יש ציניות ויש ציניות. כמו בכל דבר, המידה היא הקובעת. שביתת המורים העל - יסודיים מוצדקת מאוד. יש כאן ניסיון נואל להפוך את המורים לעבדים נרצעים של האידיאולוגיה הכלכלית מבית היוצר של ברוני כלכלת השוק.
על השביתה הזו נאמרו דברים רבים, ולמרבה הצער, לפי התנהגותם של פטרוני המדינה הרואים אותה כקניין פרטי שלהם, עוד יאמרו דברים רבים. כוונתם של הדברים שלהן היא להתייחס לקשר שבין השביתה לבין המוסר.
במשך החודש האחרון של השביתה נשמעו דברים קשים בגנותו של רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים. היו שהאשימו אותו בגסות, במיליטנטיות יתר, בהתנהגות לא נאותה ולא מתאימה למחנך בישראל. הגדילו לעשות פוליטיקאים, אנשי תקשורת אינטרסנטיים, משרתי חצרם ומצחצחי נעליהם של השרים המעורבים.
בקיצור, ניסו ליצור דמות דמונית של האיש. אך תרגיליהם המוכרים לא יצליחו. מן הראוי שאותם פוליטיקאים ועיתונאים ושאר המלעיזים יביטו בראי היטב וישאלו את עצמם אם הם ל"ו הצדיקים המוסריים? אם הם יהיו, ולו פעם אחת כנים, תשובתם תהיה נחרצת: לא. תולדות חייהם ושירותם הציבורי הארוך רחוקים, מזרח ממערב, מלהיות פרק בפילוסופיה של המוסר.
גסותם המילולית, התנהגותם הבריונית ומעשיהם המפוקפקים, לא משארים מקום לתהייה - מי הם שיטיפו מוסר לאחרים. עיון בדברי ימי הכנסת יגלה עד כמה שפתם הקלוקלת, הבוטה, הבלתי ראויה למנהיג ציבור, היא נחלתם. מעשיהם בהפגנות ושלהוב היצרים באמצעות מילים גסות, לא יכולים להכתיר לראשם כתרים של נקיים. אך מדוע לא להכפיש את שמו של רן אזר כשלהקת משרתיהם, בתקשורת ובקרב הפקידות הממשלתית נותנת להם גב? משכורותיהם מרקיעות שחקים ופועלם בקושי משתווה לשה של מובטלים. כמה פוליטיקאים לא עשו לביתם וממשיכים לעשות זאת כיום, אך משכורתם הם מקבלים בדיוק שוויצרי. והם, כן הם, המטיפים העומדים בפני שערי היכל המוסר לאחרים. ציבור המורים מכיר אותם היטב. הם בונים על חסינותם מפני נתינת דין וחשבון לציבור, אך להזכירם, יום הבוחר יגיע ובמהרה. ציבור המורים, כך יש לקוות, לא ישכח להם את כפל לשונם ומתקתקות שפתם.
רן ארז החליט לשים קץ לביזיון העוטה את פניהם של מורים רבים בישראל. הם הפכו לשק החבטות של הציבור הישראלי. כל התופעות החברתיות השליליות מועמסות על ראשם של המורים. אך כשהמורים רוצים, בצדק, תמורה לעבודתם, לפתע אין כסף. במקום זאת, משתמשים בדמגוגיה הזולה כדי להסית את הציבור: חופשות ארוכות, שעות עבודה נוחות. ממש גן עדן. הציבור הישראלי ייטיב לבדוק מה קורה במדינות אחרות וימצא שמורים עובדים פרונטלית פחות שעות שבועיות, משכורתם פי כמה וכמה מאלו של המורים בישראל, ולא פחות מכך, ימי חופשותיהם, בחישוב שנתי, עולים על אלו של מורה בישראל. אך, את מי זה מעניין נתון זה?
וכך הגענו למצב שאותם אנשים שמוסריותם מוטלת בספק, הם אלה שמטיפים למורים מוסר, ובאים בטענות לרן ארז. זה לא מוסר, זהו מוסר כליות.
רוב מוחלט של המורים המשתייכים לארגון המורים שבתו. מורים המאוגדים בהסתדרות המורים לא שובתים כי ראשי הסתדרות המורים החליטו כך. האם זה מוסרי? לא. ההסכם שעליו חתמה הסתדרות המורים לא נוגעת למורים בחטיבות העליונות.לכן, מורים רבים המשתייכים להסתדרות המורים לא מבינים את התנהגותם של ראשי הארגון, אך לא פחות מכך, הם מרגישים שלא בנוח. זו לא תעודה טובה להסתדרות המורים, אלא תעודת עניות.
מעטים הם המקרים של מנהלים המשתייכים לארגון המורים אשר התנהגותם מותירה טעם מר בפה. זכותו של כל אדם לפעול לפי מיטב הבנתו, אך כאשר את או אתה מנהל, יש לקחת בחשבון שציבור המורים והתלמידים מביט אליך. ומה רואים אלה באותם המנהלים מועטים שלמרות השביתה, המשיכו בפעילותם? אותו מוסר כליות שהוזכר לעיל. אותם מנהלים לא יירתעו מחר, לכשתסתיים השביתה, לבוא אל ציבור המורים והתלמידים ולהטיף מוסר, לדרוש לנהוג לפי עקרונות דמוקרטיים וכד'. מוזר מאוד יהיה לשמוע אותם בדרשותיהם החינוכיות והמוסריות כשבאמתחתם תיבה ריקה מכל מוסר ויושר אינטלקטואלי, כמתחייב ממחנך בישראל. למזל כולם, אלה מקרים בודדים שלא מצביעים על כלל הציבור של המנהלים.
מוסר ואתיקה נועדו להיות כלים לחינוכם של הדורות. ערכים לא ניתן, בשום פנים ואופן, להנחיל בהוראה פרונטלית או ללמד. ערכים אפשר לשאוב ממעשים ופועלם של נבחרי ציבור, אינטלקטואלים, מורים ומחנכים. אם אלה לא נוהגים כך, תורתם היא תורת שקר.
