יורחק אלדד מהכנסת

ללא כל קשר לפרשת אולמרט האחרונה, כרבים אחרים מאזרחי המדינה נדהמתי ונחרדתי כאחד מהתבטאותו של ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) בימים האחרונים, ציטוט: "יש להעמיד את ראש הממשלה אהוד אולמרט לדין בעבירה של בגידה, שהעונש עליה הוא מיתה, בשל נכונותו לוותר על רמת הגולן שהיא חלק ריבוני של מדינת ישראל". כך אמר בכנס החרום שיזמה השדולה למען רמת הגולן בעקבות הודעת הממשלה על פתיחת המשא-ומתן עם סוריה.

למרות שדבריו עוררו גם זעם רב בקרב החכי"ם מכל סיעות הבית, שקראו לו לחזור בו מייד מדבריו, הוא לא רק שלא חזר בו, אלא, במצח נחושה אף שיגר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו בקשה להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד אולמרט באשמת בגידה.

אז מה קורה כאן? אריה אלדד עד כה, ח"כ מעורך ופרלמנטר טוב לטעמי, תא"ל (ב(מיל.)), פרופסור, רופא וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר, בחר במקום לבוא ולשכנע אותנו מעל כל במה כיאה וכמחויב לויכוח רעיוני בגבולות השיח הדמוקרטי למשל, במה החזרת רמת הגולן מסכנת אותנו, או, במה הסכם השלום עם סוריה מחליש אותנו, הוא בחר בדרך נלוזה של הפחדה ואיום על ראש הממשלה במיתה תוך הסתמכות על סעיף העונשין, ובכך גם התיר את דמו של ראש ממשלה מכהן. זו למעשה התבטאות פשיסטית, שלכל הדעות אינה ממוקמת כלל וכלל תחת גבולות חופש הביטוי.

ח"כ אלדד חצה בכך את כל הקווים האדומים ובהשתלחות קיצונית זו, הוא עשה מעשה שלא יעשה על-ידי נבחר ציבור ומייצגנו בכנסת ישראל. דבריו משתמעים כהסתה ושומטים את הבסיס לקיומנו כמדינה. הוא כרך בטיפשות את סעיף 97(ב) לעניין חוק העונשין הקובע, כמי מי שגרם בכוונה ששטח כל שהוא יצא מריבונותה של המדינה למדינה אחרת, או מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו מיתה או מאסר עולם והוא התעלם כליל או בכוונה תחילה מקיומה של הממשלה שלה אחריות וסמכויות לנהל את ענייני המדינה. פשוט עירב מין בשאינו מינו.

הוא לא השכיל להבין או בכוונה מטעה את הציבור (בשניהם זה נראה רע מאוד) את עניין מוסדות השלטון ועבודת הממשלה והכנסת. הוא הרי צריך לדעת מה שמבין כל ילד, כי על-פי חוק יסוד הממשלה, הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה והיא מכהנת מכוח אמון הכנסת ואחראית בפניה על פעולותיה. מאחר שלממשלה נבחרת יש אחריות וסמכות על-פי החוק וחובה עליה לנסות לחתום על הסכמי שלום עם שכונותיה כולל סוריה ובתנאי שהממשלה כולה תאשר את ההסכם והיא תביאו לאישור הכנסת, והיה והכנסת תאשר את ההסכם דרוש על-פי החוק כיום לקיים משאל-עם כדי לקבל הסכמה רחבה של הציבור למסירת השטח תמורת הסכם שלום בר-קיימא.

על-פי משנתו של ח"כ אלדד, כל מי שהיה או יהיה מעורב בכך, דינו מיתה. לא ברור האם כוונתו הייתה גם ליצחק רבין,ז"ל, לאהוד ברק, לביבי נתניהו ואפילו יצחק שמיר שהחל את המהלך של הסכם השלום עם סוריה בוועדת מדריד בזמנו.

ואם ראש הממשלה אולמרט, דינו מיתה, הרי גם כל חברי הממשלה שנתנו יד ואישרו את ההסכם דינם מיתה, ומה עם חברי הכנסת שיאשרו את ההסכם גם דינם מיתה לפי חוק העונשין? ואם למעלה ממחצית העם יתמכו בהסכם במסגרת משאל-עם, מה יהיה דינם?

לסיכום הדברים

על-פי חוקי הכנסת, ח"כ נדרש בין היתר למלא את תפקידו בנאמנות לערכי היסוד של מדינת ישראל. הוא נאמן הציבור וחובתו לייצג את ציבור בוחריו באופן שישרת את כבוד האדם, קידום החברה וטובת המדינה, להקפיד על דיני המדינה ולפעול לקידום עקרון שלטון החוק, ינהג בדרך ההולמת את מעמדו כחבר כנסת ויעשה לטיפוח אמון הציבור בכנסת, למלא את שליחותו בכנסת באחריות, ביושר ובהגינות, מתוך מחויבות למעמדו כמנהיג בחברה, וישאף לשמש כדוגמה אישית להתנהגות ראויה.

ח"כ אריה אלדד בהתבטאותו זו לא מלא את תפקידו וחובתו כח"כ ונבחר ציבור.

לכן, אם ח"כ אריה אלדד לא יודיע בפומפי שהוא שגה ומתנצל על דבריו אלה, יש להסיר את חסינותו להרחיקו לצמיתות מכנסת ישראל ולא להסתפק בדיון בוועדת האתיקה.