במדינת הגמדים

במדינה של "כוכב נולד", של ציניות ואלימות, של קומה כפופה ורוח נכאים, לא פלא שטקס חלוקת אותות גבורה הופך, עבור רבים, לעוד אירוע סתמי. גיבורים בעל כורחם, מבוישים משהו מן התהילה והמעמד, עברו אחד אחד, בסדר מופתי, וקיבלו את מה שלרבים נראה כדבר מובן מאליו: תודות והכרה על התנהלותם ופעילותם בשעה הקשה ביותר שיש לכל חברה: מלחמה.

מה לא נאמר על הדור הזה של הנערים, ומה רבו התלונות והטרוניות כלפיו! אין לדור הזה משוררים של פעם, אשר פארו והיללו את "יפי הבלורית והתואר". המילים, כאילו קולן נדמו, והמוזות לא נחו על כתפיהם של הגיבורים. מה קרה לנו" דור הנפילים", של התעוזה, של המעש? איך לא הבינונו שדור של "בטלנים" גידלנו ורוממנו?

דור בא ודור הולך, אך המסורת נשמרת. הפרגון הפך למילה גסה; ההתנשאות לנכס לאומי; האנוכיות לטבע שני. ולעומת אלה, קבוצה של נערים, לא רועשת, קיבלה את אותות הצטיינות על מסירותם במלחמת לבנון השנייה. יאמרו הציניקנים שהיה זה אירוע "דביק" של נאומים מתקתקים. אז יאמרו.

ואיך נולדים גיבורים? אין מכונה כזו חכמה המייצרת גיבורים. הגיבורים לעולם נולדים במקום שבו אין דמיון בין התכנון לבין המציאות. אין מלחמה בעולם שתכנוניה נלקחו משולחנם של המצביאים ובוצעו, הלכה למעשה, בשדה הקרב. מלחמה היא "משחק" שתוצאותיו בלתי ידועות מראש. צריך הרבה תושייה, המון כוחות נפש ואנשים המוכנים לחרף את נפשם, כדי לנצח בה. ככל שמספר הגיבורים רב, כך ההוכחה על מידת כשלי המלחמה ונוראותיה.

הדור הנוכחי לא נופל במידותיו מן הדורות הקודמים. הדור הזה יותר חכם, יותר מפוקח, יותר מגוון, וחשוב לא פחות, נאמן למדינה באותה המידה כפי שהיו אחרים. לא יעזרו כל המילים על השתמטות ועל סרבנות אם לדור הזה לא יהיה "רועה" רוחני ומנהיגותי. הדור הזה, יותר מבעבר, שואל שאלות ודורש תשובות. חכמים לא ניתן לרמות, או "לסבן" בסיסמאות ריקות מתוכן. זהו הדור הזה, ועל כולם להפנים זאת.

לעולם ערכים לא מלמדים. ערכים נרכשים בתהליך ארוך ומייגע של מתן דוגמה אישית, של תהייה והתבוננות באחרים, בעשייה תכליתית שתהווה מקור לחיקוי. ומה רואה הדור הזה מול עיניו? האם מישהו שאל את השאלה הפשוטה הזו? ואם כן מה היתה תשובתו?

הדור הזה הם בנינו ובנותינו. הם מביטים בנו ורואים את מעשינו; הם שומעים את דיבורינו, והם מדברים כמונו. הם קוראים את מחשבותינו ומתרגמים אותן למעשים. הדור מסתכל מעלה, אל מנהיגינו ושואל שאלות קשות. מה מצפים מאותם נערים ונערות שהם יהיו שונים מאתנו?

מי שרואה את הדור הזה ביום יום, אין לו במה להתבייש. תמיד, כן תמיד, היו משתמטים וסרבנים, אך לא כתבו עליהם כפי שכותבים היום. לעולם גם יהיו כאלה, אך אסור להכתים דור שלם.

יש לישראל מזל גדול שיש בה נערים כאלה. למרות המנהיגים, למרות נשיאי השקר, הנערים והנערות משרתים את מולדתם נאמנה. סף הסבל של נער ישראלי גבוה לאין שעור מסף הסבל מנערי תבל.
אין נערים לא טובים. יש הורים לא טובים, יש מחנכים לא טובים, יש מנהיגים לא טובים. וכשהנערים הללו רוצים תשובות לשאלותיהם הקשות, הנשאלים נאלמים דום. והנערים לא מוכנים להשלים עם הדממה, ומעשיהם בהתאם.

אסור להשלים עם הסיסמה "טוב למותך בעד ארצנו". טוב לאתוס היהודי - ציוני לדקלם משפטים של גיבורים, אך אלה לא יאמרו דבר לדור הנוכחי. הדור הזה רוצה לחיות כאן. עבור זאת הוא מוכן לשלם הרבה, אך יש למבוגרים גם חובה לדאוג להם. מי שמצפה שדור זה ילך שבי אחר סיסמאות נבובות, הפתעה גדולה ממתינה לו בפתח.

מי שרוצה קשר עם הדור הזה, יתכבד לנהוג בו בתבונה. אל יצפה איש שבמדינת הגמדים, הדור הזה ינהג כבמדינת הענקים. הבה נהיה אנחנו, קודם כל, דוגמה להם. ולכשייקרא הדור הזה לגדל, הוא יבוא, מוכן מתמיד, חדור אמונה במעשיו, נאמן למדינה, לא פחות מבעבר.