שר משפטים לא חייב לקבל את המוסכמות של קודמיו בתפקיד, כל שר, ודאי שר משפטים, זכאי וחייב להשפיע על הנושאים הקשורים למשרדו. לשר טוב יש אג'נדה ונכון שאג'נדה זו תשפיע על פני המשרד ועל פני הציבור כולו. שאם לא כן מדוע נחליף שרים וממשלות.
לכן, נכון עושה שר המשפטים כאשר הוא שוקל מחדש את היקפה של זכות העמידה, וכאשר הוא בוחן את שיטת הבחירה של שופטים. אולי באמת כדאי לגוון המועמדים לשפיטה, כך שייצגו טוב יותר את הציבור וצרכיו, טוב הוא גם עושה כאשר הוא שוקל את שיטת המינוי של הבכירים במערכת המשפט, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, יו"ר הוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי ואחרים ועוד.
מה שלא נכון הוא לעשות הכל בשלושת החודשים הראשונים למילוי התפקיד, בחופזה, בשיטה של נעשה ונשמע (קודם עושים ורק אחרי כן שוקלים ובוכים) ובאופן שנזקן של הפעולות רב מאוד על תועלתן.
והרי לא מדובר באיש חסר בינה, נהפוך הוא, מדובר באיש חכם, במשפטן מעולה, ומה אם כן מביא אותו למתקפת הבליץ המרוכזת הזו נגד כל מי שיש לו יד ורגל במערכת המשפט בישראל?
בואו ננסה להסכים על כמה הנחות בסיס, ומשם נגיע לדעתי למסקנה המתבקשת:
1) שר המשפטים הוא "חייל פולני" הוא מצפה לצייתנות עיוורת של היועץ המשפטי כלפיו, והוא ודאי מציית צייתנות עיוורת לבוס שלו, ראש הממשלה.
2) השר פרידמן איננו פוליטיקאי ולעולם לא יהיה פוליטיקאי, כי פוליטיקאי, גם אם יש לו אג'נדה, לא שורף את כל הגשרים בלילה אחד. ובכלל מה אכפת לו, לפרידמן הגשרים בפוליטיקה? הוא נקרא לדגל, הוא ישכב על הגדרות, יישרט, ייפצע, יקיז דם - והכל במטרה אחת, להציל את האוגדונר אולמרט - ושהאוגדה עצמה - תישרף.
3) נסראללה חיסל את הסיכוי של אולמרט לקבל את החיסון הטוטאלי הנובע מאהדת קבוצת המיעוט השלטת בישראל בתרבות, באמנות, ובתקשורת - אותה היה מקבל לו היה מחליט על נסיגות נוספות של צה"ל משטחי יהודה ושומרון.
4) היועץ המשפטי לממשלה חוקר כעת מספר חשדות לעבירות פליליות חמורות על-ידי ראש הממשלה ושר האוצר.
5) החלטה של היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום בפרשיות אלה היא הרסנית להמשך דרכו הפוליטית של אולמרט (ואולי גם לדרכו כאדם חופשי), וכהרגלו, אולמרט יכשיר את כל האמצעים על-מנת להציל את עורו.
6) הציבור לא יודע, אבל בחוגיו של ראש הממשלה, יודעים ודאי אם אשם ראש הממשלה ועד כמה הוא אשם, הם גם מכירים את היועץ המשפטי לממשלה, ואת מידת נחרצותו יושרו ויושרתו.
מכל אלה אין לי אלא להסיק את המסקנה המתבקשת: ראש הממשלה ומקורביו יודעים בדיוק היכן עומד ראש הממשלה בהיבט הפלילי של מעשיו, הם יודעים שהם מיצו את כל הספינים האפשריים, הם יודעים שהיועץ המשפטי לממשלה אומנם עוטה כסיות של משי אך עם אותן כסיות הוא מטפל מאוד ברגישות ובנחישות בנשיא המדינה, בשר המשפטים הקודם, ועתה הגיע תורם של צמד רעים (גם בצירה וגם בקמץ) ראש הממשלה ושר האוצר.
ומכאן שלא נותרה לו לראש הממשלה כל ברירה אלא לסכל באופן מאוד מאוד ממוקד את מני מזוז מתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, ואין שליח טוב לביצוע הסיכול מאשר שר המשפטים, החייל הפולני הנאמן.
על-פי דוח "הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המנוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו" (ועדת שמגר) מפסיק היועץ המשפטי לממשלה את כהונתו במקרים הבאים:
1)תמו 6 שנים לכהונתו, ונבחר לו מחליף.
2)אם הוא החליט לפרוש והודיע על פרישתו לממשלה.
3)אם הממשלה החליטה על הפסקת כהונתו, מכמה טעמים, אשר אחד מהם הוא "קיימים חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועץ המשפטי היוצרים מצב בו נמנע שיתוף פעולה יעיל".
ויש עוד תנאי אחד קטנטן, ממש קטנצ'יק, המחייב את הממשלה במקרה כזה להתייעץ עם הוועדה (אותה ועדה אשר בחרה את מזוז לתפקיד), ואשר פרידמן כל כך רוצה לשנות עכשיו את מאזן הכוחות בתוכה, ולהגדיל פי כמה את השפעת הממשלה בה.
בקיצור, הם מ..פ..ח..דים ומתחילים לעשות שטויות, ממש כמו החל מהיום השני למלחמת לבנון השנייה. הפחד אוחז בגרונם, הם יודעים ודאי כמה עמוק וכבד השק, הם יודעים שעם מזוז אין להם סיכוי, הם יודעים שהדרך היחידה להתחמק ממורא הדין, היא להראות למזוז את הדלת, ולהביא אישה/איש כדמותו של פרידמן, צייתן/צייתנית, נאמן/נאמנה לבוס ולראש הממשלה, הם גם יודעים שלשם כך חייבים להרכיב מחדש את ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
ואם מסתכלים כך על התמונה, הכול ברור לגמרי, לא חסרה אפילו אבן אחת מאבני הפאזל. ואם זאת אכן התמונה, ואם מזוז יזוז או ימצמץ כעת, אוי לכולנו.
