בצער אני קובע בפתח מאמרי, שהאוויר באולימפיאדת בייג'ין יהיה באמת מזוהם. מתברר לאחרונה שמה שמעסיק את הוועד האולימפי הבינלאומי הוא אם האוויר בבייג'ין נקי דיו כדי לאפשר את קיום משחקי הספורט שם. קראתי בעיתון שיו"ר הוועד האולימפי התבטא ש"אם איכות האוויר בבייגי'ן לא תשתפר עד פתיחת המשחקים, עלינו לשקול אפשרות לדחות כמה תחרויות ליום אחר, אם זיהום האוויר יחייב זאת" (הארץ, 23.11.2007).
ראשי הוועד האולימפי לוקים בקוצר ראות. האוויר העכור בבייג'ין אינו עקב פיח, אלא עקב קציר דמים שמתקיים בביג'ין, תוך שתיקה של העולם החופשי. בתקופת השואה היו סימנים לזוועות המתרחשות תחת המשטר הנאצי, אך מדינות המערב התעלמו. ארתור מורס כתב על כך את ספרו "והעולם שתק", וכולנו קראנו תוך תחושה של אזלת יד, איך העולם נתן ידו לרצח יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.
קשה להאמין שיו"ר הוועד האולימפי, הרוזן ז'אק רוג, אכן אינו יודע מה מתרחש בבייג'ין, בצד האפל של העיר. רוג הבלגי, רופא בהכשרתו ביקש מהסינים להקטין את זיהום האוויר בזמן, עקב הדאגה לשלום הספורטאים. הוא כנראה אינו מבין שאת האוויר בבייג'ין לא ניתן יהיה לטהר עד שיופסקו קצירת האברים ממתרגלי הפאלון גונג בעודם בחיים, עד שתופסק כליאת פעילי זכויות אדם ושוחרי דמוקרטיה וחופש, עד שיופסקו העינויים הרציחות ומחנות העבודה בכפייה. האוויר בבייג'ין, מדמם, חברים יקרים, ואסור לנו החיים במדינות החפשיות לתת לזה להתרחש.
כיושב-ראש אגודת הסופרים העברים, אני נושא את קולם של אנשי הרוח: לא ייתכן שישראל תשגר משלחת ספורטאים לעיר, שבה יד אחת עוסקת במלאכת הספורט ויד אחרת מחזקת בשלח וקוצרת אברים של אנשים חיים. אנו בנים לעם שחלקו נכחד בשואה, ואנו יודעים על כמה השתיקה של עמי העולם הייתה מכריעה והתפרשה כהסכמה שבשתיקה לרצח עם.
עיתונאי הארץ המסקר את המתרחש בבייג'ין מתייחס לזיהום כערפיח בלבד: "יום לאחר שהפורום המיוחד (של הוועד האולימפי) התפזר, הערפיח שכיסה את בייג'ין כמו שמיכה כבדה הביא לכך שמטוסים שהיו מיועדים להמריא מנמל התעופה הבינלאומי קורקעו" (רועי בית הלוי, הארץ, שם). המצב מתברר קשה יותר: הזיהום בביג'ין הוא שמיכה מדממת.
קבוצות של אזרחים בכל העולם יצאו במאבק למניעת שיגור משלחות ספורט לבייג'ין, עד שיופסקו הפשעים נגד האנושות. חשוב להזכיר את העיתון הבינלאומי "אפוק טיימס" שיוצא לאור בכמה שפות (גם בעברית), ואת פרסומו של הקובץ "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית", המרכז את החומר התיעודי על הרציחות בסין. הספר זכה לפרס של ארגון העיתונאים האסייתי-אמריקני, והופקה סידרה של סרטים דוקומנטריים על-ידי תחנת הטלוויזיה הבינלאומית הן בסינית והן באנגלית "שושלת טאנג החדשה".
חשוב להביא זאת לידיעת הציבור הישראלי, ולא ייתכן שהפעם אנו כיהודים ניתן יד לטיוח של מעשי רצח של המשטר הקומוניסטי בסין.
העדויות מלמדות שהמשטר קוצר את אבריהם של קבוצת ה"פאלון גונג" בעודם בחיים ברחבי סין. האברים נקצרים שלא בהסכמתם ומשמשים לתעשיית השתלת אברים. על-פי העדויות, אברים שנקצרים במקום אחד מועברים מיד למקום אחר לצורך השתלה. האנשים הנקצרים בעודם בחיים מומתים מיד וגופותיהם נשרפות, כדי שלא ניתן יהיה לזהות את הפשע. התחקיר שביצעו עורך דין דייויד מטאס וחבר פרלמנט דיויד קילגור (מזכיר מדינה לשעבר לענייני אסיה פסיפיק בקנדה) מלמד על הפשעים החמורים.
שני התחקירנים יצאו למסע גביית העדויות, מתוך תחושה שאלו האשמות שלא ניתן להאמין בהן. הדוח שלהם הוצג לראשונה ב-7 ביולי 2006 באוטווה והמעודכן ב-31 ינואר 2007. הקושי בחקר האשמות קשות אלו, הוא שלא ניתן להסתמך על עדי ראייה: לא ניתן לגבות עדויות על מעמד קצירת האברים לא מן הפושעים ולא מן הקורבנות. המשטר בסין מדכא עיתונאים ופעילי זכויות אדם, וארגון הצלב האדום הבינלאומי אינו מורשה לבקר בסין. ממשלת סין גם אינה מוסרת מידע מדויק על השתלות אברים ועל הכנסותיה מכך.
עורך דין סיני גאו ג'י-שנג יצא למאבק וכתב מכתב לנשיא הו ולמנהיגים אחרים בסין. הוא נכלא וזכויותיו הפוליטיות נשללו ממנו. ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" פרסם גילוי דעת לאחר אישור המשחקים האולימפיים בסין: "בכך שהקהילה הבינלאומית מוסיפה לאשר את קיום המשחקים האולימפיים בבייג'ין על אף ההידרדרות בזכויות אדם בסין בתחומים מכריעים, היא מעבירה לסין מסר לפיו היא פטורה מעונש".
מרכזי ההשתלות
מתברר שיש שיתוף פעולה הדוק ומתואם בין מרכזי ההשתלות, בתי החולים, הצבא, המשטרה, רשויות המשפט, מחנות העבודה בכפייה ובתי הכלא. אנשים שהגיעו להשתלת אברים בסין מדווחים שיש מעורבות של הצבא. אנשי הצבא פועלים בסודיות גמורה בהעברת מתרגלים לבתי החולים שבהם מתבצעות ההשתלות, כשהם חסינים מפני שלטון החוק.
מתברר מהתחקירים העיתונאיים שהסינים הקימו מחנה ריכוז סודי, שבו מוחזקים מתרגלי השיטה "פאלון דאפא" ("פאלון גונג"), ושם הם כלואים לצורך קצירת אבריהם להשתלות. לפי התחקיר המחנה בנוי מתחת לבית חולים בעיר שן-יאנג. בעקבות התחקירים פונה המחנה במהירות. מתברר שיש מחנות ריכוז במקומות שונים ברחבי סין, שבהם כלואים מתרגלי השיטה "פאלון דאפא". המתרגלים כלואים בתנאים משפילים, ולא נמסרים שום פרטים לקרוביהם על מקום הימצאם.
בכל פעם שמגיעה הזמנה להשתלה, המתרגל נלקח לחדר ניתוח, ואבריו נעקרים ממנו בעודו בחיים בהרדמה מזערית. בתום ההשתלות מושמדים שרידי הגופה במשרפות הנמצאות בבית החולים.
כאמור, הדוח הקנדי "קציר הדמים" נערך על-ידי דיויד קילגור והמשפטן דיויד מטאס, והם מסכמים: "כל ההוכחות מצטרפות יחדיו, הן מציירות תמונה מרשיעה שלמה... בהתבסס על הממצאים הידועים לנו כעת, הגענו למסקנה המצערת שהטענות נכונות. אנו מאמינים שהתקיימה בעבר, וממשיכה אף כיום תופעה של קצירת אברים בהיקף נרחב ממתרגלי הפאלון גונג נגד רצונם".
למען הבהירות צריך להזכיר ששיטת הפאלון גונג מבוססת על עקרונות של אמת, חמלה וסובלנות. המשטר הסיני נלחם אידיאולוגית במתרגלי השיטה זה שמונה שנים ברציפות מאז יולי 1999 והוא טובח את המתרגלים של השיטה כדי להכחיד אותם, ובמקביל להרוויח הון עתק משימוש באבריהם לתעשיית ההשתלות של סין. ידוע כיום שכל בקשת השתלה נענית מיד, וזמן ההמתנה הקצר מחשיד גם הוא. הדוח מכיל תעתיקים של שיחות טלפוניות עם רופאים ופקידים בבתי החולים שם מבוצעות ההשתלות, וכן שיחות עם מרכזי המעצר ובתי המשפט בסין, וכל הפרטים מצטרפים לתמונה ברורה לפיה האברים נקצרים ממתרגלי הפאלון גונג.
אני פונה בקריאה אל שר התרבות והספורט ח"כ ראלב מג'דלה לקיים דיון בממשלה על דוח קילגור ומטאס ולזמן את הגופים הנאבקים נגד קיום האולימפיאדה כדי לעמוד מקרוב אחר התחקירים שנעשו בנושא כאוב זה. למדינת ישראל כנצר ממשיך של היהודים שנטבחו בשואה יש מחויבות שלא לתת יד לרצח עם, גם אם מדובר במשטר עריץ שרוצח את בני עמו שלו. אנו מחויבים גם לחוק הבינלאומי הרואה במעשים אלו "פשעים נגד האנושות".
המאבק העולמי נגד סין כבר החל: מתקיים כבר כמה חודשים מסע לפיד זכויות האדם. המסע החל בתשעה באוגוסט 2007 באקרופוליס באתונה והוא עבר כבר עשרות מדינות באירופה, אוסטרליה ואמריקה. המסע אמור להגיע לישראל בפברואר 2008, וזה ממש קרוב. אנו נלווה את המסע שיקיף חמש יבשות ו-150 ערים בעולם.
[קישור]
רק, לכאורה, לפי שעה
