עצבים חשופים בין מדע לאמנות

תערוכת צילומים של המוח במוזיאון המדע בירושלים, מספקת לצופים חוויה חזותית עליזה ונפלאה, יחד עם עמידה על סיפן של שאלות הגות ומדע עמוקות וכבדות משקל על מצבו של האדם. הרי מקצת מן השאלות: כיצד זה המוח האנושי אשר מצייר את עצמו כבר אלפי שנים - מחד-גיסא תגליותיו רבות והוא הולך ומעמיק ראות את עצמו; אך מאידך-גיסא, לא פתר עדין שאלות יסוד בתופעת האדם, התנהגותו וצרכיו? כיצד זה המוח האנושי שהרס אל הירח והמאדים ועוד היד נטויה - חייו קצובים, כמו הגוף כולו; ומה נשאר מן האדם, ממוחו, לאחר שיחדל? בעולם הזה? בעולם הבא? לעצמו? ולאחרים? ואף שהרשות נתונה לחקור ולהיחקר, הרי כצפוי, רבות מאוד השאלות על התשובות, והמפגש החזותי והעיוני עם צילומי המוח מדגיש את הלא-ידוע מאשר את הידוע.

במוזיאון גדול, מפתיע, מסועף ולבירינטי משהו זה, מרחפות על הכל רוחו ומשנתו של ליאונרדו דה-וינצ'י שבהן הילכו שלובות ידיים: האמנות והחזות ההרמונית יחד עם כוח כבידתם של הטבע והמדע; הייתה זו שליבה כתפישת עולם באזור זמן מוגן; בין הפרדותיהם והכחשותיהם של חלק מהגמוני הדת בימי הביניים ב'מערב', לבין הבוז והסלידה מן התואם והשליבה בין חומר לרוח אצל חלק מכוהני המודרנה המאוחרת; שבהם גם בהם, ובממד של חקר המוח והעצבים, דן בהרחבה פרופ' ישעיהו ליבוביץ ז"ל בהרצאותיו הרבות ובספרו הנודע: 'גוף ונפש: הבעיה הפסיכו-פיסית'.

לעומת המפרידים והסולדים, הרי תובנותיו המשלבות של ליאונרדו לא רק מרחפות במוזיאון המדע הלזה, אלא שהן ארציות וממשיות. ליאונרדו הוא נושא נלמד ומוצג בו. פסל קינטי אשר מתכתב עם רישומי המכונות המעופפות שלו - פרי עבודתם של האמנים אדוארד ברסודסקי וטטיאנה ז'קובסקיה ילידי רוסיה אשר מתגוררים בגלזגו שבסקוטלנד - מוצג בו דרך קבע. תערוכה שמוצגת עתה בשם: 'אשליות בראיה', ממחישה לטעמי, למשתתף הפעיל בה, תחושות חיוניות לתהליך היצירה של אמנות חזותית; ואמנים ישראלים, כמו פיליפ רנצר, הוזמנו להשתתף בהכנת המכשירים וציור התפאורות בתערוכות הקבע והארעי.

תחילתה של תערוכת צילומי המוח במוזיאון המדע בירושלים, ביוזמתו של מוסד "לה קאשה" בברצלונה שבספרד להציג לציבור הרחב 50 תמונות, מתוך יותר מ-600 אשר נאספו ממדענים ברחבי העולם, בין השאר מישראל; תמונות, אשר מייצגות את חיל החלוץ של מחקר המוח העדכני. הדימויים המוצגים בתמונות צולמו כולם על-ידי חוקרים ולפי בקשתם, תוך כדי עבודתם המדעית, אשר מחייבת מניפולציה כלשהי בחומר 'האפור' הנצפה במיקרוסקופים משוכללים, על-ידי תאורה, על-ידי צביעה סלקטיבית ובשלל צבעים, ועל-ידי מערכות הגדלה. וכך, הפכו המדענים ועוזריהם במעבדות ומכוני מחקר, בבלי משים וללא כוונה, לאמנים יוצרים של דימויים מרהיבים 'פנטסטיים' - דומים להפליא לדימויים שנוצרו לשם אמנות אשר מוצגים כיום בגלריות ומוזיאונים; ואילו יוזמי הרעיון והאחראים להפקתו, שכוונתם הראשונית הייתה הצגת התהליך המדעי וממצאיו, הפכו לאוצרים לכל דבר.

הדמיון המעניין ומעורר התהיות, בין הצילום המדעי של הגוף לשם חקירתו וריפויו שעורכים מדענים, לבין צילום אמנותי לשמו שעורכים אמנים, קשור, ראשית לכל, לטכנולוגיה המתקדמת העומדת לרשות אלה ואלה; שפותחה ומפותחת אומנם גם היא, על-ידי מדענים. שנית, מכלול היצירה האנושית והאמנות העכשווית בפרט, משפיעים על התיאור החזותי, או היצירה האמנותית אם אפשר לקרוא לה כך, של מדענים בכלל ושל מדעני המוח בפרט. טענתי זו, נסמכת בין השאר על תערוכת ציורי מוח עד לאחרונה גם היא במוזיאון המדע, ובה הוצגו ציוריהם של החלוצים הבולטים של מדעי המוח כגון קחל, גולגי, קוליקר, רציוס, ניסל ואלצהיימר; ציורי המוח שלהם מזכירים מאוד ציורים של מירו ופיקאסו, בני זמנם בראשית המאה ה-20.

ואפשר להפליג מתובנה זו אל ההנחה הנוספת, והיא: שחלק מן ההטיות וההכרעות שמדענים, למשל מדעני מוח, עושים בניהול מחקריהם - כוונתי להכרעות מדעיות טהורות בתוך התהליך המדעי, ניהולו והכוונתו - קשורות ומושפעות היטב מחשיפתם של המדענים הללו לערכים, מבנים ותצורות בהגות, שירה ואמנות חזותית, עתיקה או בת-זמנם; וזו מושפעות, שאינה בהכרח באופן מכוון או מובן להם או ליוצרים המשפיעים.

שלישית, ומנגד, היוצרים האמנים עצמם חשופים ומושפעים מן המדע העדכני, כתלמידי בתי-ספר, כשתייני תקשורת חזותית למיניה ולו באקראי, וכלקוחות בלתי-נמנעים של הרפואה העדכנית בשלבי החיים. היחשפותם שלהם למערכת הדימויים שהרפואה יוצרת, לפי תומה וכמושפעת גם היא, מביאה אותם ליצור דימויים מצויירים ומצולמים 'חדשים' ו'אחרים', דומים מאוד, בכוונה ושלא בכוונה, לאובייקטים של מדע גוף האדם לסוגיהם: איברים, רקמות, תאים.