לאחר שנתיים של סבל בלתי נתפס למשפחות השבויים ולשבויים עצמם, גילתה לפתע הנהגתנו נכונות לשחרר מחבלים עם דם על הידיים.
הרי היה ברור שנשלם את המחיר -זו חובתנו לחיילינו.
אם כך, חוץ מעשיית שרירים ואגו מנופח, איזו עוד סיבה הייתה להשהות את עסקת החילופין?
הסיבה נעוצה, כנראה, בסכלותם של האנשים המנהלים את מדינת ישראל. הנימוקים של ביטחון ולחימה בטרור, שהילכו תמיד קסם ואימה גם יחד על הצבור הישראלי, חדלו מלפעול, והציבור דרש את העסקה.
אראסמוס היה ודאי מקדיש פרק בספרו 'שבחי הסכלות' לממשלת ישראל, אילו היה אזרח ישראלי החי כיום. אולי אפילו ספר שלם.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
