הטור של פריצי

שלוש חוקרות (נשים) קיימו מחקר, והגיעו למסקנה שהעדר מורים זכרים בבתי הספר היסודיים הוא הסיבה להגברת האלימות. מאחר ורוב המורים הן מורות, יש אלימות רבה בין התלמידים. לא הבנתי למה, עד שראיתי בשידור מהכנסת את מנכ"לית משרד החינוך (לשעבר) מתקוטטת עם שרת החינוך (לשעבר) סביב השאלה הלאומית החשובה מי מהן אמרה למי חרא (למה, באיזה הקשר, נמק והדגם).

עם מחנכות דגולות כאלה לא פלא שילדים יוצאים מבית הספר עם תחושה שיש נשים שבאמת ראויות לסטירה, אבל כשהם מתבגרים ועושים זאת, הם מובאים לבית המשפט ושם יש נשים בגלימה שמנסות לחנך אותם, מה שלא נעשה בזמן בבית הספר. מצד שני, יש ילדים שיוצאים מבית הספר עם המחשבה שיש נשים שראויות לנשיקה וגם אותם מביאים אח"כ לקבל על הראש מנשים בגלימה בבית המשפט. אז מה הפלא שבסוף אנו חברה אלימה?

לפני שלוש שנים העבירה עמותת אומ"ץ ליו"ר ועדת החוקה בזמנו, מיקי איתן, נוסח של הצעת חוק להקמת "רשות לחקירת פרקליטים", משהו בדומה למחלקה לחקירת שוטרים. מדובר בהקמת גוף בלתי תלוי שיוכל לחקור ולברר תלונות של אזרחים נגד אנשי אכיפת החוק מהפרקליטות, שלעיתים (נדירות, כמובן) חורגים קצת (רק קצת, כמובן) מהחוק. המודל הזה קיים ברוב העולם ורשות פדראלית כזו קיימת גם בארה"ב.

ח"כ מיכאל איתן נורא התלהב מהחוק, הבטיח להעבירו, ניהל מגעים עם משרד המשפטים ואפילו ביצע שינויים בנוסח החוק ע"מ לקבל שיתוף פעולה מכל הכיוונים – ואז לפתע הכל נעלם. מיקי לא הגיש את החוק וכל המהלך נגנז. מאז גם חיים רמון יכול לצווח ככרוכיה. אבל אין מי שבודק את הפרקליטות.

לזכותה ולהגינותה של הפרקליטות יאמר שלא שמענו מאז שהם פתחו בחקירה כלשהי נגד מיקי איתן.

משלחת פעילים טסה מדרום אפריקה לישראל כדי לבדוק את "הדיכוי של הכיבוש" ואת "הפגיעה בזכויות הפלשתינים". על כוונתה, נטייתה ומגמותיה של המשלחת הזו מעיד בעצמו האתר של המשלחת, המכריז על מטרתם וכוונתם "למשוך את תשומת הלב לאי הצדק שבכיבוש ולתוצאותיו ההרסניות". האתר מכיל את כל "הקישורים" החשובים הקיימים בישראל: רשימת כל הארגונים הערביים, העמותות הפלשתיניות וארגוני השמאל הרדיקאלי הפועלים נגד הכיבוש. לא מפתיע. מותר להם, ואנו רגילים למשלחות כאלה. (למעוניינים במשלחת: [קישור] )

מדינת ישראל נוהגת להתעלם ממשלחות מגמתיות כאלה. במערכת הציבורית נהוג לבדוק מול משרד החוץ והוא שעונה לכל הפונים מתי זו משלחת שכדאי ונכון שלא להיפגש איתה, כדי לא לתת לה לגיטימציה ופרסום עולמי. והנה נתברר שאתר המשלחת הזו התפאר והודיע כבר לפני חודש, כי המשלחת מוזמנת היפגש עם נשיאת ביהמ"ש העליון של מדינת ישראל שתשב לדון יחד איתם על בעיית זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים.

מכיוון שידעתי שזמנה של נשיאת ביהמ"ש העליון יקר ולא מוקדש לכל שטות, ובוודאי לא למשלחות תיירים של "חוקרי שטחים", פניתי להנהלת בתי המשפט ובקשתי לדעת כיצד נקבעה הפגישה הזו והאם כבוד הנשיאה תיאמה את המעשה עם משרד החוץ (ומה אמרו לה שם). תשובת הדוברת טוענת כי שופטים דרום אפריקנים בכירים פשוט פנו ישירות לנשיאה ביניש והיא תיאמה וארגנה להם את הפגישה בעצמה. מתגלה שבניגוד למתחייב ולמקובל, הנשיאה (שהיא "נושא משרה" בישראל) לא בדקה, לא תיאמה ואף לא הודיעה על כך למשרד החוץ.

מעניין אם נשיאת ביהמ"ש העליון תסכים יום אחד לקבל ולארח גם משלחת של אזרחים ישראלים שירצו לדון איתה על המתרחש בבתי המשפט הישראלים ועל איך מתעללים כאן שנים בסתם אזרחים שרק רוצים שהמשפט הפשוט שלהם, הנגרר כבר שבע שנים, ישמע כבר ויצא פס"ד. אבל היא בטח עסוקה.

מערכת הביטחון הרגיעה אותנו ומסרה שהיא לא גילתה שום פריצת דרך טכנולוגית בתרגיל האירני ששודר בטלוויזיה ושבסך-הכל מדובר בטילי שיהאב 3 מהדגם הישן שהוצג בפומבי כבר לפני שנתיים.

לפני שמערכת הביטחון שלנו שוב נרגעת מהעדר חידושים טכנולוגיים אצל האירנים, ראוי לנזכיר לה שאת הסמטוכה המחפירה בצפון לפני שנתיים עשה לנו החיזבאללה עם קטיושות מדגם ענתיקה שמקורו במלחמת העולם השניה, ושבמשך שבע שנים כל מערכת הביטחון המפוארת שלנו נכשלה בשדרות ובישובי הדרום מול טילים פרימיטיביים שפחחים מעזה הרכיבו באמבטיה שלהם. מסתבר שלא צריך "פריצת דרך טכנולוגית" מדהימה כדי לתפוס את צה"ל ואת ממשלת ישראל לא מוכנים. זה הרבה יותר פשוט. תשאלו את סאדאת.

מרטין שלאף היה קשור לעסקי קזינו בישראל. זוכרים את הקזינו ביריחו? בזמנו הוא היה חלק חשוב מאד בשיחות ובמגעים המדיניים והצבאיים שהתנהלו בין מנהיגי ישראל לבין מנהיגי הפלשתינים. במקביל המתינה באילת אוניית הימורים שלו לרשיון מממשלת ישראל. איבט ליברמן ובכירים אחרים מהימין נחשדו בזמנו בנושא, רק שעכשו מתברר שהסיפור האמיתי גדול עוד יותר:

אם נכונה הטענה שאהוד ברק קיבל ממרטין שלאף חצי מיליון דולר כדי לממן את המירוץ הפוליטי שלו, אז המשמעות היא שמרטין שלאף האוסטרי קנה לעצמו סוכן בישראל. סוכן שיווק או סוכן הימורים, ההבדל הלשוני כבר לא חשוב. זה סוכן זר. עכשיו זה לא סיפור של סתם שוחד עסקי. זה סיפור של קניית השפעה זרה על המו"מ הצבאי-ביטחוני שלנו עם הפלשתינים. זהו פוטנציאל להכפפת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל לטובת אינטרסים של קזינו.

למען רווחי בעלי קזינו אין לשום מפקד בצה"ל זכות לגייס אנשים. גם לא לשר הביטחון. לכן ברק חייב להשיב לנו ברורות: קיבלתי או לא קיבלתי חצי מיליון דולר ממרטין שלאף. ובלי התחכמויות. ישירות או דרך העמותות השותקות זה אותו דבר. לא מקובלת התשובה שהשיב לעיתונות, ש"מי שיש לו ראיות שיגיש אותן למשטרה". ככה משיבים לנו עורכי הדין של ראשי משפחות הפשע. להם זה מותר, לא לשר הביטחון. ברק חייב לנו תשובה ישירה ושישיב מיד או שיתפטר לאלתר. כי לנוכח המידע הזה ההבדל המוסרי (והמשפטי) בינו לבין אולמרט הצטמצם עד מאד, ואולמרט (לזכותו) לפחות לא חשוד בקבלת כסף ממי שרוצה להשפיע על מו"מ מדיני.

ביום שני הקרוב יתקיים בבג"צ דיון מביך: עו"ד בועז ארד טוען (בשם אומ"ץ) שיש לבטל את החלטת הוועדה למינוי דיינים שמאפשרת לרב יונה מצגר לחזור ולכהן בביה"ד הרבני, למרות שנמצא פסול מוסרי חמור מאד במעשיו ובהתנהגותו. העותרים טוענים שהרב מצגר לא ראוי לכהן כדיין. היועץ המשפטי לממשלה השיב לעתירה שגם לדעתו (דעת המדינה) יונה מצגר פסול מוסרית לשיפוט, אבל לטענתו אסור לאיש להתערב בהחלטת הוועדה למינוי דיינים, כי הוועדה הזו סוברנית לקבל כל החלטה שהיא רוצה.

מרגע זה הדיון האמיתי הוא כבר לא על מצגר. שופטי הבג"צ יבינו שהדיון האמיתי הוא על סמכות הביקורת הציבורית והמוסרית על מינויי ופיטורי שופטים, ואם יוחלט שיש אפשרות וסמכות לפסול החלטה רעה של הוועדה למינוי דיינים (שהיא מקבילה לוועדה למינוי שופטים), יוכל מישהו לקום יום אחד ולערער גם על החלטות הוועדה למינוי שופטים, ואולי גם לעתור נגדה לבג"צ בשאלה מדוע, למשל, היא לא מפטרת איזה שופט בעייתי.

לכן הסיכוי שהבג"צ יפסול ביום שני את הרב מצגר מכהונת דיין שואפים לאפס. פורמאלית זה ינומק בכך שלא מתערבים בהחלטות הוועדה למינוי דיינים. מעשית זה יהיה, אולי, בגלל שגם הרכב הבג"צ יסכים בעמקי ליבו שהרב מצגר והתנהגותו המוסרית בהחלט מתאימים לבתי דין רבניים.

ועדת החוקה של הכנסת אישרה צו המתיר לבתי משפט לתביעות קטנות לדון בתביעות של עד 30,000 ₪. בדרך כלל התובעים שם הם אזרחים פשוטים התובעים זה את זה, או תובעים עסקים בגין אספקת סחורה פגומה, אי עמידה בהתחייבויות וכד'. לעו"ד אסור להופיע ולייצג שם והדיונים מתקיימים יותר על בסיס של צדק ופחות על בסיס פרוצדורה משפטית, וכך מוכרעים סכסוכים רבים במהירות ובפשטות יחסית.

מי שהתנגדה להעלאת סמכות השיפוט הזו הייתה לשכת עורכי הדין, שצעקה שמטילים סיכון גבוה מדי על הנתבעים בלי שיתאפשר להם ייצוג משפטי הולם, כי סכום התביעה (של עד 30,000 ₪), "יכול להגיע לשכר של שנה שלמה עבור משפחות רבות", כהודעת הלשכה.

נכון. רק שמשפחות כאלה ממילא אין להן שום יכולת לשכור עו"ד. שכר הטירחה שלוקחים חלק מעורכי הדין שלנו על תביעות בשווי 30,000 ₪ מגיע בסוף לסכום כל התביעה עצמה ולעיתים אף יותר. אז כדאי שמישהו יגיד ללשכת עוה"ד שלפעמים כדאי לה לשתוק, גם אם אין עדין צו משפטי הקובע את גבול הצביעות.

מזכירתו של פרנץ קפקא התגוררה בת"א והתקיימה ממיליוני הדולרים שקיבלה במרוצת השנים ממכירת כתבי יד ומכתבים מקוריים של הסופר, בעיקר לארכיון הספרות הגרמני במארבאך שמתעניין מאד ביוצר הצ'כי-יהודי הזה שכתב בגרמנית. הגברת הקשישה נפטרה לפני שנה ובנותיה רוצות למכור עכשיו את שארית ירושת כתבי היד לארכיב הגרמני הלהוט.

מי שזינק ממקומו הוא גנז המדינה. לפי החוק יש לו זכות לבדוק ולצלם כל חומר ארכיוני בעל חשיבות שנמצא בארץ (רק לבדוק ולצלם ולחקור, כי המסמכים שייכים לבעליהם החוקיים שרשאים למוכרם וגם להוציאם לחו"ל). הגנז שלנו הודיע שהוא אפילו ייסע לשדה התעופה בלוד וימנע בגופו את הוצאת החומר מהארץ לגרמניה אם לא יתנו לו קודם את זכותו לבדוק ולצלם. נשמע קצת כמו זכות הלילה הראשון, אבל נחמד שהגנז מתעניין. רק שאם הוא אכן קורא גרמנית, חבל שהוא לא עדין מצא זמן לקרוא את המסמכים המצויים במחסן שלו ומספרים מה באמת קרה כאן לחשבונות וקרקעות היהודים שנספו בשואה. מילא.

אז נחזור לבעיה עם מסמכי קפקא. למה הוא לא הולך לצלם? מתברר שלגנז יש סמכות חוקית לבדוק כל חומר, אבל אין לו סמכות להיכנס לדירות פרטיות ולחפש שם מסמכים, ואילו הבנות היורשות (ששומרות כנראה את זכות הלילה הראשון לארכיב הגרמני שמוכן לשלם על זה) משאירות את החומר מונח בדירה של האם בת"א. וככה הארכיב הגרמני מזיל ריר מרחוק ומנופף בשטרות הכסף לפיתוי, הגנז הישראלי עומד מעבר לדלת עם החוק ועם מכונת הצילום, אבל אסור לו לצלצל בפעמון, ואילו המסמכים בגרמנית מעלים אבק במגירות הדירה בת"א ומשביחים את ערכם, למרות שאיש בעצם לא יודע מה יש בהם. קפקא היה מת על הסיטואציה הזו.