נפטרה בבית, מצא אף הוא את משענו בהרשקו. הוא שהסדיר למענו את ההלוויה והקבורה והוא שהתנדב לישון בביתו בימי האבל הראשונים. באותה עת דאג גם הרשקו כי מספר מתושבי שכונת שפירא, שבה מתגורר הישיש, יבקרו מדי יום בביתו, כדי שלא ישתעמם. אחד מהם היה...תייר, שבו פגש הרשקו ברחוב.
יש גם זוגות-חולים, שאותם נטל הרשקו תחת חסותו. עם אחד הזוגות נמנים ישיש שאינו מסוגל לתפקד ורעייתו הלוקה בסקלרוזה מתקדמת. הרשקו דואג להם למנת-אוכל יומית ממטבח העזרה הסוציאלית, לסידור חשבונותיהם הנשלחים על-ידי המוסדות, ולתרופות. לקראת חג הפסח דאג הרשקו לקנות לזוג הישישים שתי תרנגולות, ירקות ופירות.
יש ישישים גלמודים וחולים שהוא מתוודע אליהם ברחוב. כזה הוא ישיש, הנוהג לשבת מדי יום באפס-מעשה על ספסל ברחוב בתל אביב, כדי לשאוף אוויר צח. התברר, כי בחדרו שברחוב טרומפלדור הוא אינו מסוגל לשבת. חצר הבית, שמתחת לחלונו, היתה למקום-מיפגש לפרוצות, ואילו חדרו הצר טחוב. בלית ברירה הוא מעדיף לשבת בחוץ, באוויר הצח. עתה מנסה הרשקו לדאוג לשיקומו.
על פועלו למען הקשישים החולים הוא זוכה למכתבי-הוקרה רבים. אופייני להם הוא מכתב שכתב ישיש גלמוד בשפה הגרמנית: "יש בי רצון עז להביע, בדרך זו, את תודתי והוקרתי על עזרתך למעני. אינני מתכוון רק לביקורים שאתה מזכני בהם מדי יום, או לקניות ולשאר הסידורים המשרדיים שאתה מסדיר למעני משך חודשים רבים. אני מתכוון, בראש ובראשונה, לדיכאון העמוק שלקיתי בו ושאותו הפגת וסייעת לי לגבור על בדידותי. אני מאמין באמונה שלמה בקדושת האגדות על למ"ד-ו"ו צדיקים, מלאכים מן השמיים, שנשלחו להושיט עזרה ליצורי-אנוש מיסכנים עלי-אדמות. בשבילי אתה מגלם אחד מהם".
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
