|
|
|
"התנהגות הפרקליטות הגיעה לרדיפה"
|
|
- מרדכי כבירי, מה הם רצו ממך?
כבירי: "אינני יכול להבין את הפרקליטות. העדות של העד העיקרי שלהם, אבי קוה, התרסקה בחקירה הנגדית. הראנו להם במהלך המשפט שהם טועים. הם לא ירדו ממני, והגישו נגדי כתב אישום נוסף באותו עניין, למקרה שחס וחלילה אצא זכאי. למזלי, הורה השופט מור למחוק את כתב האישום, וקבע שהתנהגות המדינה בעניין זה מגיעה ממש לרדיפה".
- מה לגבי העבירה של אי-תשלום מס?
כבירי: "הוכחנו לפרקליטות שהיא טועה בהבנת חוקי המס. בית המשפט קבע שמדובר בעסקה אמיתית, ולא מלאכותית. הפרקליטות טענה שרשמתי את המניות על-שם בת זוגי, שהייתה כביכול "אשת קש", כדי להסתיר את בעלותי. הצלחתי להוכיח שהאמת היא, שאלו היו באמת מניות שלה! עורכי הדין של הפרקליטות לא מבינים איך הגשת כתב אישום כזה יכולה להשפיע על אדם חף מפשע. מזל שיש שופטים הגונים בישראל!".
|
|
|
|
"כבירי קנה את המניות מתוך שיקול כלכלי אמיתי"
|
|
השופט דן מור זיכה את כבירי משתי ההאשמות, וקבע: קוה העיד, נחקר בחקירה נגדית, ובה סתר את עצמו בנושאים מהותיים. אין ערך לעדותו. הוא לא אדם ישר. הוא ניצל הזדמנות לזכות ברווח אישי, על-חשבון אחרים. הוא אומנם הריץ את המניה, אך כבירי לא השתתף בכך. התביעה לא הביאה שום חיזוק לעדותו של קוה. המומחה שהביאה, חיים אביצור, אישר בעדותו, בהגינות, שאין הכרח להסביר את פעולותיו של כבירי כעבירה של הרצת מניות. קנית מניות כשלעצמה היא פעולה לגיטימית, כבירי לא השפיע בדרכי תרמית על שער יובל הנדסה, פעל כמו כל משקיע וקנה את המניות מתוך שיקול כלכלי אמיתי.
|
|
|
עו"ד רון מספר ל-Nfc: "כדי לגלות את האמת, היה עלי ללמוד ביסודיות את שיטות המסחר בבורסה, לבדוק את נתוני המסחר, ואגב גם לבדוק את המקרה הקודם של קרדן ומנהליה. לאחר בדיקה יסודית התברר לי שרכישת המניות הייתה לגיטימית. זו לא הייתה הרצת מניות, אלא ניסיון לקנות מניות בצורה מקובלת, ככל פעיל אחר".
- סביר להניח, שבתור הסניגור של כבירי תפרש את העובדות לטובתו.
עו"ד רון: "נכון, אבל במהלך התביעה התברר שדווקא עדי התביעה, עובדים בכירים והגונים ברשות ניירות הערך, אמרו אותו דבר על המקרה הזה! התברר,שבמהלך חקירתו של כבירי התמקדו החוקרים בניסיון להוציא ממנו אמירות מפלילות, ולא בחנו לעומק את העובדות האובייקטיביות של המסחר במניות יובל הנדסה. הם גיבשו קונספציה שהוא אשם, מבלי לבחון לעומק את האפשרות האחרת. אחר כך, על דוכן העדים, יצאה האמת לאור".
עו"ד רון: "אם עורכי הדין של הפרקליטות היו בוחנים טוב יותר את העובדות, ושומעים את דעתם של מומחי הרשות, הם היו מבינים שאין טעם והצדקה להגיש תביעה משפטית נגד כבירי, יזם ותיק והגון. היו להם חשדות ודעות קדומות, וחבל. היו יכולים לחסוך למר כבירי שנים של עינוי דין, הוצאות כספיות, ואת זמנם היקר שלו, של עובדי הרשות ושל בית המשפט".
עו"ד רון: "לצערי לא. הזכרנו את המקרה הדומה של קרדן וגרינפלד, שגם בו הייתי שותף לצוות ההגנה. קודם לכן, זיכה בית המשפט את יונתן קיי, מחברת אילנות-בטוחה, שגם אותו ייצגתי, מהאשמות דומות. השופטת ציינה בפסק הדין כי דווקא העד המומחה מטעם התביעה אישר את טענות ההגנה".
עו"ד רון: "אחרי שלושה זיכויים תוך זמן קצר, מעבירות דומות, חייבים רשות ניירות הערך והפרקליטות לשנות את שיטת העבודה: במקום לחפש כל הזמן מה האינטרס שיש כביכול ליזם להריץ את שערי המניות, עליהם לבדוק האם הם בכלל יכולים להוכיח שהייתה עבירה. אני מניח שהתוצאה תהיה שהפרקליטות תגיש פחות כתבי אישום, אך המוניטין של הרשות ישוב ויעלה".
|
|
|
|
קנה מניות, אך לא דיווח כיאות
|
|
ב-2002, כזכור, היה משבר בשוק ההון, ושערי יובל הנדסה ירדו יחד עם שערי יתר המניות. כבירי החליט שזו הזדמנות טובה לקנות עוד מניות. קוה קנה, ודיווח לכבירי על העסקות ומחיריהן.
מה שכבירי לא ידע באותה עת הוא, שלאמיתו של דבר אומנם קנה קוה את מניות יובל הנדסה בבורסה, אך במחיר נמוך ממה שדיווח לכבירי. לאחר מכן מכר את המניות לאחרים, במחירים הולכים ועולים. בממוצע, קנה קוה את המניות בשער של 150 נקודות, ודיווח לכבירי שקנה אותן ב-305 נקודות.
חוקרי רשות ניירות הערך בדקו את העסקות, והחלו לחשוד שקוה מעלה את שער המניות באופן מלאכותי על-פי הוראותיו של כבירי. הם התרכזו בבדיקת שלושת ימי המסחר האחרונים של 2002. הסיבה: ב-1 בינואר הוטל מס רווחי הון על מכירת מניות בבורסה, ושער הפתיחה לחישוב הרווח היה השער ב-31 בדצמבר. החשד הוא שכבירי – באמצעות קוה - קונה את המניות במחירים הולכים ועולים, כדי ששער הפתיחה יהיה גבוה ככל האפשר, ומס רווחי ההון שישלם בעתיד יהיה נמוך.
קוה הודה במעשיו, אך טען שעשה זאת לפי הוראותיו של כבירי. פרקליטות המדינה חתמה אתו על עסקת טיעון, הוא הורשע וקיבל עונש קל - שישה חודשים עבודות שירות. אחר כך התייצב כעד במשפטו של כבירי, שהחל לפני כשנתיים. כבירי הואשם בהרצת מניות ובניסיון להתחמק מתשלום מס רווחי הון.
ואולם במהלך המשפט התבררה האמת. עו"ד אלון רון, ממשרד ורדי-לשם-רון, חקר ארוכות את קוה. הוא גילה את העובדות וחשף, שקוה העלה את שערי המניות על-דעת עצמו ומבלי שקיבל כביכול הוראות לכך מכבירי. ייתכן שפרקליטות המדינה הצטערה לאחר מכן על שחתמה עם קוה על עסקת טיעון, אך את הנעשה כבר אי אפשר היה להשיב.
|
|