כל מי שמנסה היום לבוא חשבון עם בג"צ על שזה מתערב בתהליכים המדיניים לשחרורו של גלעד שליט, ואינו דוחה את העתירה על הסף - כל מי שמבקר את בג"צ על כך דומה למי שמבקש לרשום דוח לנהג אמבולנס, שבדרכו להצלת נפשות עבר על המהירות המותרת.
כי כל שאלות השפיטות והאקטיביזם והנימוסים הטובים שבין הרשויות - כל השאלות הללו מתגמדות לכלום ומתפוגגות באוויר אל מול שאלה אחת בלבד שאין בילתה: האם בג"צ יכול לעזור, אפילו במעט, לקדם את התהליך שיביא לשחרורו של גלעד שליט מידי חוטפיו.
ואת הויכוחים על מידת ההתערבות הראוייה של בג"צ במעשי הרשות המבצעת יש להשאיר לימים אחרים.
ואם הקבינט הביטחוני נדרש לדווח לבג"צ על הצעדים שנקט, ולהראות לבג"צ דוחות ופרוטוקולים - עליו לעשות כן בשקידה ובחריצות ולכפוף עצמו לביקורת.
כי אין כמו ביקורת פולשנית ושאלות נוקבות כדי לחדד את המחשבה ולהשחיז את כלי העבודה.
והשאלה מי יגזור כאן קופונים והאגו של מי יחטוף שריטה בכנף - מעניינת עכשיו כשלג דאשתקד.
כי הכלים הדמוקרטיים ומידת ההפרדה הראויה שבין הרשויות נועדו לשרת בני אדם ולא להפך.
ואם מידת ההפרדה הראויה והאיזון הקדוש שבין הרשויות מופרים לטובת שחרורו של גלעד שליט מידי חוטפיו - מצווה להפר אותם!
והרי כבר נאמר: עת לעשות הפרו תורתך.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
