במהלך חודש מאי השנה דווחו בעיתונות הישראלית פרטי יוזמה מדינית חדשה של ממלכת ירדן שבבסיסה חידוש רעיון הקונפדרציה ההיסטורי: המלך הירדני יעמוד בראש ממלכה גדולה ובה שתי מדינות-ירדן ופלשתין. כל אחת משתי המדינות תיהנה מריבונות עצמאית מוגבלת, בסגנון הממשל הפדראלי בארצות הברית. תחת המלך יכהנו שני ראשי ממשלה: ראש ממשלת ירדן וראש ממשלת פלשתין. מסרים חשאיים בנושא זה, כך נמסר, הגיעו מגורמים ירדניים בכירים.
בראיון לעיתון אל-רד הירדני (1 ביולי 2007) שולל המלך הירדני עבדאללה השני כל אפשרות להקמת פדרציה או קונפדרציה ירדנית - פלשתינית. דבריו היו נחרצים וחד-משמעיים:
"עסקנו ודשנו בנושא זה. עמדתנו ברורה וגלויה. דבר לא יכול לשנותו. אנו דוחים את תפיסת הפדרציה והקונפדרציה. כפי שאנו מבינים, העלאת עניין זה בשלב הנוכחי הוא בבחינת מזימה נגד פלשתין וירדן. עמדתנו ברורה ועקרונית. לא יתכן שנסכים לקבל פתרונות כאלה, יהיו אשר יהיו הלחצים. העיסוק בקשר העתידי עם פלשתין מקדים את זמנו ולא יהיה בו דיון, אלא לאחר הקמת המדינה הפלשתינית העצמאית על האדמות הפלשתינית. העמים הפלשתיני והירדני הם אלה אשר יחליטו בנוגע לאופיו של הקשר הזה. הירדנים תמימי דעים באשר לדחיית כל פתרון לבעיה הפלשתינית שיהיה על חשבונם".
"אני אומר ובאופן הברור ביותר, כי הצעת הקונפדרציה או הפדרציה או מה שמכונה חלוקת התפקידים, היא מזימה נגד הבעיה הפלשתינית. ירדן לא תהיה מעורבת בה. ועם זאת, כפי שציינו בעבר, תישאר פתוחה בפני שני העמים האופציה לקבוע או אופי ישא הקשר הזה כאשר לפלשתינים תהיה יכולת קבלת החלטות עצמאית ותוקם מדינת חוק בעלת ממסד ממערב לנהר על האדמות הפלשתינית בגדה המערבית וברצועת עזה. הכול יודעים, כי הפתרון היחיד הוא הקמת מדינה פלשתינית עצמאית".
הספינים שיצאו מחצרו של המלך עבדאללה השיגו את מטרתם בישראל. היו שהתייחסו למסרים החשאיים כבלון ניסוי של ירדן ואחרים התפתו למצוא בהצעה הזדמנות מדינית להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור ולמצוא באמצעות ירדן מענה ולו חלקי לבעיה הפלשתינית שיתמקד בגדה המערבית. אין סתירה בין "בלוני הניסוי הירדניים" לבין ההכחשות החד-משמעיות של המלך עבדאללה. מטרת המסרים "החשאיים" הייתה ליצור תחושה בצד הישראלי שלירדן חיוניות לכל פתרון של הבעיה הפלשתינית, ולפיכך לא רצוי להתעלם ממנה או לעקוף אותה ובעיקר לא לראות בה את פתרון הבעיה באמצעות החייאת תפיסת "המולדת החלופית".
לירדן "בעיה פלשתינית" משלה. מרבית אוכלוסיית ירדן הם פליטים פלשתינים וילידי פלשתין. מספרם נע בין 60 ל-70 אחוז מתושבי הממלכה והם רוב מוחלט במשולש רבת עמון - זרקא - אירביד שהוא לב ליבה של הממלכה. שאלת זהותה של ממלכת ירדן טרם הוכרעה בגלל הרוב הפלשתיני וכישלון תהליך הירדניזציה שניסה בית המלוכה הירדני להחיל על הרוב הפלשתיני. אין כל היגיון מדיני, ביטחוני ודמוגראפי מבחינתה של ירדן לקבל אחריות ישירה או עקיפה על שטחי איו"ש, שכן תרחיש כזה ימחיש דווקא את חלום הבלהות הירדנית בדבר המולדת החלופית לפלשתינים. לירדן אינטרס עליון להשלים את מדיניות ההינתקות של המלך חוסיין מ-1988. כלומר, לחייב את הפלשתינים, תושבי ירדן, להכריע בשאלת זהותם הלאומית. אם פלשתינית ידרשו לעזוב את הממלכה ואם ירדנית תישלל מהם הזהות הפלשתינית.
ירדן משלמת מס שפתיים לפלשתינים בתמיכתה במדינה פלשתינית עצמאית. היא חוששת מהשלכות הקמתה של המדינה הפלשתינית הן משום שהיא תעלה בהכרח את סוגית הזהות של הממלכה והן משום הערכתה, כי מדינה כזו תחתור תחת יציבותה של ירדן תוך ניצול הרוב הפלשתיני והחיבור בין האחים המוסלמים לרוב זה. ישראל, מבחינתה, כל עוד איננה נוקטת יוזמות חד-צדדיות, משמשת בתפקיד של השומרת על ביטחונה של הממלכה.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
