גלובאלטריפ: תעשיית הסמים העולמית

"תבחרו חיים. תבחרו עבודה. תבחרו קריירה.
תבחרו משפחה. תבחרו טלוויזיה ענקית מזדיינת.
תבחרו מכונת כביסה, מכונית, קומפקט דיסק ופותחן קופסאות חשמלי.

תבחרו בבריאות טובה, כולסטרול נמוך וביטוח שיניים.
תבחרו משכנתא טובה ופריסת תשלומים.
תבחרו בית.

תבחרו את החברים שלכם, תבחרו בגדי פנאי ומזוודות תואמות.
תבחרו חליפת שלושה חלקים מבד יוקרתי מזדיין.

תבחרו "עשה זאת בעצמך" ותתהו מי לעזאזל אתם כשאתם יוצאים מהבית ביום ראשון בבוקר. תבחרו לשבת על הספה הזאת ולראות שעשועוני טרווייה שמרסקים-לכם-ת'נפש כשאתם דוחפים ג'אנק פוד לפה.

תבחרו להירקב בסופהחיים שלכם, בבית העלוב שלכם עם שום דבר חוץ ממבוכה מול הפרחחים הדפוקים והאגואיסטים שמחליפים אתכם.
תבחרו את העתיד שלכם..תבחרו חיים..

אבל למה שאני ארצה לעשות דבר כזה?
אני בחרתי לא לבחור בחיים: אני בחרתי משהו אחר.
למה? אין שום סיבות
למה שתהיה לך סיבה אם יש לך הרואין?"

המונולוג המטלטל הזה מפתיחת הסרט טריינספוטינג מאפשר הצצה לראשו של "הצרכן הממוצע" ומסביר את הביקוש הקשיח לאחת מהתעשיות הגלובאליות הגדולות של כל הזמנים- תעשיית הסמים.

כמה מילים על התעשיה :

הגלובליזציה הגיעה אל הפשע המאורגן בעשור האחרון, ועכשיו היא אינטגראלית גם לעסק הרווחי ביותר שלו - שוק הסמים. השוק לסמים בלתי חוקיים הוא בין הגדולים בעולם כיום, עם מחזור שנתי של כ-400 מיליארד דולר. (הערכה של הבנק העולמי)
לעסקי הסמים יש השלכות גדולות, ישירות ועקיפות על הכלכלה הגלובאלית בכלל ועל מספר מדינות "סמים" בפרט. כמו תעשיות עולמיות אחרות, נהנה השוק לסמים מהמגמות הגלובאליות של דיפוזיה מהירה של טכנולוגיות מידע, הסרת המגבלות על סחר והשקעות, תעבורה ושינוע גלובאליים משופרים ושוקי הון יעילים בהרבה. כל אלו עוזרים ליצרני הסמים להפיץ את הסחורה שלהם וללקט את הרווחים בקלות יתרה.

הרווחים בתעשיה משמעותיים ביותר:

לפי הערכות של הבנק העולמי, שולי הרווח הגולמי (ברמה הקמעונאית) למטא-אמפטמינים עומדים על 240%(!) ביחס למחיר הסיטונאי. בקראק וקוקאין שולי הרווח מגיעים לרמות של עד 300%. התעשיה, כאמור, נהנית מביקוש קשיח (ומה שנקרא קהל שבוי).
ההערכות הן שיש כ - 400-500 מיליון לקוחות בעולם.

המוצרים הפופולריים ביותר בתעשיה מתמקדים בסביבות מוצרי הקנאביס - מריחואנה וחשיש. עם זאת, במהלך השנים האחרונות ניכרת מגמה בולטת של ביקוש גובר בתחום הסמים הסינתטיים - בעיקר חומרים מבוססי אמפטמינים.

צד ההיצע (ג"ג)

צמח הקוקה שמשמש בייצור קוקאין ונגזרותיו מגודל כמעט בלעדית בדרום אמריקה. כ-90% מצמחי הקוקה בעולם מגודלים בשלוש המדינות הבאות - פרו, בוליביה וקולומביה. פרו לבדה מהווה יותר מחצי מההיצע העולמי בתחום הקוקה.

היצע האופיום נשלט על-ידי אפגאניסטאן ומיינמאר אשר ביחד מהוות יותר משלושת רבעי מהייצור העולמי בענף האופיום. הודו, פקיסטן, סין, לאוס, תאילנד וקולומביה - אף הן יצרניות בולטות בתחום האופיום.

לגבי הקנאביס - מגדלים אותו בכל העולם, כולל ארה"ב. המדינות הבולטות בייצור קנאביס (לפי סדר יורד): פרו, אפגאניסטאן, לאוס, קריג'סטאן, בוליביה, קולומביה, מיינמאר ודרום אפריקה.
הגיאוגרפיה משחקת תפקיד משני בייצורם של סמים סינתטיים.
סמים אלו מיוצרים מכימיקלים שניתן למצוא או לייצר בחלקים שונים ונרחבים בעולם.

השלכות כלכליות :

חשוב למשקיעים לזהות את ההשלכות הרבות של הסחר העולמי בסמים.
למעשה מדובר בתעשיית ענק שלא ממוסה ומשמשת להלבנת סכומי עתק. בד"כ, מי שעוסק בתחום הן קבוצות פשע טרנס-אטלנטיות אשר גורמות לנזק סביבתי רחב היקף. קיים סיכון לאינטגריטי וניקיון הכפיים של מערכות פיננסיות מקומיות ובינלאומיות-שהן,הן עורקיה של הכלכלה הגלובאלית האמיתית (חוקית.ריאלית).

הלבנת הכספים מזהמת את תעשיית הבנקאות העולמית ומובילה לשחיתות בסקטור הציבורי במדינות מסוימות. שוב, מדובר על תעשיית ענק - זה לא ענף אזוטרי. סחר לא חוקי בסמים מגיע עד כדי הפרעות אמיתיות במאזן התשלומים ובהיצע הכסף במדינות מסוימות. הענף מייצר זרמי הון נכנסים ויוצאים שאינם מדווחים ואינם מוסברים בדוחות הרשמיים (מאז"הת וכו') של מדינות שונות.
במדינות קטנות, סחר בסמים מוביל לעלייה בשערי בחליפין הריאליים של אותן המדינות- כך שתעשיות אחרות "לגיטימיות" סובלות מירידה בייצוא שלהן. בוליביה, פרו, אפגאניסטאן מיינמאר ופקיסטן - הן מדינות כאלו שבהן סחר הסמים מהווה אחוז נכבד מסה"כ הייצוא, לפי הבנק העולמי. צריכה ריאלית ומגמות בהשקעות מוטים על-ידי אותם זרמי הון בלתי חוקיים. רווחי העתק בתחום מעודדים שחיתות רשמית ומעבר לכך, יש השלכה כלכלית לכך שהזרקות סמים הפכו לאמצעי מרכזי להפצת נגיף האיידס. אחת התעשיות המעניינות היותר בעולם היא גם בין המסוכנות שבהן(שוב, ברמה הכלכלית).

קרטלי הסמים בחסות הממשל

הבעיות שציינתי נובעות ,למעשה, מאי חוקיותו של הענף.
"אם מסתכלים על המלחמה בסמים מעמדה כלכלית טהורה, תפקידה של הממשלה הוא להגן על קרטלי הסמים והיא עושה עבודה מצוינת." אמר מילטון פרידמן, אחד הכלכלנים המובילים במאה ה-20.
פרידמן היה אחד הקולות הבולטים בעד לגאליזציה של סמים קלים.

הטיעונים הם כלכליים גרידא:

החלפת האיסור על סחר בסמים לרגולציה ומיסוי על התחום עשויה להביא להכנסות שבין 10-20 מיליארד דולר ברמה גלובאלית(!).
מעבר לכך תיחסכנה עלויות אכיפה יקרות בתחום (כ-8 מיליארד דולר בארה"ב בלבד).

בשנת 2006 הציע זוכה פרס הנובל פרידמן, יחד עם עוד כ-500 כלכלנים בעלי שם, להפוך את הענף ללגאלי ובכך לתרום להתייעלות של הכלכלה הגלובאלית :

"בשוק חופשי כל אדם יכול להיכנס ולצאת מכל תעשיה בקלות ,אבל בתעשיית הסמים - קשה מאד לאדם מהשורה להיכנס לתחום. המלחמה בסמים הופכת את העסק הזה לכה יקר עד כי רק אנשים בעלי תקציב לצי מטוסים (כמו מנהיגי הקרטל מדאין בבולביה) יכולים להיכנס אילו. במקביל, הממשלה שומרת על מחירים גבוהים של סמים בתחומי ארה"ב על-ידי מעצרים..מה עוד יכול מונופוליסט/קרטליסט לבקש?".

ברור שהטיעונים בעד ונגד בתחום הסמים הם לא כלכליים גרידא אלא גם "מוסריים". "מוסריים"...זה אמיתי?...מה המשמעות של זה בכלל? לא נכנסת לזה..אבל הגיהינום לא יישאר ריק עם או בלי התערבות של הממשלה.