ב
מאמר קודם בשם זה הארתי את מעורבותם של ידיעות אחרונות ושל אולמרט במערכת קשרי הון-שלטון-עיתון. בתפקיד כותב הטקסטים של אולמרט משמש שם יאיר לפיד, שמושמציו הם - איך לא - המטרדים הפוליטיים של אולמרט דהיום: דיכטר, ש"ס ונתניהו. ב"חתן תחמן" כותב הטקסטים הוא נחום ברנע והמושמצים הם "רק" דיכטר ונתניהו, ועד כאן "יבול" גיליון סוף השבוע שעבר של העיתון הנפוץ במדינה.
בגיליון סוף שבוע זה מושלם החסר במאמר שכותרתו "שובה של שינוי". הפעם זוכה ש"ס לטיפול פרטני, והעילה - איך לא - היא "סחטנותה". "בשנתיים שעברו מאז חזרה ש"ס אל זרועותיו המפנקות של השלטון, נראה היה שהם הבינו את המסר" מהגג לפיד בפטרונות. ומהו המסר הזה? "ההצלחה של "שינוי" הפכה אותה למיותרת. החרדים למדו את הלקח. הם הבינו שאפשר להקים ממשלות בלעדיהם, שלציבור החילוני נמאס מהסחטנות האינסופית שלהם, שמי שלא מתגייס לצבא לא יכול לצרוח שאסור לצאת מעזה" (נכון: עובדה שהילדים של אולמרט לא צרחו...).
"הם התייחסו בזהירות, כמעט בחרדה, לרגשותיהם של החילונים. גם הניסיונות שלהם לשים מחדש את היד על הברז התקציבי נעשו בשקט מופתי. פה תקציב בקריצה, שם מועצה בלחיצת יד, פה הסדר שקט וממזרי עם משרד השיכון, שם איזה מינוי מקומי שאיש לא שמע ממנו", מתאר לפיד את התנהלות ש"ס בשנתיים מאז חזרה לקואליציה. מי שקורא את הציטטה הזו במנותק מהמאמר, יכול לחשוב שכך מתאר אביר איכות השלטון את בלהת הסחטנות החרדית, אבל לא, קוראים יקרים של "ידיעות": צריך לקרוא שוב ושוב כדי להאמין שזהו תיאור התנהגותם של הילדים הטובים אחרי ש"הבינו את המסר" ולפני שחזרו לסורם והפכו שוב ל"סחטנים"! וכל כך למה? מפני שהתחילו פתאום לדרוש בגלוי רשימה של דרישות שמימושן חשוף לאור השמש, כגון הקמה של משרד הדתות וכספים לישיבות. ולא רק זאת אף זאת: פתאום מתברר שמלחמת חורמה להם בהומואים ושלשונם גסה! איך לא ידענו את זה היום!
שוב יוצא המרצע הפוליטי משק הצביעות הצדקנית: לא השחיתות כשלעצמה, בשיתוף פעולה אקטיבי של ידיד המשפחה אולמרט היא הבעיה, אלא העובדה שש"ס בוחרת, מטעמים פוליטיים שלה, להציגן בגלוי גם כדי למנף את חולשת אולמרט לטובת האינטרס הפוליטי שלה. כל עוד גנבו אולמרט וישי ביחד את הסוסים של כולנו התנמנם לו "נטור קרתא" של החילוניות כשנתיים. מתי הוא נזכר בצווחה שש"ס היא גנב סוסים מדופלם? רק כשהיא שולחת ידה אל הסוסים של אולמרט. לכן אנחנו, האזרחים בכלל וקוראי העיתון, מצווים להרהר שמא יש ללפיד ו/או ל"ידיעות" אינטרס אישי בסוסים של אולמרט ולהסיק את מסקנותינו ביחס לשילוש הקדוש הזה.
כך או כך, עיתונאות מקצועית אין כאן, ולעומת זאת קיתונות של דמגוגיה לצרכי תעמולה פוליטית יש גם יש. מי שכתב את הדברים הללו סבור, מן הסתם, שכולנו נחתנו זה עתה ממאדים: "עורו החילונים!" הוא קורא לנו, "הסחטן הפוליטי רק העמיד פנים שחזר בתשובה ועכשיו הוא חוזר לנו בשאלה! בואו נכסח לו שוב את הצורה כדי שיחזור להיות שוב סחטן-המחמד שלנו".
הלו, אתם שם ב"ידיעות". אתם צודקים כשאתם חושבים שאנחנו חמורים, מפני שאנחנו ממשיכים לשלם לכם עבור עיתונאות כזו, אבל סניליים אנחנו לא:
א. הפוליטיקה הישראלית ידעה ב-20 השנים האחרונות סערות וטלטלות למכביר, אבל אי היציבות היחיד בים הסוער הזה הייתה ה"סחטנות" של ש"ס. "סחטנות" במרכאות, מפני שבפוליטיקה הישראלית לכל סחטן פוליטי יש תמיד נסחט-מרצון, ומפני שכללי המשחק כבר כ-20 שנה על השולחן:
- אצבעותיה של ש"ס תמיד להשכרה בתמורה לתקציבים ולמשרות ותמיד כגוש, במצוות הרב.
- ככל שחישוקיה של הקואליציה מתרופפים כך עולה ערכה הקואליציוני של ש"ס, ובעקבותיו - מחירו הכספי של גוש אצבעותיה.
- ככל שמהלכי ש"ס בכנסת ובממשלה מתרחקים מעמדותיהם המדיניות של בוחריה, כך עולה המחיר הזה.
ב. שרון לא הדיר את החרדים מממשלתו מפני שנמאס לו לשלם להם מתוך הקופה הציבורית; הוא עשה זאת משום שידע שפשע "ההינתקות" לא יעבור, ולו תמורת אתנן כסף וג'ובים, אצל בוחריהם ואפילו לא אצלם. בעניין הזה הוא סמך הרבה יותר, ובצדק מבחינתו, על משפחת לפיד.
ג. כל מי שעיניו בראשו וראה איך החזיקה ש"ס מעמד ב"מדבר" האופוזיציה, הבין שהיא כאן כדי להישאר; ולמי שזה לא הספיק, באו תוצאות הבחירות האחרונות והבהירו זאת חד וחלק, דהיינו: שלפחות מזוית הראייה של משפחת לפיד, תמיד יהיה צורך להישמר מפניה. אפשר לא לאהוב את העובדה שזו המפלגה היחידה המצליחה לאורך זמן, ולו לכאורה, לדאוג לאינטרסים האישיים של מצביעיה על בסיס סקטוריאלי. צריך להעריך את העובדה שזה נעשה תוך גילוי נאות ובהרבה פחות צביעות מהמקובל במקומותינו.
לפיד-ג'וניור טוען ש"שינוי" התפרקה משום ש"הצליחה מדי". הכיצד? בכך שהדירה את ש"ס מהקואליציה. זה, כאמור, שקר: היא התפרקה בטרם עת באחריותו הבלעדית של העריץ שבאיוולתו שלט בה ביד ברזל, לפיד-סניור. העובדה שדווקא לפיד –ג'וניור בחר להיות "שופרו של משיח", מבטיחה את כישלון הקאמבק של "שינוי" אפילו אם יש בו צורך אובייקטיבי, ולו רק מפני שבינתיים מבקש נביאו, המתייחס אלינו כאל חמורים, להפוך את כולנו מסתם לחמורים של אולמרט.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
