|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העינים קוראות והלב ממאן להאמין: חבורת עיתונאים ועיתון אשר שמו להם למטרה, מסיבות אשר ודאי ידועות להם, לחסל פקידת מדינה מסורה וישרה - ואפילו הצליחו - חייבים בדיני נפשות - ויאללה לקלאבוש
|
הוצאת לשון רע היא עוולה אזרחית, אך כל המעיין בחוק איסור לשון הרע, לא יכול להתעלם מסעיפיו הפלילים של החוק.
על-פי הניתן להבין מלשון החוק, ועל-פי הפסיקה העניפה, הגבול הדק בין דיבה אזרחית לדיבה פלילית, הוא אותו הקו של הכוונה להזיק.
ככל שנאמרו דברים מזיקים על פלוני וככל שלא הוכח שיש אמת בדברים, והיה בהם עניין לציבור, ולמעט אם מדובר בזוטות, או לחילופין אם נאמרו הדברים בתום לב (במשמעותם על-פי המפורט בחוק) - הריהם עילה לתביעת דיבה אזרחית - אך אם על כל אלה נוספה כוונת מכוון להזיק - שם חצינו את הקו הפלילי.
כל הקורא את פסק דינו שלהשופט סולברג בעניין התביעה של בתיה כרמון נגד ג"ג (גילת גרייבסקי) וידיעות אחרונות לא יכול להימנע מהמסקנה המתבקשת, חשדות כבדים לדיבה פלילית מהמובהקות שיש.
כוונה זדונית לכאורה להזיק, ולמרבה הצער של כל אדם בישראל, הביאה לסילוקה של בתיה כרמון מתפקידה, וזאת כאשר עננה מרחפת על מוציאי הדיבה בשל מניעים אישיים אפשריים אשר הביאו אותם לכך (מלחמתה של בתיה כרמון בעובדים זרים שהעסיקו שר החוץ ואשתו). בולטים במיוחד הם תיאורי השופט על דרכי הכחש שהלכו בהם הנתבעים, על-מנת להרדים את קרבנם החף מכל פשע, ועל-מנת שתימנע מלהגן על עצמו מחד, ועל-מנת לגנוב את דעת הציבור כאילו ניתנה לקרבן זכות טיעון שימוע, ותגובה מאידך.
ידענו שהעיתונות בישראל מחורבנת, אך על כזה זבל לא חלמנו בחלומותינו הזועתיים ביותר.
לקלאבוש, רק לקלאבוש - ולהרבה שנים - באמצעות הדין הפלילי.
|
| תאריך:
|
12/04/2008
|
|
|
עודכן:
|
12/04/2008
|
|
אפרי הלפרין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
א מ רול
|
12/04/08 21:33
|
|
בעיתוני סוף השבוע מצוטט הנשיא הקודם של בית המשפט העליון, אהרן ברק, הוא טוען שהמאבק של השר פרידמן בבית המשפט העליון הוא מאבק אישי בנשיאה ביניש. ברק מוסיף ואומר כי בעבר היו עימותים ופערים בין השר לנשיא, אך הם נסגרו בדרך של פשרה והבנה.
|
|
|
|
|
הפילוסוף המהולל קרל פופר דרש בספרו הנודע, "החברה החופשית ואויביה", במסגרת הפרק "הצדק הטוטליטרי", כי "אויבי החופש תמיד האשימו את מגניו בחתרנות. וכמעט תמיד הצליחו לשכנע את התמימים ואת בעלי הכוונות הטובות". ואמנם, האין זכורים לכם דבריו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, אשר הוא, אנשיו ועיתונאיו אמרו לא פעם ולא פעמיים כי היציבות השלטונית חשובה יותר מכל דבר אחר בעת הזו. חשובה יותר מנשיאה באחריות. חשובה יותר מתרבות פוליטית, כמו גם מוסרית, של שכר ועונש, מחדל ותשלום. חשובה יותר מדעת הקהל העוינת אותו ואת ממשלתו. חשובה יותר ממנהיגות ראויה המכבדת את שולחיה.
|
|
|
|
|
לרבים מאיתנו משמש הכלב - ידידו הטוב והנאמן של האדם - בן-לוויה צמוד במשך מרבית שעות היממה, אם כחיית-שעשועים אהובה ואם לצורך שמירה והרתעה. הוא אהוד בקרב בני שני המינים, קטנים כגדולים, ומקורות רכישתו הם בעלים פרטיים, חוות-גידול, או חנות לממכר בעלי-חיים. גיל הרכישה המקובל נע בין שישה לשמונה שבועות.
|
|
|
|
|
עיתון הארץ מייחד מקום בולט לבלוג: "לא בבית ציפרנו", של עורך המדור "תרבות וספרות" בעיתון, בני ציפר. הבלוג עלה לרשת החל מסוף שנת 2005 ובו בני ציפר מתייחס לסוגיות שונות בהוויה הישראלית, בדרך כלל בנימה ביקורתית נוקבת.
|
|
|
|
|
נאספנו פה, בגלריה של עמליה ארבל, לברך על המוגמר החדש, של חברנו אריה אבנרי שזכה והשלים את ספרו "זעקי ארץ מושחתת", שחשיבותו מפליגה ולהערכתי הוא גם ספרו הטוב ביותר שכתב עד היום. ספר זה של אריה אבנרי, עיתונאי וסופר, חוקר-לוחם מובהק, שכבר קבע לעצמו מכבר מקום ומעמד מיוחדים בהיסטוריה של העיתונות הישראלית, הוא ספר שבמידה רבה גם מציל את כבודה השחוק של העיתונות, זו שדווקא במאבק הזה שהוא תמצית העיתונות החוקרת הפקירה אותו בשדה הקרב.
|
|
|
|
|
