|   15:07:40
דלג
  צ'לו רוזנברג  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל
כתיבת המומחים
פיצוי על אובדן כושר עבודה בשל מחלת כליות תורשתית? יש דבר כזה!

הפרדוקס חברה-ביטחון

שלא הגעגועים למערך הם ההורסים כל חלקה טובה במפלגת העבודה, אלא האנשים מתוכה המאיישים את משרדי הממשלה השונים, או הרואים את עצמם כשופרם של העשוקים
15/06/2007  |   צ'לו רוזנברג   |   מאמרים   |   תגובות

במקרה , צדה את עיניי כותרת מאמרו של פרופ' גוטווין, "מכרה את נשמתה לביטחוניסט" [ Ynet , 11.06.07 ]. קראתי את המאמר בעיון רב. פרופ' גוטוויין מלין על כך שמפלגת העבודה מכרה את נשמתה לביטחוניסט ומעלה ביעודה החברתי.

אין ספק שפרופ' גוטוויין עקבי מאוד בדעותיו החברתיות ופועל ללא מנוח לקידום רעיון הסוציאל - דמוקרטיה. עם זאת, אם יורשה לי, אבקש להעיר ולהאיר כמה הערות על המאמר המלומד.

הטענה של התמכרות לביטחוניזם והזנחה של הפן החברתי לא יכולה להחזיק מים. פרופ' גוטוויין יודע טוב יותר מרבים מן הטוקבקיסטים החצופים המשחירים את פניו, שלאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל הביטחוניזם דווקא היה משולב במדיניות חברתית מובהקת. גם בתקופות הקשות ביותר מבחינה ביטחונית, מנהיגי ישראל לא ויתרו על הפן החברתי.

בן-גוריון ראה בחוסן החברתי את חזות הביטחון. קליטת עליה, למרות הקשיים, חינוך לכל, בריאות לכל, עמדו בראש סדר היום של בן-גוריון, וגם של מנהיגים אחרים שבאו אחריו, יחד עם ההשקעה המתמדת בביטחון. צה"ל נדרש לעסוק בחינוך העולים והוא עושה זאת עד היום. יתרה מכך: רפאל איתן ז"ל הקים את מסגרת מקא"ם [ מרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות], היינו כל אלה משולי החברה שלא היו מתגייסים אם לא הייתה מוקמת מסגרת זו. החיילים הללו המסיימים את שירותם הצבאי יכולים ליהנות מאותן ההטבות כמו כל החיילים הרגילים. האם זהו לא פן חברתי של הביטחוניזם?

בן-גוריון היה ביטחוניסט, אשכול היה ביטחוניסט, גולדה הייתה ביטחוניסטית. בתקופת כהונתם, ההיבטים החברתיים לא הוזנחו. ניתן להתווכח על רמת השירותים החברתיים שהמדינה העניקה באותן התקופות, יחסית למצבה באותם הימים, אך לא ניתן לשלול את העובדה שנעשו צעדים משמעותיים בדאגה לשכבות החלשות ולמעמד הבינוני.

חושבני שגם פרופ' גוטוויין יסכים שבתקופות הנזכרות לעיל, הפערים החברתיים והכלכליים היו לאין שיעור יותר נמוכים מאשר כיום. באופן פרדוקסאלי, דווקא באותם הימים גם ההשקעה בביטחון הגיעה לממדים שלא מוכרים כיום. ניתן לבדוק את הנתונים ולהיווכח שאין בקביעתי זו כל סתירה.

פרופ' גוטוויין טוען שיש געגועים נוגים לעבר . וכך הוא כותב: "דומה שגם הנוסטלגיה לימי הזוהר של "המערך" - שמה של העבודה בגלגולה הקודם - כמפלגת הממסד והביטחון, נושבת בכיוונו של ברק: הוא, מתגעגעים רבים מתומכיו, ישיב את הסדר הישן והטוב על כנו; הוא, כך הם מקווים, יחזיר להם את עוצמות העבר שאבדו להם; והוא ישחרר את העבודה מרוח הרפאים של "האג'נדה החברתית".

יורשה לי לחלוק על הדברים שלעיל. אותו ממסד שמוזכר בקטע הלך לאורך השנים, אפילו לפני קום המדינה, בשני מסלולים מקבילים: ביטחון וחברה. אותו המערך היסטורי "אחראי" על הקמת קופת חולים כללית אשר שירתה במשך שנים את הרוב המוחלט של האוכלוסיה; היא זו האחראית לחוק חינוך חובה ולאינטגרציה בחינוך; היא נשאה את דגל זכויות העובדים והפעילה את הסתדרות העובדים. הרשימה ארוכה, אך ונדמה לי שהכוונה ברורה. פרופ' גוטוויין, לצערי, מתעלם מן הניא-ליברליזם של מנהיגי העבודה בעשור האחרון. אין לי עניין להתייחס לכולם, אך פטור בלא כלום אי - אפשר.

מר עמיר פרץ, אשר נתמך על - ידי פרופ' גוטוויין, נשא את דגל הסוציאל - דמוקרטיה, לכן קיבל על עצמו את תיק הביטחון. האם מעמדת שר הביטחון ניתן להשיג משכורת מינימום של 1000%? האם ניתן להביא לביטול חברות כוח האדם? ברור שלא. אז אם יש על מי להלין, צריך לעשות זאת כלפי מר פרץ.

דוגמא נוספת. פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך, הביאה לעולם רפורמה חדשה, על פיה ישלמו ההורים "המבוססים" מס פרוגרסיבי עבור ילדיהם הלומדים במערכת החינוך. ואני שואל את פרופ' גוטוויין , האם מהלך זה הוא לא ניאו- ליברליזם? האם אין במהלך הזה כדי לאותת היטב על הפרטת מערכת החינוך, בדומה להפרטת מערכת הבריאות? זו הבשורה של אקטיביסט חברתי?

במדינות סוציאל דמוקרטיות אמיתיות, לא משלמים עבור חינוך, כך לפחות ידוע לי. ואם זכרוני אינו מטעני, פורפ' תמיר רואה את עצמה סוציאל - דמוקרטית או פעילה למען שוויון חברתי!

לא אסיים את טעוני לפני שאזכיר עוד מהלך של השנה האחרונה. מנהיג מפלגת העבודה התקשה מאוד להצביע על תקציב המדינה. חבריו למפלגה לא כל - כך. האם לדעתו של פרופ' גוטוויין התקציב שאושר הוא חברתי? נדמה לי שהתשובה ברורה. הלוחמת הבלתי נלאית למען העשוקים והנשים, ח"כ שלי יחימוביץ, החליטה לתמוך בבחירתו של ח"כ ראובן ריבלין לנשיא המדינה. אם זכרוני אינו מטעני, מר ריבלין בא מתוך אותה אכסניה שפרופ' גוטוויין רואה בה את מקור הניאו- ליברליזם. נדמה לי אפילו שראש אותה המפלגה, בתפקידו כשר האוצר, היווה מטרה לחיצי הביקורת הקשים של פרופ' גוטוויין ושל החוג החברתי של מפלגת העבודה. יטענו המבקרים שהדוגמה האחרונה לא רלוונטית. יתכן, אך היא מצביעה על סימפטום הגובל באופורטוניזם.

מן הסיבות שהוזכרו לעיל, ניתן לקבוע שלא הגעגועים למערך הם ההורסים כל חלקה טובה במפלגת העבודה, אלא האנשים מתוכה המאיישים את משרדי הממשלה השונים, או הרואים את עצמם כשופרם של העשוקים.

הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
תאריך:  15/06/2007   |   עודכן:  15/06/2007
ד"ר צלו רוזנברג
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השבוע האחרון היה רווי אירועים מסעירים: בחירתו של נשיא מדינה חדש, ניצחונו של אהוד ברק בפריימריז לתפקיד יו"ר מפלגת 'העבודה', הכאוס המוחלט בשטחים. היה זה שבוע של תקשורת, שבוע של אקשן ודרמה פוליטית.
14/06/2007  |  יוסי עבדי  |   מאמרים
על-פי נתוני חברת המחקר Cutter, המיוצגת בישראל על-ידי STKI, צפויים מתכנני המוצרים והמערכות מבוססי המחשב לזנוח בשנים הקרובות את ממשקי המשתמש המסורתיים ולאמץ מגוון צורות וגורמים חדשים. תהליך זה מונע על-ידי מגמות מתמשכות של מזעור וניידות המתווספים לעומס מידע הולך וגובר, קבוצות משתמשים מגוונות יותר ורתיעה כללית מממשקים לא-ידידותיים (או "עוינים").
14/06/2007  |  עינת שמעוני  |   מאמרים
הנשיא הנבחר, שמעון פרס, החתרן הבלתי נלאה, הביא לנו את "אוסלו" שעלה כבר בחיי מאות רבות של בני-אדם, ומאיים על עצם קיומנו הפיסי והלאומי. הוא רקח אותו ללא ידיעת ראש הממשלה דאז, ובניגוד לחוק. מאות אלפי הדולרים של פרס נובל לשלום שקבלו הוא ורבין "בזכות" ההסכם שאמור היה לשים קץ לאלימות בין הערבים לבינינו, הם נטלו לכיסם - אף זאת בניגוד לחוק.
14/06/2007  |  שלמה אידן  |   מאמרים
גבירתי נשיאת בית המשפט העליון, שופטות ושופטים נכבדים, עורכות ועורכי דין, חברותינו וחברינו המצטרפים היום לשורותינו ובני המשפחה, ברוכים הבאים.
14/06/2007  |  ד"ר שלמה כהן  |   מאמרים
ארגון מרצים בריטי החליט, זו הפעם השנייה, על חרם אקדמי על ישראל, בשל מדיניות כביכול של "אפרטהייד" והיחס לפלשתינים וסבלם בשל הכיבוש.
14/06/2007  |  עו"ד אברהם פכטר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
חיים רמון
חיים רמון
החד-ממדיות של תוכנית "עובדה" משקפת רק חלק מהאמת ובכך מחזקת את התחושה בקרב תומכי נתניהו כי עורכי התוכנית לא מעוניינים בהצגת התמונה העובדתית המלאה אלא מעוניינים אך רק באשמתו של ראש ה...
איתמר לוין
איתמר לוין
השופט ליאור גלברד שם לב לכל פרט בדיוני חדלות פרעון, גם כאשר יש הסכמות בין הצדדים, ודוחה בקשה חסרת בסיס לקיים דיון בדלתיים סגורות. חבל שהוא אינו מקפיד על עמידה בזמנים וכך נוצר על הב...
אלי אלון
אלי אלון
כבר בתחילת שנות ה-20 הגתה עדה פישמן רעיון להקמת "משק פועלות גדול "- חווה להכשרה חקלאית, למאתיים פועלות אשר יוכשרו מדי שנתיים במקום    ב-1929 נחרשה האדמה לראשונה והוחל במרץ בעבודות ת...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il