גידול במעי הגס והטיפול בו

גידולים ממאירים במעי הגס, נמצאים במקום השלישי בשכיחותם בארץ, לאחר סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית (פרוסטטה) בגברים. סוג גידולים זה שכיח באופן זהה בגברים ובנשים ומדי שנה כ-3,500 חולים חדשים מאובחנים בארץ - שיעור זה מן הגבוהים בעולם ומהווה כ-40 חולים חדשים מכל 100,000 תושבים. שכיחות המחלה עולה עם הגיל ובמיוחד מעל גיל 50.

לתחלואה בסרטן המעי הגס קיים בסיס גנטי ואנשים שבמשפחתם נתגלתה המחלה נמצאים בסיכון גבוה.

סרטן מעי גס מתחיל תמיד בתהליך "פוליפוידי" שפיר, המתבטא בשינוי סוג התאים באזורים נקודתיים ברירית של המעי גס, אשר גדלים באופן הדרגתי והופכים בשלב מסוים לגידולים סרטניים.

אבחון פוליפים וכריתתם בקולונוסקופיה גורם לריפוי מלא והימנעות מהתפתחות מחלה סרטנית. הצלחת האבחון והטיפול המוקדמים תלויה בביצוע בדיקת קולונוסקופיה - באוכלוסיה הנמצאת בסיכון גבוה מגיל 40 ובאוכלוסיה בסיכון רגיל מגיל 50, גם ללא הופעת סימפטומים מוקדמים של המחלה.

כיום ניתן בכריתה באמצעות אנדוסקופ, ללא צורך בניתוח, להסיר את הפוליפים הטרום סרטניים ובכך למנוע התפתחות גידולים ממאירים. ואולם, אם מדובר בגידול במימדים גדולים, גם אם עדיין אינו ממאיר, לא ניתן להסירו בכריתה אנדוסקופית, אלא רק בניתוח כירורגי. כך גם במקרים בהם ישנם תאים ממאירים, ברוב המקרים המצב יחייב כריתה כירורגית, לא משנה מה גודלו של הגידול.

במקרה של גידול ממאיר, ניתוח כירורגי מחייב לא רק כריתה ממוקדת של הגידול, אלא כריתה של קטע שלם במעי הגס בו נמצא הגידול, כולל שוליים של מספר ס"מ בכל צד. יחד עם קטע מעי זה מתבצעת כריתת שורש המעי המכיל את כלי הדם המזינים את האיבר ואת בלוטות הלימפה המנקזות אותו.

לאחר הניתוח, קצוות המעי התקינים יושקו מחדש ליצירת השקה - Anastomosis, על-מנת לשחזר רציפות של מערכת העיכול. ניתוחים אלה מבוצעים בשתי גישות שונות:

1. ניתוחים פתוחים - השיטה המסורתית - המנתח מבצע חתך גדול לאורך הבטן.

2. הדור החדש - ניתוחים זעיר פולשניים ("לפרוסקופים") - הכירורג מבצע מספר חתכים קטנים בעור, דרכם מוחדרים צינורות בקטרים הנעים בין 5 עד 12 מ"מ כל אחד, מנפחים את הבטן עם CO2 ומחדירים סיבים אופטיים המחוברים למצלמה מיוחדת המקרינה את חלל הבטן, כולל המעי למסך טלוויזיה. כך באמצעות מכשור זעיר שפותח לאחרונה במיוחד לניתוחים מסוג זה, מתבצע ההליך, תוך כדי צפייה בתמונה על המסך.

בתום כריתת הגידול, מבצעים חתך מינימלי להוצאת הגידול מחלל הבטן, דרך מתקן מיוחד המגן על הפצע הניתוחי מפני פיזור וזריעת תאים סרטניים במקום.

עיקר יתרונות השיטה הלפרוסקופית: חתכים זעירים ולכן תוצאה אסתטית טובה יותר, פחות כאבים, ניידות מהירה יותר, אשפוז קצר יותר, פחות תחלואה מערכתית הקשורה עם הניתוח, פחות סיבוכים בפצע הניתוחי כמו זיהומים מקומיים, פחות תחלואה בטווח הארוך כמו בקעים והידבקויות, החלמה מהירה יותר וחזרה למעגל העבודה ולחיים תקינים.

חסרונות השיטה הלפרוסקופית: כאשר מדובר בגידול גדול מאוד או חודר לאיבר סמוך, קיימת עדיפות לביצוע הניתוח בכירורגיה פתוחה עם חתך גדול במיוחד. בנוסף, נדרשת מיומנות רבה של הכירורג לבצע ניתוח בשיטה הזעיר פולשנית (ניתוח פתוח קל יותר לביצוע) ולכן חשוב לוודא מה ניסיונו של הרופא בביצוע ניתוחים לפרוסקופיים של המעי הגס. כמו-כן, צריך לקחת בחשבון שמבחינת מערכת הבריאות לעיתים מדובר בשיטה יקרה יותר מאשר בניתוחים פתוחים וזאת בשל השימוש בציוד מתכלה.

יצוין, כי גם בשיטה המסורתית וגם בשיטה הלפרוסקופית, מתבצע שימוש במכשור מתקדם לחיתוך ותפירה אוטומטיים, שחלקו הגדול הינו ציוד חד-פעמי. השימוש במכשור זה מקצר את זמן הניתוח באופן משמעותי ומשפר את איכות חיי החולה. כמו-כן שני סוגי הניתוחים מבוצעים בהרדמה כללית.

הדבר החשוב ביותר עבור חולה בסרטן המעי הגס, הוא ניתוח כירורגי מוצלח. כריתה של הגידול עם השוליים הסרטניים יכולה להביא לריפוי מלא. הטיפולים האונקולוגיים הנלווים לכריתה, במקרים בהם המחלה מתקדמת, הם טיפולים מאריכי חיים ונדיר שיתרמו להחלמה מלאה.