רבים מהעצמאיים אינם מגישים את הדוחות בעצמם ונוטים להסתייע ברואה חשבון או יועץ מס. אמנם, על-פי חוק, החובה להגשת דוחות אלה חלה על כל עצמאי באופן אישי, אולם, בשל חשיבות הנושא והנטייה לראות בכל עניין הקשור למס הכנסה בהכרח עניין מורכב (לעיתים בצדק), בתוספת העובדה כי רואה החשבון או יועץ המס נתפסים על-ידי הציבור כמומחים בתחום, מביאה, כאמור, למצב בו רובם המכריע של העצמאיים מעדיפים להעביר לטיפולם של אלה את כל הכרוך בהגשת הדוחות ובדיווח לרשויות המס, תוך ידיעה כי הנ"ל יתנו להם את השירות המקצועי האמין והאיכותי ביותר, בשל מומחיותם והיכרותם עם הרשויות (לשם הנוחיות יכונו מעתה "המומחים" או "אנשי המקצוע").
הנטייה הטבעית של העצמאי לראות בחובת הגשת הדוחות השנתיים "מעין מטרד", מביאה אותו לסמוך על הרו"ח או יועץ המס בנושא זה בעיניים עצומות, תוך הימנעות מכל פיקוח או מעקב.
עצמאות שכזו, גם אם היא נוחה לבעלי המקצוע, אינה עולה בקנה אחד עם החובה שבחוק, שכן כאמור, החובה והאחריות על הגשת הדוחות חלה על הנישום ולא על מייצגו, ועל כן, כל טעות או תקלה שתגרור אי דיווח או אפילו דיווח שגוי או לקוי, תהא בראש ובראשונה באחריות הנישום.
לצערנו, ומאחר ומדובר בסך-הכל בבני אדם, ניתן למצוא כיום לא מעט תביעות רשלנות מקצועית נגד בעלי "המקצועות החופשיים" הנ"ל.
נכון הדבר, כי במקרה בו נגרם לאדם נזק כלשהו, אך ורק בגין רשלנותו המקצועית של המומחה המייצג, ניתן לפנות לביהמ"ש על-מנת שיורה על פיצוי הנפגע, אולם, ודאי יסכימו כולם, כי עדיף לנסות ולמנוע מקרים כאלה מראש, בייחוד כאשר המניעה עלולה להיות עניין פשוט וקל עבור הנישום.
אין ספק כי תביעת רשלנות מקצועית הינה חלום הבלהות של כל עצמאי, ואפשר להבין מדוע תביעת הרשלנות המקצועית נתפסת גם אצל רואי החשבון ויועצי המס כמביכה, שכן, הם נמדדים על-פי כישוריהם ועצמאותם המקצועיים, ומשמעותה של כל הגשת תביעה שכזו הינה הטלת ספק במקצועיותם שהינה מטה לחמם.
מעיון בתביעות שהוגשו בשנים האחרונות על-ידי נישומים בגין רשלנות מקצועית, שמקורה בהגשת דוחות שנתיים, ניתן למצוא, בין היתר, תביעות בגין חומר שהוגש לרו"ח-ואבד, דוחות שהוגשו באיחור על-ידי רוה"ח וגררו אחריהן סנקציות לנישום, נתונים שגויים שהוקלדו ותכנון מס שגוי שגרר בעקבותיו דיווח לקוי.
לאחר בחינת מספר מקרי רשלנות מקצועית של מומחי מס אשר קשורה בדיווח השנתי, ניתן למעשה לסווג את המקרים לשניים: רשלנות שמקורה בעניין טכני, כגון אי הגשת דוח במועדו, אל מול רשלנות "מקצועית גרידא", כגון דיווח שנתי המבוסס על תכנון מס שגוי.
כבר עתה נקדים ונאמר כי בכל הקשור לתביעות רשלנות מקצועית גרידא, אשר עניינה בטעות מהותית היורדת לשורשו של הדוח ולמרכיבים המקצועיים הכרוכים בו, אין לנישום, אשר בדרך כלל בידו יש את הכלים כדי לבחון עד כמה מייצגו מקצועי, מרחב השפעה של ממש.
לשם צמצום הסכנה מפני רשלנות מהותית מסוג זה נכון יהיה להמליץ לנישום להקפיד על התנהלות שקופה לחלוטין אל מול רוה"ח או יועץ המס, כך שפעולותיהם ודיווחיהם הנעשים בשמו ישקפו נאמנה את התוצאות העסקיות של פועלו, כמו גם את כל הכנסתיו, הוצאותיו וכד'.
בנוסף, נכון וראוי יהיה להמליץ לנישום להשקיע מלאכת מחקר של ממש בטרם יחליט על זהות המייצג החשבונאי, אשר יגיש את הדיווחים לרשויות המס בשמו. יש בנמצא אין ספור משרדי מייצגים, חלקם גדולים וחלקים קטנים, חלקם מרשימים ומזמינים, חלקם מקצועיים יותר וחלקם האחר מקצועי פחות, לא כולם זהים ובקיאותם של אלה שונה מזו של אלה. משכך חשוב ונכון לבחור בקפידה את המייצג המתאים ביותר לעסק ולפעילות של הנישום הספציפי, כך שזה יהיה בעל הידע, הניסיון והיכולות בתחומים ובפעילויות בהם עוסק הנישום.
הבחינה והמאמץ לאיתור המייצג המתאים ביותר צריכים לקחת בחשבון את העובדה כי יש בנמצא מגוון רחב של משרדי מייצגים, להם התמחויות שונות ומגוונות, כך שהיותו של משרד פלוני מתאים לייצוגו של עסק מסוג מסוים, אין בה כדי להבטיח את שביעות רצונו של בעל עסק אחר. כך יוצא למשל, שבבחירת רו"ח / יועץ מס, יש להתחשב בשורה של שיקולים, אשר בין הבולטים שבהם ניתן למנות: התמחותו הענפיות של המייצג (יהלומנים, רופאים, מורים לנהיגה, מקצועות חופשיים וכדומה), אופן התאגדותו של הנישום הספציפי (עצמאי, חברה, חברה בורסאית, עמותה וכו'..), שיקולים גיאוגרפים, שיקולים כלכליים הקשורים במחיר הנדרש, וכמו כן, מהו סל השירותים הניתן על-ידי אותו מייצג (האם הוא נותן גם שירותי הנה"ח, האם הוא מסייע ומלווה את העסק במהלך השנה).
לעומת כל זאת, כאשר עסקינן ברשלנות מקצועית "טכנית", יכול הנישום לנקוט אמצעי זהירות ולעיתים אף למנוע אותה לחלוטין.
ובכן, כיצד יכול הנישום העצמאי לנסות ולמנוע טעויות או התרשלויות של מומחי מס ככל שהדבר נוגע להגשת הדוח שנתי?
בראש ובראשונה, מומלץ לפנות ולהיוועץ במומחה מתאים לאורך כל השנה ולא רק בטרם מסתיימת שנת המס, וזאת על-מנת לבדוק אפשרות להקטין את נטל המס באופן חוקי (מה שנקרא בעגה מקצועית "תכנון מס"), על-ידי ביצוע פעולה זו או אחרת עוד בשנת המס הנוכחית (לדוגמא: לנישום יש בשנת המס הכנסות רבות שבגינן ישלם מס גבוה. במצב כזה יתכן וימליץ לו המומחה לא להמתין עם הוצאות מסוימות ולבצען לאלתר).
בנוסף, פנייה לאנשי המקצוע מבעוד מועד, גם תאפשר להם התארגנות הולמת,לצורך הגשת הדוח במועדו (עד ה-30.4.07) לאחר בחינה מדוקדקת של הנתונים, ולא בפזיזות העלולה לנבוע מלחץ הזמן.
בהקשר זה יש לציין כי כדי למנוע מצב שבו הדוח "נשכח" על שולחנו של המייצג ועל כן מוגש באיחור או אף גרוע מכך- אינו מוגש כלל, יש צורך להתעדכן באופן תדיר ולברר עם רוה"ח או יועץ המס באיזה שלב הם נמצאים, וכך, גם אם עלול להיווצר איחור בהגשת הדוח הרי שהדבר יוודע לכל הנוגעים בדבר מבעוד מועד ויהיה ניתן לבקש דחייה בהגשתו.
דבר אחר, מאחר והדוחות המוגשים מבוססים על מסמכים הקשורים לפעולות כלכליות של הנישום, והסתרה, או עיוות של נתונים כנ"ל עלולים לפגום באמינות הדוח, עד כדי פסילתו על-ידי רשויות המס, חובה להתנהל בשקיפות מקסימלית מול איש המקצוע. השקיפות כוללת בין השאר גילוי מלא לאיש המקצוע על כל הכנסה שהגיעה לכיסו של העצמאי- בארץ ובחו"ל, וזאת גם לגבי הכנסה אותה חושב הנישום כפטורה ממס. כמובן שהצד השני של המטבע מחייב את איש המקצוע לוודא עם הנישום כי אכן דיווח על מלוא הכנסותיו, ולשם כך אף נהוג להחתים את הנישום על טופס בו הוא מצהיר כי מסר למומחה את כל הנתונים שבידו.
עצה חשובה מאוד נובעת מהעובדה ומדובר כאמור, בחומר רב ובעל חשיבות, ועל כן, מומלץ לנישום לשמור העתק של כל מסמך המוגש על ידו, וזאת כדי להתמודד עם מצב שבו אחד או יותר מהמסמכים הולכים, חלילה, לאיבוד.
לבסוף, לאחר מילויו של הדוח כדאי מאוד לעבור עליו (מומלץ ביחד עם המומחה) ולאמת את הפרטים שנרשמו בו, שכן, בהחלט יתכן כי תיפול באחד מהסעיפים טעות סופר אשר תדווח, הלכה למעשה, דיווח שכלל אינו נכון.
אין ספק כי הקפדה, התעניינות ומעקב תדירים מצד הנישום (ודאי כשמדובר בפעולה כגון הגשת דוחות שנתיים, שגם כך נמצאת באחריותו), יצמצמו עוד את מרווח הרשלנות האפשרי של מייצגיו, וימנעו תקלות בהמשך.
כמובן שחשוב לציין, כי אין בשורות אלה, חלילה, כדי לפגוע, או להמעיט בערך המומחים אשר תרומתם המקצועית, עליה אין עוררין, מסייעת לנישום למלא חובותיו כלפי רשויות המס. אף סביר להניח כי ברוב המקרים, כל אשר נכתב בשורות אלה, יתייתר נוכח מיומנותו של המומחה ומקצועיותו. יחד עם זאת, אל לו לנישום להקל ראש בכל הנאמר, שהרי הוא בבחינת "ביטוח" נוסף עבורו, ולו כדי להגדיל עוד את סיכויו להימנע מאי-אילו אי נעימויות הכרוכות בהיתקלות עם רשויות המס.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
