|   15:07:40
דלג
  נסים ישעיהו  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
כל מה שצריך לדעת על הפסקת הריון
כתיבת המומחים
פיצוי על אובדן כושר עבודה בשל מחלת כליות תורשתית? יש דבר כזה!

קרח סז

מי חופר את הבור שאנו נופלים אליו

קרח טען שלא יתכן שבורא הכל יהיה עד כדי כך קטנוני ביחסו לנבראים. בגדול, הוא מצווה ומצפה שיעבדו אותו, אבל הפרטים הקטנים, זה סתם המצאה של אנשים שהיה להם איזה אינטרס סמוי. נשמע מוכר מאיפשהו, לא?
15/06/2007  |   נסים ישעיהו   |   מאמרים   |   תגובות

מאד לא נעים לפול לתוך בור הפעור באדמה. בדרך כלל, לפחות עבור הנופל, זה קורה די בהפתעה ובשלב שכבר אינו יכול למנוע את הנפילה ולהנצל. השאלה היא אם גם עבור הצופה מן הצד זוהי הפתעה, או שמא מדובר בסופו הצפוי מראש של תהליך שלא הצליחו, או לא ניסו, לעצור אותו?

נפילה לבור זה לא רק עניין פיזי. זהו דימוי שמשתמשים בו למצבים שונים של נפילה למלכודת. מיקומה של המלכודת, אופיה והנזק הצפוי, יכול שיהיו ידועים מראש, אבל לא זה מה שימנע את הנפילה. יתרה מזו, בהחלט יתכן שהאדם יחפור לעצמו את הבור בו הוא עתיד לפול, יוזהר שוב ושב, ויפול. ולאחר הנפילה, תמיד יושמעו הסברים מלומדים המאשימים זולת כלשהו, או למצער את הנסיבות, באירוע המצער. כך אפשר להיות בטוחים שלא יוסקו מסקנות אשר ימנעו את הנפילה הבאה.

בעבר דברנו לא אחת על התהליכים הנפשיים של המוּעָדים למעוד, אז הפעם נתרכז בהנחת היסד של הנופלים לבור, ובמיוחד של אלה הנופלים לבור שחפרו בעצמם. במקרים רבים מדובר בבור שנחפר כדי לקבור בו מישהו, אבל זה לא ממש מוכרח. לעתים קרובות מדובר בבור הנמצא כמעט תמיד בסופה של דרך שנבחרה כי נראתה קלה ונוחה מאחרות. שמחים לבחור בדרך שנראית קלה ולא לוקחים בחשבון שכאשר קל בדרך, כמעט תמיד זה אומר שנמצאים בירידה, ובסופה של ירידה עלול להמצא הבור, שממנו כמעט ואין מוצא.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על אירוע כזה של נפילה המונית לבור שנפער לפתע (במדבר טז): [לב] וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ. [לג] וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. בשנים קודמות הארכנו בדברים אודות הרקע לאירוע מסעיר זה. כעת ננסה "להבין את הראש" של קרח, לחקור את הנחת היסוד שהובילה אותו לעימות האומלל והגורלי מול משה.

על סף אובדנו הוא מקבל אזהרה חריפה ופומבית ממשה: [כו] וַיְדַבֵּר אֶל-הָעֵדָה לֵאמֹר, סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וְאַל-תִּגְּעוּ, בְּכָל-אֲשֶׁר לָהֶם: פֶּן-תִּסָּפוּ, בְּכָל-חַטֹּאתָם. [כח] וַיֹּאמֶר, מֹשֶׁה, בְּזֹאת תֵּדְעוּן, כִּי-ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה: כִּי-לֹא, מִלִּבִּי. [כט] אִם-כְּמוֹת כָּל-הָאָדָם, יְמֻתוּן אֵלֶּה, וּפְקֻדַּת כָּל-הָאָדָם, יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם--לֹא ה', שְׁלָחָנִי. [ל] וְאִם-בְּרִיאָה יִבְרָא ה', וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם, וְיָרְדוּ חַיִּים, שְׁאֹלָה--וִידַעְתֶּם, כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת-ה'.

כלומר, מראש היתה אזהרה ברורה מפני הצפוי, אלא שלא האמינו כי תתממש. וכאן מתעוררת שאלה: אחרי כל מה שהתנסו בשנתיים האחרונות, מכות מצרים, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני וכו' וכו', איך יתכן שלא האמינו? או אולי בניסוח נכון יותר, היתכן שלא האמינו? ננסה ואולי נצליח למצוא בכתובים, רמז שיוביל אותנו לתשובה.

בין יתר דבריו אומר להם משה באזני כל העם: וְאִם-בְּרִיאָה יִבְרָא ה', וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ (...) מצאנו מקום נוסף בו האדמה פצתה את פיה (בראשית ד): [ט] וַיֹּאמֶר ה' אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. [י] וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה. [יא] וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.

מן הסתם, הרקע לדברים ידוע לכולם, ובכל זאת נביא תזכורת: [ג] וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה—לַה'. [ד] וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע ה', אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ. [ה] וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. [ח] וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.

קרח כמו קין לפניו, הכיר את ה' והכיר גם בצורך לעבוד אותו. קין נפגע מכך שמנחתו לא נתקבלה ומכאן שהקשר עם הרבונו של עולם היה חשוב לו ביותר. בדומה לו, קרח ביקש לעצמו תפקיד שכל כולו עבודת ה', ואף את ייצוג כלל ישראל בעבודתו הוא רצה. את תפקיד הכהן הגדול הוא ביקש לעצמו, במקום אהרון שקבל מינוי לתפקיד זה בדבר ה'.

גבולות המעורבות של הבורא בבריאה

לפי זה מתעצמת הפליאה; אם אומנם היה חשוב להם כל כך הקשר עם הבורא יתברך, מדוע נקטו בדרך שניתקה אותם ממנו, ובהכרח הביאה לאבדנם? מה היתה הטעות בהנחת היסוד שלהם? ובכן, הם נכשלו בזיהוי מיקומו המדויק של גבול ההתעניינות של הבורא בנבראים.

המדרש (תנחומא) מספר כי לאחר תשובתו של קין: לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי? ותגובתו של הבורא יתברך: מֶה עָשִׂיתָ?! קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה, שאל קין: רבש"ע, יש לפניך דלטורין שמלשינין את האדם לפניך? אבי ואמי הרי הן בארץ ואינן יודעין שאני הרגתיו, ואתה בשמים מנין אתה יודע? הנה לנו שורש טעותו של קין מפי עצמו; ואתה בשמים מנין אתה יודע?

אמר לו, שוטה, כל העולם כולו אני סובל; שנאמר (ישעיה מו, ד) וְעַד-זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד-שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט. כאן מבהיר לו ה' יתברך את מה שאמור להיות מובן מאליו לקין ולכל אדם אחר; אין שום גבולות לפניו יתברך והשליטה שלו מוחלטת בכל מקום וזמן. מכיוון שכך, עמד קין לבקש על נפשו: אמר לו, כל העולם כולו אתה סובל וַעֲוֹנִי אינך יכול לסבול? גָּדוֹל עֲוֹנִי, מִנְּשֹׂא?

או בעברית פשוטה, קין חשב שלבורא יתברך יש עיסוקים מספיק חשובים והוא לא ממש מתעניין במעשי הנבראים, בטח לא בפרטי פרטים. חרה לו על כך שמנחתו של הבל נתקבלה בעוד זו שלו נדחתה, אבל הוא ראה בכך עלבון אישי, מעין הפסד בתחרות ותו לא. כאילו, הבל מוצלח ממנו בקטע של יחסי ציבור. מסלקים אותו מן הדרך והבעיה לא קיימת, כי אין עוד מי שיתחרה בו.

ואיך זה קשור לקרח? (מדרש רבה): קפץ קרח ואמר למשה, טלית שכולה תכלת, מהו שתהא פטורה מן הציצית? אמר לו חייבת בציצית. אמר לו קרח, טלית שכולה תכלת אין פוטרת עצמה, ארבע חוטין פוטרות אותה??? בית מלא ספרים, מהו שיהא פטור מן המזוזה? אמר לו חייב במזוזה. אמר לו, כל התורה כולה רע"ה (מאתים שבעים וחמש) פרשיות, אינה פוטרת את הבית, פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית??? אמר לו (קרח למשה) דברים אלו לא נצטוית עליהן ומלבך אתה בודאן.

קרח טען שלא יתכן שבורא הכל יהיה עד כדי כך קטנוני ביחסו לנבראים. בגדול, הוא מצווה ומצפה שיעבדו אותו, אבל הפרטים הקטנים, זה סתם המצאה של אנשים שהיה להם איזה אינטרס סמוי. נשמע מוכר מאיפשהו, לא? הניסיונות של משה לשכנע את קרח, כשלו כולם והוא התעקש להמשיך בעימות עד הסוף המר.

הנחת היסוד של משה כמו גם זו של הבל, היתה הפוכה לחלוטין. הם גרסו שאכן התעניינות הבורא בנבראים אינה מוגבלת בהגבלה כלשהי ולפניו אין שום הבדל בין דבר קטן לדבר גדול. שעל כן המנחה שמביא הבל נבחרת בקפדנות מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן. הוא אינו מקריב מנחה כדי לצאת ידי חובה, אלא באמונה שלמה כי הקשר שלו עם בוראו מחייב השקעה מקסימלית מצדו. אחריו, משה מעביר את דבר ה' בדיוק כפי שנאמר לו בפרטי פרטים, כי כל הפרטים חשובים באותה מדה. עד כדי כך שאות אחת בלבד, חסרה או יתרה, עלולה לפסול את ספר התורה כולו, חלילה.

קרח, כמו קין לפניו, טוענים שיש כאן הגזמה רבה הנובעת מאיזשהו אינטרס סמוי של משה (או של הבל) כי בעולם הכל יחסי ולא יתכן שהבורא הגדול ייחס חשיבות לדברים קטנים. אכן, בתפיסה של הנבראים יש הבדל בין דבר קטן לדבר גדול כי הכל מוגבל ועל כן גם יחסי, אבל מצד הבורא שהוא אין-סופי ובלתי מוגבל, אין שום יחסיות כי לפניו הכל וכולם, שווים לחלוטין. על כן עלינו לבצע את הוראותיו כפי שנמסרו לנו, כי לעולם לא נוכל בשכלנו המוגבל להבין באמת, את חכמתו האינסופית.

העולה מן האמור הוא שקרח הוא גלגולו וממשיך דרכו של קין בעוד משה הוא גלגולו וממשיך דרכו של הבל, אלא שתוצאות העימות הפעם היו הפוכות... העימות הזה לא נסתיים עדיין ובידינו הבחירה, דרכו של משה או דרכו של קרח. בינתיים אנחנו בוחרים בדרכו של קרח, דמוקרטיה לכאורה, וחבל. כי לגאולה השלמה נזכה רק לאחר שקרח יודה שמשה אמת ותורתו אמת, כרמוז בתהלים (פרק צ"ב): [יג] צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח; סופי תיבות קרח, שיעשה תשובה ואז נזכה כולנו להמשך האמור שם: [יד] שְׁתוּלִים, בְּבֵית ה'; בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ. [טו] עוֹד, יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה; דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.

והגיע הזמן שזה יתגשם כבר כדי שיהיה רק טוב ליהודים.

תאריך:  15/06/2007   |   עודכן:  15/06/2007
נסים ישעיהו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מי חופר את הבור שאנו נופלים אליו
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
במקרה , צדה את עיניי כותרת מאמרו של פרופ' גוטווין, "מכרה את נשמתה לביטחוניסט" [ Ynet , 11.06.07 ]. קראתי את המאמר בעיון רב. פרופ' גוטוויין מלין על כך שמפלגת העבודה מכרה את נשמתה לביטחוניסט ומעלה ביעודה החברתי.
15/06/2007  |  ד"ר צלו רוזנברג  |   מאמרים
השבוע האחרון היה רווי אירועים מסעירים: בחירתו של נשיא מדינה חדש, ניצחונו של אהוד ברק בפריימריז לתפקיד יו"ר מפלגת 'העבודה', הכאוס המוחלט בשטחים. היה זה שבוע של תקשורת, שבוע של אקשן ודרמה פוליטית.
14/06/2007  |  יוסי עבדי  |   מאמרים
על-פי נתוני חברת המחקר Cutter, המיוצגת בישראל על-ידי STKI, צפויים מתכנני המוצרים והמערכות מבוססי המחשב לזנוח בשנים הקרובות את ממשקי המשתמש המסורתיים ולאמץ מגוון צורות וגורמים חדשים. תהליך זה מונע על-ידי מגמות מתמשכות של מזעור וניידות המתווספים לעומס מידע הולך וגובר, קבוצות משתמשים מגוונות יותר ורתיעה כללית מממשקים לא-ידידותיים (או "עוינים").
14/06/2007  |  עינת שמעוני  |   מאמרים
הנשיא הנבחר, שמעון פרס, החתרן הבלתי נלאה, הביא לנו את "אוסלו" שעלה כבר בחיי מאות רבות של בני-אדם, ומאיים על עצם קיומנו הפיסי והלאומי. הוא רקח אותו ללא ידיעת ראש הממשלה דאז, ובניגוד לחוק. מאות אלפי הדולרים של פרס נובל לשלום שקבלו הוא ורבין "בזכות" ההסכם שאמור היה לשים קץ לאלימות בין הערבים לבינינו, הם נטלו לכיסם - אף זאת בניגוד לחוק.
14/06/2007  |  שלמה אידן  |   מאמרים
גבירתי נשיאת בית המשפט העליון, שופטות ושופטים נכבדים, עורכות ועורכי דין, חברותינו וחברינו המצטרפים היום לשורותינו ובני המשפחה, ברוכים הבאים.
14/06/2007  |  ד"ר שלמה כהן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עדנה ויג
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם    כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
איתמר לוין
איתמר לוין
השופט ליאור גלברד שם לב לכל פרט בדיוני חדלות פרעון, גם כאשר יש הסכמות בין הצדדים, ודוחה בקשה חסרת בסיס לקיים דיון בדלתיים סגורות. חבל שהוא אינו מקפיד על עמידה בזמנים וכך נוצר על הב...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il