יחזקאל דרור רואה את האור

חבר ועדת וינוגרד, הפרופסור יחזקאל דרור אומר כי יש להחליף את ראש הממשלה, אהוד אולמרט.

בנאום שנשא בכינוס ירושלים לאיכות השלטון הוסיף דרור: "כיום, אין גורם אסטרטגי המסייע לראש הממשלה בתהליך קבלת ההחלטות. אולמרט לא יישם כנדרש את המלצות ועדת וינגורד ולא חיזק באופן משמעותי את המועצה לביטחון לאומי".

לפני מספר חדשים אמר אותו איש כי שיקולים פוליטיים הנחו את הוועדה במהלך עבודתה: "אם אנחנו, חברי הוועדה, חושבים שראש הממשלה, אהוד אולמרט, יקדם את תהליך השלום - זה שיקול מכובד מאוד".

משהו השתנה אצל פרופסור דרור בתוך 4 חודשים. למוחו חדרה תופעה מוזרה שנקראת מציאות. המציאות מוכיחה שראש ממשלה שאין לו אידיאולוגיה לא זקוק למועצה לביטחון. מועצה לביטחון לאומי איננה מועצה להגנת האתרוג, או מועצה למיסוך מעטפות כסף, או מועצה לטשטוש הקשר הון-שלטון. ומכיוון שאלו הדברים היחידים שמעסיקים את ראש הממשלה, בעוד בטחון המדינה וביטחון ארץ ישראל הם נושאים משניים אין לו צורך לא במועצה לביטחון לאומי, ולא בשום גורם שמכניס מציאות לתוך תמונת המצב של מומחי התדמית.

המציאות שהתחוורה לעיניו של פרופסור דרור היא שכאשר מסמס את מסקנות ועדת וינוגרד כלפי האיש, מסמס אותם באותה מידה גם מבחינת המהות של מסקנות הוועדה. כאשר בחר להשליט את הפחד מן "הימין", את החשש משינוי השלטון, את הכמיהה לשלום-של-תבוסה, הנציח פרופסור דרור את האיוולת הכרוכה בראש ממשלה שאין לו אידיאולוגיה, ולכן אין לו מצפן, ולכן לא זקוק ליועצים, אלא רק למומחי סחרירים תקשורתיים. בכך לקח פרופסור דרור את כל עבודתה הקשה של הוועדה, והפך אותה לתלוליות של נייר-מלוכלך-בדיו ללא שום משמעות.

דבר לא נותר מעבודת הוועדה מחוץ לתחושה עמוקה של החמצה, שעליה עוד נשלם את המחיר בדם ואש ותמרות עשן. היום "רגיעה" ברצועת עזה תוך הפקרת גלעד שליט, מחר מסירת הר דוב לחיזבאללה, ומחרתיים מסירת רמת הגולן לצבא אירן. את כל הדם שישפך כדי לתקן את האיוולת אפשר לשים היישר לפתחו של פרופסור דרור, השופט וינוגרד, ושאר חברי הוועדה אשר ביום פקודה ברחו מן המערכה והשאירו אותנו עם אולמרט, אולמרטיזם, וחידלון.