יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, הסיר את המסכה מעל המשחק הדמוקרטי הכפול של תנועת החמאס וחושף, את פניה האמיתיים. בראיון לעיתון "אל-חיאת" ב-28 בפברואר 2008 הדגיש אבו מאזן את היותה של החמאס תנועה שאינה מאמינה בדמוקרטיה, אך עשתה שימוש בדמוקרטיה כדי להשתלט על הרשות הפלשתינית מתוך כוונה להקים מדינת הלכה איסלאמית שתבטל את הדמוקרטיה.
דבריו האמיצים של אבו מאזן עולים בקנה אחד עם מדיניות החמאס הלכה למעשה והתבטאויות מנהיגיה שאינם מסתירים את חתירתם לכונן משטר הלכה איסלאמי שיהיה בסיס לח'ליפות העתידית. החלטת החמאס להשתלב במערכת הפוליטית ולהתמודד בבחירות נעשתה מלכתחילה לאחר ברור הלכתי מקדים שנתן הכשר למהלך כזה על בסיס ההנחה, כי אין מקבלים את הדמוקרטיה כערך בפני עצמו, אלא כמסלול הכרחי להשתלט על השלטון ולכונן משטר איסלאמי.
בדבריו של אבו מאזן יש משום נורת אזהרה למשטרים ערביים עמיתים המתמודדים עם דילמה דומה (בראשם ירדן ומצרים) באשר לשילובם של האחים המוסלמים, תנועת האם של החמאס, במערכת הפוליטית כגורמים פוליטיים לגיטימיים. היא רלוונטית גם לדמוקרטיות המערביות המאמצות מדיניות של פיוס מול הגורמים האיסלאמיים הרדיקליים ונמנעות מלפעול נגדם כל עוד אין הם פועלים בדרכים אלימות ומטיפים בגלוי לפעילות אלימה. לאור האיום המתגבר מבית על המשטרים הדמוקרטיים צריכה אזהרתו של אבו מאזן לשמש בסיס למדיניות חדשה של "הדמוקרטיות המתגוננות", ועל פיה תינקט יד קשה יותר נגד כל גורם החותר לנצל את הדמוקרטיה על-מנת להביא להקמת משטר עריץ שיבטל זכויות האדם וחירויות האזרח.
אבו מאזן חיבר בין האיום מבית של הגורמים האיסלאמיים הקיצוניים לאיום בזירה הבינלאומית ועל שלום העולם, כאשר טען כי חמאס מסייע לאל-קאעידה להתבסס ברצועת עזה וכי שני הארגונים הינם למעשה בני ברית. ההבדלים האידיאולוגיים בין חמאס לאל-קאעידה מינוריים. לשניהם מטרה אחת - להקים מחדש את הח'ליפות האיסלאמית, שתהיה בסיס ליציאה לג'יהאד במלחמה המכריעה נגד הכופרים. בטקטיקה קיימים הבדלים בין שני הארגונים. חמאס מתמקד בזירה הפלשתינית ונכון להידברות עם המערב על-מנת לבסס את שלטונו, הווה אומר - להסתייע ב"שטן" כדי לקדם את המהפכה האיסלאמית.
לעומתו, לאל-קאעידה אג'נדה של מהפכה איסלאמית גלובאלית בלתי מתפשרת, הרואה בדרך של המאבק המזוין כיסוד מרכזי לגיבוש העולם המוסלמי תחת דגל הג'יהאד. ההבדל בגישה ביניהם אינו בהכרח מבטא סתירה, אלא יש בו משום יסודות המשלימים זה את זה. הן חמאס והן אל-קאעידה רואים בכל התקדמות במהפכה האיסלאמית בכל מקום בעולם משום חיזוק לדרכם.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
