זכאי אבל מסריח

זכאי אבל מסריח. זו הקביעה שלי בפרשה החדשה. העילה: "מחוסר ראיות מספיקות".

בפרשת הבית בכרמיה, להערכתי המצב הראייתי הרבה יותר בעייתי ויש שם די ראיות להגשת כתב אישום. כנ"ל בפרשיות אורי מסר והתמ"ס.

מבחינה פוליטית גם כן אין לאולמרט חשש של ממש, שהרי אהוד ברק בעצמו ביצע עבירות חמורות לא פחות מאלה של אולמרט, כך שאין למפלגת העבודה עילה "מוסרית" להעדיף את העבריין שעומד בראשה על פני אולמרט.

אשמח לראות את אולמרט הולך הביתה, אבל יחד עם אהוד ברק. אינני סבור שהבעיה של המדינה היא אולמרט אלא השחיתות, ולכן אין שום פתרון בסילוק אולמרט והעלאת מושחת נועז הרבה יותר ממנו לשלטון.

הן במפלגת העבודה והן בקדימה והן בליכוד, ישנם אנשים ראויים בהרבה מאולמרט&ברק לעסוק בענייני ציבור. אם רוצים להילחם בשחיתות ולהגן על המולדת מפני הסכנה האמיתית המאיימת על קיומה - אז מצדי שיתנו לאולמרט, ברק, בנימין בן-אליעזר, שמעון פרס ודורית ביניש חנינה על כל הפשעים שהם ביצעו, בתנאי שיסתלקו מהמדינה ולא יעזו להתערב עוד בכלום הקשור בענייניה. זו הינתקות שתביא שלום שתביא ביטחון. אבל להחליף נבלה בטריפה? זה לא יעיל ורק יותר גרוע.

מי שנגד אולמרט אבל לא נגד אהוד ברק - אינו מונחה משיקולים של טוהר מידות ושלטון החוק, אלא בסך-הכל רמאי העוטף אינטרסים פוליטיים ואישיים בהסוואה משפטית מזוייפת.

אני נגד אולמרט ולכן גם נגד ברק ואפילו יותר. כך שבין שניהם - אולמרט עדיף, בבחינת הרע במיעוטו. טובת המדינה היא להעדיף מושחת שמקבל שוחד מקבלנים ועושה קומבינות עם פעילים פוליטיים לקידום אפלייה מתקנת בקומבינות של המדינה מיום הולדתה, מאשר מושחת שמקבל שוחד מארגוני טרור וסוחרי נשק ואמצעים אסטרטגיים (כולל אנרגיה) עם ארגוני הטרור. אני מעדיף שבראשות המדינה ובית המשפט העליון יעמדו אנשים ישרים ולא עבריינים - אבל המציאות מאלצת את כולנו להתעקם לפי המצאי הקיים ולא לחלום על אנשים ישרים אלא על כמה שפחות עקומים, מושחתים ומסוכנים לציבור ולמולדת.