עוד בארץ-הולדתה, אירן, התפרסמה פלורה ארמין כאחת הלוחמות הנועזות ביותר להבטחת מעמדה וזכויותיה של האשה בחברה. מלבד פעילותה המחתרתית הנמרצת, יצאה ארמין למאבק על שחרור האשה בדרך מיוחדת משלה: בציור. כך היא מנסה להביע בציוריה את סלידתה מאורח-חייה הכפוי של האשה בארצה, הנאלצת, לא אחת, למלא את תפקידיו הקשים של הגבר.
ערגתה של פלורה לחיים של יתר-חופש ושיחרור, הניעו אותה, לאחר מאבקים נואשים ועקרים בארצה, לצאת את גבולות אירן ובדרך-לא-דרך להגיע לישראל.
בארץ קשרה פלורה ארמין קשרי ידידות עם עסקני-ציבור, בני עדתה, ומסתבר כי היא עצמה אוהדת ישראל והרעיון הציוני. בארץ היא מציגה עתה את יצירותיה האמנותיות, מהווי חייה של האשה האירנית המדוכאת על-ידי השלטונות. בתערוכת ציורי השמן, שהציגה בימים אלה בתל אביב, באה לידי ביטוי דמות האשה כשהיא משולבת בדימויים מעולם הצומח: נערה בדמות שיח מלבלב, או עץ פורח, כסמל לפריחתה, וכנגדה - אשה בדמות קוץ ודרדר, כביטוי לקמילתה. ובין אלה לאלה - ציורים שבהם ניכר היטב רישומם של חיי האשה המדוכאת באירן, כמו האשה הרתומה למחרשה בשדה, או נערה הנוטפת זיעה, הכורעת בעול עבודות הבית, המוכית מכות נמרצות על-ידי הבעל. ויש גם דיוקנאות של אשה ביום נישואיה ושל אשה הנקרעת מעם בנה, המוצא להורג - ציור שבו ממחישה פלורה את סבלה-שלה, שעדיין לא הגיעה העת לספר עליו ברבים.
לפני עלייתה לארץ הספיקה פלורה לקיים עשרות תערוכות מיצירותיה וליטול חלק בתשע תערוכות בינלאומיות שהתקיימו בצרפת, בלגיה וגרמניה. היא גם נטלה חלק בתערוכת הסלון הבינלאומי האירופאי לאמנויות של ציירות, שהתקיימה אשתקד בבלגיה - תערוכה שבה נטלו חלק אלף ציירות נבחרות מיבשת- אירופה.
אולם, למרות כל זאת, מתקשה פלורה להתפרנס מעיסוקה האמנותי, והיא נאלצת לשלב בו עבודות שונות ומשונות כמו עבודות משק-בית. פלורה, הרשומה כחברה באיגוד האמנים הבינלאומי מטעם אונסק"ו, ושכבר הספיקה במסגרת עיסוקה כציירת לפקוד ארצות לא מעטות, מקווה בסתר-ליבה כי לא ירחק היום והיא תוכל לחזור ולבקר - הפעם כתיירת - באירן המשוחררת משלטונו המדכא של אחמדינג'ר העריץ.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
