הכנה ללידה - בעד ונגד

יש המספרים שמיילדת יצאה מחוץ לחדר לידה כדי להודיע לבעל שנולדה לו בת.

"תודה לאל", הוא אמר לה. "למה אתה שמח שנולדה לך בת?", שאלה המיילדת "כולם רוצים בן", "אם היה נולד בן, היה עובר את הגיהנום שאני עברתי בזמן הלידה של אשתי". גבר שלא עובר קורס הכנה ללידה - באמת קשה לו.

קורס הכנה ללידה, נועד לשני בני הזוג, למרות חשיבות הקורס, רוב הגברים - נגד. מי שגורר את הבעלים לקורס זה לרוב הנשים.

התירוצים של הגברים נגד:

• "גם אמא שלי ילדה ללא קורס הכנה ללידה";

• "הנשימות בכלל לא עוזרות";

• "בלידה בין כה לא זוכרים שום דבר".

לגברים אלו יש לענות - שאמא שלהם כן עברה קורס, אך לא במתכונת זו. תפקיד הנשימות בלידה, הוא לאו דווקא לשכך כאבים.
ולגבי הזכרון, אולי הם לא זוכרים! הנשים זוכרות הכל, וחשוב להן לדעת על מהלך הלידה. בסופו של דבר, הנשים הן אלו שעוברות את החוויה, והן רוצות לדעת יותר.

ממתי החל למעשה קורס הכנה ללידה

מאז ומתמיד. בעבר מיילדת הכפר הכינה את היולדת. האם הכינה את הבת או דודה את אחייניתה היולדת ילדה בבית בסביבה מוכרת, מוקפת בבני משפחתה הדואגים והאוהבים.

בהכנה ללידה היה הסבר על התהליך, מה מצופה מהיולדת, מה ההתערבות של המיילדת, מי יהיה נוכח, מה התחושות, והכנת מקום הלידה.

המהפכה החלה למעשה עם המהפכה התעשייתית. זוגות עברו לעיר הגדולה, עזבו את המשפחה המורחבת, התומכת, וחיפשו מקום שיוכלו ללדת במקום בטוח, במקום לידת הבית שהיתה מקובלת בעבר. בתי יולדות לא היו עדיין. בתי חולים שטיפלו בחולים כרוניים כמו חולי צרעת ושחפת, שנוהלו על-ידי נזירות, התאימו גם לקבלת יולדות.

הנזירות קיבלו את הנשים ובנו להן אגפים נפרדים. היולדות הגיעו לבית החולים כבר חודש לפני הלידה. שכבו באולם אחד גדול, הנשים היו צריכות לשכב במיטה ולא להפריע לעבודת הנזירות. חשוב היה שיהיה שקט, ואסור היה לקמט את הסדינים המעומלנים. כשלנשים הין כאבים והן צעקו, נתנו להן אתר (Ether). כדי שתרדמנה וישרור שקט. הנשים הופרדו מבני הזוג ולא הורשו לראות אותם כל זמן השהות, שלעיתים נמשך חודש. הנשים שהו כ-10 ימים לאחר הלידה, וגם אז הגברים לא הורשו להיכנס למקום.

ללדת בבית חולים בו טיפלו הנזירות, היה תענוג מפוקפק ביותר:

א. לנזירות לא היה ניסיון ליילד.
ב. לנזירות היה חשוב לשמור על מראה אסטטי של האולמות הגדולים, ועל שקט.
ג. לנזירות היה חשוב יותר להשרות את ידיהן בליזול, מאשר לעשות מסז', או לתמוך ביולדת בזמן הצירים.

היולדות חיפשו להן מקלט במקום אחר. הן מצאו אותו במקום שם מותר היה לצעוק, מותר היה להסתובב, הן קיבלו שם הרבה תמיכה והיה שם הרבה ניסיון - בתי בושת!

אך הבושה, מה יגידו לצאצא שיגדל... היכן נולד, גרם להן להמשיך לחפש אלטרנטיבות טובות יותר. הנשים הגיעו ללידה עם אמונות, מסורת, מנהגים ותנוחות שונות שרכשו במהלך הדורות. קשה היה לשכנע אותן לשנות מהמנהגים שרכשו.

ואז קמו לעזרת הנשים, הגברים!

בסוף המאה ה-19 קם ברוסיה רופא, תלמיד של פבלוב (עם הכלב המרייר) והצהיר שצריך לעזור לנשים לצאת מהחשכה. הנשים צריכות לדעת יותר על גופן והחליט לפתוח קורס הכנה ללידה, ובקורס יסבירו להן שהלידה והצירים למעשה לא כואבים.

ד"ר דיק ריד צייר משולש שבקודקודו הכאב ובשני בסיסיו מתח וידע. הוא טען, שהכאב הוא בראש של האישה ואותו אי אפשר לשנות.
אבל את החרדה אפשר להפחית על-ידי מתן ידע ואת המתח להוריד על-ידי שיטות הרפיה. כאשר מורידים חרדה ומתח, הוא טען, יפחת גם הכאב.

הנשים רעבו למידע ולעצות שיורידו מהם את החרדה מהלידה. הקורס שניתן על-ידי רופא ופזיוטרפיסטית נתן הרבה כבוד ליולדות, שלא זכתה לו תקופה ארוכה. ד"ר ריד ניסה להחזיר ליולדת את האמון בגופה, וללידה את המקום הטבעי, ללא התערבות. נשים שילדו על-פי השיטה של ריד, החלו להפיץ את שביעות רצונן, לאירופה, ומשם לארה"ב.

ד"ר לאמאז, בצרפת, המשיך את תורתו של ריד, וגם הוא היה משוכנע, שהכאב בלידה הוא לא אמיתי, והוא רק בראש האישה. אישה שצעקה בלידה, הייתה צריכה להתבייש. אישה שביקשה אילחוש בלידה, נכשלה.

עד היום אנו עדיין רואים נשים המקבלות הדרכה על-פי שיטת לאמאז ולמרות הנוקשות הרבה שיש בשיטה, אנו אוהבים נשים המודעות לעצמן, ליכולתן, הן קשובות לעצמן, לתהליכים הפיזיולוגיים המתרחשים בגופן, והלידה מתרחשת באווירה שקטה, ונעימה.

אנו כועסים היום על הגברים שבעצמם לא עברו את חווית הלידה, והמציאו תיאוריות, על הכאב שלא קיים... אך גברים אלו הוציאו את הנשים מחשכת ימי הביניים, והביאו את קורס הכנה ללידה, כפי שהוא כיום.

איך קורס הכנה ללידה נראה היום?

בנוסף לאנטומיה, לפיזיולוגיה ולהסברים הכלליים, שיש לתת, חשוב להתאים את הקורס לבני הזוג ולרמת הבנתם. קורס הכנה ללידה, היום הוא למעשה קורס לאסרטיביות:

• הזוגות רוצים להבין את השפה המקצועית המדוברת בחדר לידה;

• רוצים להיות שותפים בהחלטות;

• לממש סגנון לידה שהם מעדיפים;

• לבצע תנוחות במהלך הצירים והלידה, המועדפות ונעימות לאישה;

• כוון את האישה להיות מודעת יותר לגופה;

• מתי אפשר לסרב ולמה;

• מתי אפשר לבקש ומה;

• וההדרכה החשובה ביותר: להדריך את בן הזוג לזרום עם רצון האם ולא להפעיל עלייה לחץ, כי לו קשה.

קורסים הכנה ללידה מתבצעים במקומות שונים ועל-ידי אנשים שונים. חשוב לעשות קורס על-ידי איש מקצוע, ורצוי לעשות זאת בבית יולדות בו הזוג מתעתד ללדת ושם גם יפגוש חלק מהצוות. והעיקר כשתבואו ללדת תרגישו שבאתם הביתה.