ארגוני זכויות האדם והטרור

ארגוני זכויות האדם חוזרים ומבקרים את ישראל על שהיא פוגעת באזרחים פלשתינים תמימים במהלך פעולותיה הצבאיות בשטחי הרשות הפלשתינית. נהרות של מילים נכתבו בפרסומיהם ועימם טיעונים בזכות ההעמדה לדין של הדרג המדיני והצבאי הבכיר על פשעי מלחמה. לטיעונים הישראלים, בדבר ניצול הטרוריסטים הפלשתינים את התשתית האזרחית כמסווה לפעילות הטרור, מתייחסים ארגוני זכויות האדם בביטול ומדגישים את חובתה של ישראל לפעול על-פי החוק הבינלאומי היבש, גם אם הוא אינו עוסק במציאות הטרוריסטית בשטחי הרשות הפלשתינית, בה הטרור והמערכת האזרחית חד הם.

בעניין זה, כדאי לעיין מחדש בראיון שנערך עם מנהיג תנועת החמאס חאלד משעל, במאי 2001 בו הסביר משעל את מאפייני פעילות הטרור של תנועת החמאס. בתשובת לשאלת הכתב רידא אחמד סמדי אם לתנועת החמאס צבא סדיר, עונה חאלד משעל כדלהלן:

"לא. הדגם הקיים בפלשתין אינו הדגם המסורתי. הוא אינו דומה לדגם של המוג'אהידין באפגניסטן, בבוסניה או במקומות אחרים. זאת, משום שאין ברשותנו שטח בטוח בו נוכל לפעול. אנו מעורבבים עם הכיבוש הציוני. אין לנו אזור בטוח. לכן, אין לנו צבא סדיר ולכן המוג'הידין שלנו חיים אזרחיים, שמותיהם אינם ידועים והם אינם מוכרים אלא בשעת ביצוע הפעולה. המוג'אהיד יכול להיות אימאם במסגד, צעיר הפוקד את המסגד, פקיד, עובד או חקלאי. ברגע המכריע - ואיש אינו יודע שהוא נמנה על גדודי עיז א-דין אל-קסאם - הוא מבצע את הפיגוע. זה טבע הדברים אצלנו. המערכה קשה מאוד. השטח מוגבל. אין לנו יערות והרים אשר בהם המוג'אהידין יכולים להתאמן בהם. הגיאוגרפיה הפלשתינית מוגבלת והיא אינה מאפשרת מלחמת כנופיות בדפוסה המסורתי".

משעל מבטל מיסודם את טיעוני ארגוני זכויות האדם. הוא מודה מפורשות, כי פעילי הטרור של ארגון החמאס, שהם מטרות צבאיות לגיטימיות גם אליבא דארגוני זכויות האדם, מסווים עצמם כאזרחים מן השורה עד רגע הפיגוע עצמו. משמעות דברי של משעל: היכולת של כוחות הביטחון הישראלים להבחין בין אזרח לבין טרוריסט כמעט ואינה קיימת.

ארגוני זכויות אדם, פלשתינים, ישראלים ובינלאומיים, מתחמקים במתכוון מדילמה זו ופוטרים עצמם מכל דיון מוסרי אמיתי במאבק בטרור, השם על כפות המאזניים גם את זכות האזרחים הישראלים לחיות בביטחון. במקביל להשקעת תשומות עצומות בתיעוד הפעילות הצבאית הישראלית נגד הטרור הפלשתיני בניסיון למצוא חריגות קטנות כגדולות, ראוי שארגוני זכויות האדם לא יברחו עוד מאחריות וינסו להציע שיטת פעולה חדשה בה צה"ל, או כל צבא במדינה דמוקרטית אחרת, יכול לפעול נגד טרור הפועל בדפוסים אזרחיים, כפי שמעיד על כך חאלד משעל. בגיבוש תפישת ביטחון חדשה ויעילה במאבק בטרור יוכלו ארגוני זכויות האדם לקדם בצורה יעילה יותר את יעדיהם המוצהרים. המשך ההתחמקות מעיסוק באתגר זה עשויה להעיד שאין בידיהם כל פתרון מעשי למאבק בטרור וכל עניינם הוא לנגח את ישראל מסיבות אחרות שראויות לברור יסודי.