בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כחברה, אנו חשים שרכבת ישראל שיצאה מתחנת אברהם אבינו אל תחנות: יציאת מצרים, רומא, בבל, יוון, עלילת דמשק ואשוויץ, היא רכבת שננטשה ע"י נהג הקטר, שפרש מעמדת הפיקוד ועזב את הנוסעים לנפשם. רכבת ישראל. נדמה כי באירועי השנים האחרונות הרכבת נוסעת חסרת כיוון, נטולת זהות ועייפה מתלאותיה, ונמצאת רגע לפני הירידה מהפסים
חשבתם פעם על חייו של יעקב אבינו? חשבתם על העליות והירידות החדות בחייו של אבי האומה? חשבתם על כך שכל אחת מהסיטואציות איתן מתמודד יעקב במהלך חייו היתה יכולה לשבור אותו לרסיסים? יעקב, מתחילת חייו נמצא במאבקים עם אחיו, הבכור/לא בכור. לא מדובר רק במריבה בין שני אחים מתבגרים הנאבקים על אהבת הוריהם, אלא מדובר בשני אבות של שתי אומות מרכזיות שהעימות בניהם יימשך במהלך אלפי שנות היסטוריה. יעקב נאלץ לברוח אל דודו- לבן. במהלך עשרים שנות עבודה קשות, נושא יעקב את שתי בנותיו, ונאלץ שוב לברוח והפעם מפני לבן עצמו. הוא רוצה לחזור הביתה לאחר עשרים ושתיים שנות גלות, וכניסתו לארץ עם נשותיו וילדיו לא מלווה בשירה וריקודים אלא בחשש גדול מהתנגשות בלתי נמנעת עם אחיו. במהלך הלילה בו הוא חוצה את הירדן לקראת פגישתו הגורלית עם עשו, נפגש יעקב עם מלאך מסתורי שנאבק איתו כל הלילה ומצליח להכניע אותו לקראת עלות השחר. המפגש עם אחיו עובר בשלום, ואז נוחתת עליו פרשת אונס בתו- דינה. בניו, שמעון ולוי מבצעים פעולת תגמול ורוצחים את כל בני העיר שכם. יעקב נאלץ להמשיך לנדוד ובמקביל להתמודד עם סכסוכים משפחתיים קשים בין יוסף ליתר בניו. האחים מוכרים את יוסף כעבד, אך מודיעים לאביו כי נטרף ע"י חיה רעה. הירידות והפיתולים והסיבוכים בחייו של יעקב-אבי האומה הישראלית ממשיכים ללא הפסקה. כשקוראים על האתגרים הקיצוניים והטרגדיות איתם מתמודד יעקב ניתן להגיב לכך לפחות בשתי דרכים: האחת- ייאוש! והשנייה, השתאות לנוכח יצר ההישרדות של יעקב, "כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל". התכונה הבלתי נתפסת של העם הזה היא יכולת הישרדות. בהרבה 'סיבובים' בהיסטוריה האנושית אנשים, קהילות ועמים הספידו את עם ישראל: 'זהו, זה הסוף שלהם', "אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם..." ו'הפתרון הסופי'. ציר ההתפתחות שלנו ארוך, מסובך ומפותל. פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו, צועדים אחורה, מתדרדרים, יוצאים משיווי משקל ומרגישים שעוד רגע מגיעה ההתהפכות. כחברה, אנו חשים שרכבת ישראל שיצאה מתחנת אברהם אבינו אל תחנות: יציאת מצרים, רומא, בבל, יוון, עלילת דמשק ואשוויץ, היא רכבת שננטשה ע"י נהג הקטר, שפרש מעמדת הפיקוד ועזב את הנוסעים לנפשם. רכבת ישראל. נדמה כי באירועי השנים האחרונות הרכבת נוסעת חסרת כיוון, נטולת זהות ועייפה מתלאותיה, ונמצאת רגע לפני הירידה מהפסים. ברגע זה ממש מופיע קול שמימי ואומר: אֲנִי ה' אֱלהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלהֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". או בקצרה - "אל תירא עבדי יעקב".
|
|
אדמונד חסין הוא יועץ לפיתוח מנהיגות בביה"ס למנהיגות של צה"ל.
|
|
תאריך:
|
22/11/2007
|
|
|
עודכן:
|
22/11/2007
|
|
אדמונד חסין
|
|
חברים טובים טרחו לשלוח אלי בימים אלה בדוא"ל צילום, תחת הכותרת: אהל מחאה נגד אנאפוליס. הבטתי בתמונה. אהל היה שם, שלטים גם כן, והיו שתי דמויות, לאמור שני מוחים. אחד השלטים על האהל הכריז: "התקווה מפלגה ציונית לאומית".
|
|
|
הרוצים למצוא חיזוק לטענה לפיה היהדות מסתייגת משפיכות דמים אפילו של אויביה, יכולים למצוא אותו לכאורה במעשה שכם המופיע בפרשת השבוע, פרשת "וישלח".
|
|
|
לא בכדי הפכה באחרונה העיר הבולגרית ורנה למוקד-משיכה אטרקטיבי כל כך לתייר הישראלי המצוי: קירבתה לארץ, אתרי הנופש המקסימים שלה, שהם גן-עדן למשפחות על ילדיהן; אתרי התרבות בעלי השם שבהם נתברכה, ואולי מעל לכל - ההזדמנות, של הרגע האחרון ממש, לבלות חופשה זולה מאין כמוה באחד מאחרוני האתרים באירופה, שבו שולט עדיין המטבע המקומי ושעדיין לא הצטרף לגוש האירו, המאיים כל כך על הכיס הישראלי.
|
|
|
התקשורת מלאה בסיפור המופלא של בואו של סאדאת לפלשתין לפני שלושים שנה. סאדאת יצא מן המטוס, חייך חיוך ניצחון, וצעד מעדנות לעבר נתיניו השוטים היהודים אשר הביסו אותו במלחמה ונכנעו לפניו ברמייה. שלושים שנה מאוחר יותר מתפללת התקשורת הממלכתית לבשאר אסאד שיעלה על מטוס וינחת ב-לידה, שדה התעופה של אל-קודס בירת פלשתין, שם יקבלו אותו הילידים בשיר ומזמור בתוף ובמחול, וימסרו בידו את כל מבוקשו. ידוע שזה הדרך להוציא את הילידים לרחובות ולהתקין אותם לקראת צעד ההתאבדות הבא.
|
|
|
"כשופטים, אין לכם "מצע". אינכם אנשי פוליטיקה. כולם שווים בעיניכם, בזכויות ובחובות. כולם בני אנוש, אשר נבראו בצלם הבורא. על כבודו של כל אחד מהם כאדם, עליכם לשמור. אינכם שואפים לכוח; אינכם מבקשים למשול. זיכרו: אין לנו, לשופטים, לא חרב ולא ארנק. כל שיש לנו, הוא אמון הציבור בנו"
|
|
|
|