כמדי שנה, בשמונה במרץ יצוין בארץ ובעולם יום-האישה הבינ"ל. בשל ציונו של יום זה בשבת, קיימה מליאת הכנסת יום-דיונים מיוחד על הנושא כבר ביום שלישי החולף. כבכל שנה, שפכו הנואמים במליאה הררי-מילים על החשיבות הגלומה בקידום-נשים במשק.
בשבוע הבא עלינו לטובה, תעמודנה הכנסת והממשלה במבחן הפער שבין מילים לבין מעשים, אם וכאשר תובא להצבעה בקריאה ראשונה הצעת החוק של חבר-הכנסת גדעון סער (ליכוד), יו"ר הוועדה לקידומו של מעמד האישה, אשר מוכרת בשם "חוק המטפלת" ועברה כבר בקריאה טרומית. הצעה זאת באה לשנות את המצב הנוכחי, כאשר אימהות צעירות רבות מתלבטות אם לצאת לעבודה או להישאר בבית לטפל בתינוקותיהן, וזאת משום שבמקרה של יציאה לעבודה - עיקר משכורתה של האם משולם למטפלת בתינוק. לפי הצעתו של חבר-הכנסת סער, יינתנו תמריצים כלכליים שונים למשפחות עם תינוקות בהן שני בני הזוג ייצאו לעבודה, באופן שיהפוך לכדאית את היציאה לעבודה של בן/בת-הזוג, גם במחיר של החזקת מטפלת.
בדיונים אודות ההצעה אשר התקיימו בוועדה לקידום מעמד האישה, הוצגו נתונים חותכים וחד-משמעיים, לפיהם - אם תתקבל הצעת החוק - עשרות אלפי נשים צפויות להתחיל לעבוד במשרה מלאה; ועוד עשרות אלפי נשים תתחלנה לעבוד במשרות חלקיות. בזמן שעבר מן ההצבעה הטרומית, שקדה הוועדה על הכנתה של הצעת החוק לקריאה הראשונה, והוכנסו בה תיקונים שהלכו לקראת משקי-בית מן העשירונים התחתונים. אך למרות כל זאת, ולמרות הגידול הצפוי במספר המועסקים במשק מקרב האימהות (בעיקר צעירות בשלבי הבנייה של חייהן) והמטפלות (בעיקר נשים מבוגרות המתקשות במציאת-עבודה) - משרד האוצר עדיין עומד בסירובו לתמוך בהצעת החוק ומגדיר אותה "הצעה תקציבית", כלומר: כדי שההצעה תעבור היא זקוקה ל-50 "אצבעות" תומכות בפועל בעת ההצבעה במליאה.
דברים אלו נכתבים ומובאים כאן לא כדי לנזוף במשרד האוצר על סירובו התמוה לתמוך בהצעה, אלא משום שעדיין לא מאוחר מדי. להצעת החוק בסיסי תמיכה מכל קצוות הכנסת, ודי אם נזכיר את חברי-הכנסת שהצמידו הצעות חוק פרטיות משלהם להצעה: רונית תירוש (קדימה), אורית נוקד (העבודה), אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל) וזהבה גלאון (מרצ). לא בכדי זוכה הצעת החוק לתמיכה כה גורפת "מקיר לקיר" ומכל קצות הקשת הפוליטית, אלא משום שהיא עומדת באתגר של יצירת מדיניות כלכלית, אשר תשלב צמיחה כלכלית עם העצמה חברתית, ברוח משנתו של בנימין נתניהו.
ואולי זאת הבעיה של משרד-האוצר ושל העומד בראשו: החשש לתת לחברי-כנסת להוביל הצעת חוק מהפכנית אך הגיונית, במקום (נוסף) בו ישבה הממשלה באי-מעש. אולם, כאמור, עדיין לא מאוחר. כאן תפקידו של כל אזרח במדינה דמוקרטית נכנס להילוך גבוה, כאשר מצופה ממנו לפנות ישירות לנבחריו, ובמיוחד לראש-הממשלה, בדרישה נחרצת ותקיפה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ובקריאות הבאות. כאן יעמדו למבחן לא רק חברי-הכנסת, אלא גם ארגוני הנשים והתקשורת: האם יסתפקו כל אלו במחיאות כפיים במקרה של הצלחה ובמחאות רפות במקרה של כישלון, או שינצלו את הימים הקרובים כדי לחלץ מן הממשלה תמיכה בהצבעה על הצעת החוק ביום שני. כפי שסער וחבריו האריכו לאחרונה את חופשת הלידה - גם זה אפשרי.
ראש-הממשלה אהוד אולמרט, שר-האוצר רוני בראון, יו"ר הקואליציה אלי אפללו! הזוגות הצעירים בישראל יעקבו אחריכם ביום שני הקרוב. אם ההצעה לא תובא להצבעה בשל התנגדותכם - תהיה זאת עוד סיבה להחליפכם בטובים מכם.
