לפני מספר שבועות העביר שר החקלאות, ישראל כץ, הצעה לאיחוד מועצות היצור בממשלה. ההצעה הונחה בפני השרים "בדקה התשעים" לפני ההצבעה, בעיצומה של המולת הדיון על התוכנית הכלכלית החדשה, כשכל שר היה עסוק בהגנה על חלקתו בתקציב ולא היה לאף אחד מהם זמן להתעמק במשמעויותיה.
גם עלינו תוכניתו של שר החקלאות נחתה בהפתעה. אנו מורגלים במחלוקות עם שרי החקלאות הקודמים וזה אפילו תהליך חשוב והכרחי, אך איננו רגילים להנחתת תוכניות לרפורמות בחקלאות באישון הלילה, תוך פיזור מסכי עשן מסביב. כנציגי החקלאים יש לנו זכות לשכנע את השרים וחברי הכנסת בעמדתנו ושר החקלאות ב"מחטף" שביצע נטל מאיתנו זכות זו.
מדוע תוכניתו של שר החקלאות כה רעה לחקלאים? העלאת ההצעה לאיחוד מועצות וייעול נוסף בעבודתן היא נכונה לכשלעצמה. אנו החקלאים, שמממנים את מועצות היצור, הראשונים לברך על כל דרך שתמצא לצמצם את ההיטלים, בלי לפגוע בשירותים לחקלאים. אנו בארגון מגדלי פירות יזמנו ועודדנו את איחוד מועצות ההדרים והפירות שיכנס לתוקף בתחילת חודש יולי. אני משוכנע שמהלך זה יתגלה כנכון וכדאי למגדלים בשני הענפים.
אנו סבורים שהמשך תהליך איחוד מועצות היצור צריך להדחות עד שיושלם האיחוד בין ההדרים והפירות ונתחיל לראות את תוצאותיו. אין כל הגיון ביציאה בתוכניות חדשות בטרם הושלם המהלך הקודם.
איחוד מועצות הוא תהליך רגיש ביותר שצריך להתבצע בזהירות ובתבונה. עלינו להיזהר מכל משמר שלא לשפוך את המים עם התינוק ולא להרוס את המערכות שבנינו בעמל רב. כל חסכון כספי לכאורה בביטול מועצה עלול לעלות מאות מיליוני שקלים למגדלים בשל אובדן הכוח הארגוני, שחיקה תחת גלגלי כוחות השוק והגברת התחרות הפנימית בין המגדלים. אם תוכניתו של שר החקלאות תצא חלילה לפועל, המועצות יהפכו למחלקות במשרד החקלאות, כוחן ישחק ובשנים הבאות יקל על פקידי האוצר להעביר אותן גזירות שביקשו להעביר השנה ואף חמורות מהן.
התוכנית שמוביל שר החקלאות היא חמורה מהיבט נוסף. מאחר ותהליך האיחוד והחקיקה הם ארוכים ומורכבים, שר החקלאות מציע למנות באופן מידי ועדה קרואה שתמנה חמישה אנשים אשר תנהל כל אחת מהמועצות עד לביצוע תהליך האיחוד. הוועדה תהיה בנויה מיו"ר וחבר נוסף מטעמו של שר החקלאות וכן שלושה נציגי מגדלים, אלא שאת נציגי המגדלים מבקש שר החקלאות למנות בעצמו. כאן טמון כל העוקץ. מוקד הכוח של המועצות שהיה עד-כה בידי החקלאים יעבור בבת אחת ללשכת שר החקלאות. הוא שיקבע מה יעשו המועצות, הוא שיקבע בלעדית את תקציבן, הוא שיקבע את גובה ההיטלים והוא ימנה את בעלי התפקידים. אנו החקלאים נדרש להמשיך לממן מכספנו את הפעילות שלא תהיה לנו כל השפעה עליה.
בעקבות המחאה הציבורית, שר החקלאות אמר שבכוונתו לקיים בחירות בקרב החקלאים לאותם נציגים שיכנהו מטעמם. אבל הבחירות יהיו בעתיד במועד בלתי ידוע. בטווח הקצר, אנשיו הם שישובצו בועדה שתנהל את המועצה. כפי שאנו יודעים, בארץ הזמני הוא לעיתים קרובות הקבוע ואנו עלולים למצוא את עצמנו תחת שליטתם של אנשי שר החקלאות במשך שנים רבות.
זהו מהלך החותר תחת אושיות הדמוקרטיה במגזר החקלאי. בנינו בענף הפירות מערכת לתפארת שיכולה להיות דוגמא ומופת לכל הענפים והמגזרים. שולחנות המגדלים נבחרים בבחירות דמוקרטיות והם מנהלים בפועל את הענפים. המגדלים קובעים בעצמם את גובה ההיטלים בהתאם ליעדים שנקבעים בכל שנה. מדוע שר החקלאות רוצה לפגוע בזכות זו של המגדלים ולהפקיע אותה לעצמו?
במדינות המערב, הממשלה מסבסדת את החקלאות כביטוי לחשיבות הלאומית שלה. בישראל המצב הוא הפוך. המגדלים, מכספי ההיטלים, מממנים חלק ניכר מפעילות ההדרכה והמחקר. אם שר החקלאות רוצה באמת להפחית את גובה ההיטלים, עליו לדאוג להחזרת המימון לפעולות חשובות אלו לאחריות תקציב המדינה.
אנו בהתאחדות חקלאי ישראל החלטנו לדחות על הסף את הצעתו של שר החקלאות בנושא מועצות היצור. לאחר שהוא ימשוך את הצעתו, נהיה שותפים לכל מהלך של התייעלות שיתרום לרווחיות המגדלים.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
