התעלומה הנוגעת לסכום האמור (100 אלף דולר) התחדדה בשל הפערים שנמצאו בין הפרטים שנכתבו בחוזה בין אולמרט לחברת אלומות (מאוקטובר 2004), לבין זכרון הדברים שנחתם קודם לכן (מאוגוסט 2004).

בחוזה נקבע, כי סכום של 100 אלף דולר משולם במעמד החוזה לאלומות. כמו-כן נקבע, כי סכום של 1.1 מיליון דולר משולם, באותו מעמד, לאחר שיקוזז ממנו סכום של 275 אלף דולר ששולם לכאורה קודם לכן (עד אוקטובר 2004). הסכום האמור לאחר קיזוז מועבר ישירות לידי דבורה גנני (באמצעות באת-כוחה, עו"ד אלישבע שקד), ממנה רכשה אלומות את זכויותיה במבנה בכרמיה.

אלא שבבדיקה שנערכה נמצא כי מהסכום האמור ששולם כביכול, לא נמצא תיעוד לסכום של 100 אלף דולר. מידע זה עלה גם בבדיקה שנערכה על-ידי צוות הבדיקה במשרד מבקר המדינה, וזאת במסגרת הבדיקה שנערכה בעקבות חשיפת הפרשה ב-Nfc.

נודע, כי החברה היזמית ואלה שפעלו מטעמה טענו: לא קיבלנו את הסכום המלא שננקב בחוזה. ואילו אנשיו של אולמרט טוענים: הסכום שולם במלואו.

עתה, כאמור, תידרש המשטרה להכריע: האם שילם אולמרט את הסכום המלא האמור, וזה לא נרשם כיאות; האם שולם הכסף באופן בלתי רשמי על-ידי גורם אחר; והאם נעשה שימוש בסכום של 100 אלף דולר כדי לשחד גורמים נוספים המעורבים ב"סידור" ההיתרים הבלתי-חוקיים בפרויקט כרמיה, היתרים שאיפשרו ליזם, גיל מסטיי, לתת לאולמרט הנחה ניכרת במחיר דירת הגן, שהינה למעשה שוחד בסכום כולל של 480 אלף דולר (ברוטו).

בפרשה מסועפת זו כבר נחקרו מרבית האישים המרכזיים, בהם: עו"ד אורי מסר, המהנדס אורי שטרית, והיזם גיל מסטיי. צוות החקירה ביקש וקיבל צו שיפוטי, שאיפשר חשיפת חשבונות הבנק של הנוגעים בדבר, וכן גילוי מסמכים מצד רשויות ומשרדים נוספים. כבר בשלב זה ניתן לקבוע: גם בלא סוגיית ה-100 אלף דולר, בידי צוות החקירה ראיות לכאורה לעבירות פליליות חמורות מצד אולמרט ואישים נוספים, כולל עבירות שוחד וקבלת דבר במרמה.