בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרסום הפשע הופך אותו לחלק מהמציאות, ועלול לדחוף בני-אדם שעומדים על הגבול - לחצות אותו. אלימות לצורכי בידור - ודאי שאין לה מקום
בין הדיווחים המצמררים על מעשי הרצח האכזריים של ילדים הופיעה ידיעה קטנה: "איגוד הפסיכיאטרים הישראלי קיים פגישה מיוחדת בעקבות מקרי רצח הילדים והזהיר את כלי התקשורת: הדיווח עלול להוות מודל לחיקוי". ראשי האיגוד קוראים "לנקוט משנה זהירות בפרסום כתבות על אירועים אלה", כי "בדומה למקרי אובדנות, הוכח שפרסום פרטים רבים, ואף האדרה של המתאבד והמעשה האובדני, מביאים לעלייה משמעותית במקרי ההתאבדויות". כלי-התקשורת, המדווחים בהרחבה על המעשים הנוראים האלה, מתיימרים לכאורה לגרום זעזוע ולעורר את הציבור לנקוט צעדים שיצמצמו את הפשע, אך למעשה הם משיגים תוצאה הפוכה. הפרסום הופך את הפשעים האלה לחלק מהמציאות, ועלול לדחוף בני-אדם שעומדים על הגבול - לחצות אותו בנסיבות מסוימות. הנאה מאלימות? משום מה נזעק איגוד הפסיכיאטרים לנוכח הפגיעה בילדים, אבל אותו היגיון חל גם על הפרסום הנרחב של כל מעשי הפשע. ככל שמפרסמים יותר את מעשי הפשע - יש יותר פשעים. על העיקרון הזה מבוססת כל תעשיית הפרסום - על-ידי שמפרסמים דבר-מה, השימוש בו או צריכתו עולים. העורכים בכלי-התקשורת מנסים לטעון שפרסום הפשע נועד לגייס את הרשויות להיאבק בו. זו טענה צדקנית שאין בה אמת. פרסום הפשע נעשה משיקולים שיווקיים טהורים. העורכים יודעים שמעשי פשע מזעזעים מוכרים יותר עיתונים ומעלים את הרייטינג של מהדורות החדשות. לכן הם מורחים את הדיווחים האלה על עמודים שלמים, נכנסים לפרטי-פרטים ומפרסמים ראיונות עם הפושעים. אין כאן ערכים אלא מכירות. אנשי התקשורת אוהבים ללגלג על עיתונים חרדיים, שבאופן עקרוני אינם מוכנים לפרסם מעשי פשע, אבל דווקא העיתונים האלה פועלים על-פי שיקולים ערכיים ולא על-פי אינטרסים כלכליים. ההימנעות מפרסום הפשע נועדה לשלול את הלגיטימיות שלו ולהעביר מסר - הדברים האלה הם מחוץ לעולמם של בני-אדם נורמליים. בחברה הכללית האלימות היא חלק בלתי-נפרד מתעשיית הבידור. בימי קדם היו בני-אדם נאספים בכיכרות וצופים באנשים הנאבקים זה עם זה עד מוות. כיום כבר לא רוצחים בני-אדם למטרות בידור, אבל ראו כמה אלימות יש בסרטים ובמחזות, בספרות יפה ובמשחקי-מחשב. מבחינת עצם ההנאה והסיפוק אין הבדל - אנחנו, כמו הברברים בימי קדם, מפיקים הנאה מצפייה באלימות ובבני-אדם ההורגים איש את רעהו. אי-אפשר להבין מדוע אנשים נאורים ובני-תרבות אינם מבינים שה'תרבות' הזאת היא בלתי-מוסרית, והיא פורטת על נימים אפלים בנפש האדם. חובה עלינו להוקיע את האלימות הזאת ולקבוע שצפייה באלימות היא מעשה בלתי-מוסרי. עלינו לשדר מסר ברור וחד-משמעי, שרצח ואלימות הם בבחינת 'בל ייראה ובל יימצא' בחברה אנושית מתוקנת. אמונה כמחסום הצד השני של המטבע הוא חיזוק האמונה בבורא עולם, שהיא המחסום האמיתי בפני הפשע. כבר לפני אלפי שנים אמר אברהם אבינו לאבימלך: "רק אין יראת-אלוקים במקום הזה - והרגוני". אם האמונה הזאת מתרופפת, נדמה העולם לג'ונגל שבו איש הישר בעיניו יעשה. הדרך לצמצם את האלימות ולמנוע שפיכות-דמים היא על-ידי חיזוק האמונה בבורא עולם, ובכך שיש דין ויש דיין. חייבים להעמיק את החינוך לאמונה ולהשריש הכרה שיש "עין רואה ואוזן שומעת". חייבים לחזק את האמונה בקדושת החיים ובאיסור המוחלט ליטול חיים. חיי-אדם קודש הם וכל רצח הוא פשע איום ובלתי-נסלח, ובכלל זה 'המתת חסד', רצח עוּבָּרים או התאבדות. אלה הערכים שמנעו אלימות ורציחות בעם-ישראל לדורותיו, ובכוחם להגן על החברה גם כיום.
|
|
המאמר מתפרסם בגיליון 1132 של 'שיחת השבוע'.
|
|
תאריך:
|
10/09/2008
|
|
|
עודכן:
|
10/09/2008
|
|
מנחם ברוד
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שיחות הגאולה
|
15/09/08 07:31
|
|
3%-2% מהילדים נולדים עם פגם ראייה ונזקקים למשקפיים כבר בגיל צעיר ואת ההורים מטרידות שאלות רבות: איך אפשר להבחין שהילד סובל מבעיות עיניים? מתי מומלץ לעשות את הבדיקה הראשונה? היכן לעשות את הבדיקה, אצל רופא עיניים או אופטימטריסט? איפה כדי להתאים לילד משקפיים? על מה יש להקפיד בקניית המשקפיים? ואיך גורמים לילד לרצות להרכיב את המשקפיים?
|
|
|
מה בין האמירה "הילד שלי הוא..." לאמירה "כל הכבוד...". במפגשים חברתיים מתקיימת תחרות סמויה וגלויה על מעמדנו כהורים על-ידי הערכת ילדנו: הוא מצטיין, הוא הטוב ביותר ובחרו בו מכולם.
|
|
|
סעיף 3 לחוק אמנת האג - חטיפת ילדים קובע, מהי הרחקה או אי-החזרה, שלא-כדין: "הרחקתו או אי החזרתו של ילד תיחשב לא כדין כאשר - (א) יש בהן הפרת זכויות המשמורת המוענקות לאדם, למוסד או לכל גוף אחר, בין במאוחד ובין בנפרד, על-פי דין המדינה שבה היה מקום מגוריו הרגיל של הקטין סמוך לפני הרחקתו או אי החזרתו, וכן (ב) בעת ההרחקה או אי ההחזרה הופעלו אותן זכויות בפועל, בין במאוחד ובין בנפרד, או שהיו מופעלות כך אלמלא ההרחקה או אי ההחזרה. זכויות המשמורת הנזכרות בסעיף קטן (א) יכול שינבעו במיוחד מכוח דין, החלטה שיפוטית או מנהלית או הסכם בעל תוקף משפטי על-פי דין אותה מדינה. האמנה אינה קובעת את משמעות המונח "מקום מגורים רגיל" והוא אינו מוגדר בחוק, ככל הנראה במכוון, בכדי לאפשר לבתי-המשפט ליצוק תוכן למונח, באופן המתאים עצמו לנסיבותיו של כל מקרה לגופו.
|
|
|
מוטב לשים את הדגש על ריפוי המחלה ולא על הסימפטום. אמרו חכמים כי מי שאינו לומד היסטוריה נדון לחזור עליה. רוב השאלות בפרשת העל "אולמרט" עודן פתוחות - אין לבלבל בין חשיבותן העצומה, לריקוד על הדם. חבל גם לבזבז קשב ציבורי שעוד נותר, ליסורי מסמר המסיבה לשעבר; כדאי לחקור עד תום את המחלה החברתית.
|
|
|
סוף אוגוסט, יום ראשון בבוקר, החופש הגדול על סף סיום, רוב המדינה עסוקה בתחילת שנת הלימודים החדשה. אבל אנחנו, אני ושלושה ילדים בוגרים, בדרך לאילת, בדרכנו לנופש שארגנו פעילי "ארגון נכי ישראל" לחברי הארגון, במלון אסטל וויליג'.
|
|
|
|
|
|
יואב יצחק
ברק התפטר מכהונתו כשופט אד-הוק בבית המשפט הבינלאומי לצדק (JCJ) בהאג מסיבות אישיות-משפחתיות מחמת היחס הנבזי והאנטישמי כלפי ישראל, אין צורך למנות מחליף לברק - נגרם מספיק נזק...
|
|
|
דן מרגלית
אז שקלא וטריא? מה? ברוב דחוק הייתי מייעץ לגנץ ומאיץ בו להיפרד מן הסחי בו הוא מצוי מתוך כוונה ראויה מאז הצטרף לממשלה
|
|
|
רפאל בוכניק
עיקרי הדברים: המערכה הצבאית והמערכה על התודעה הן בבחינת כלים שלובים ומשלימים, ועל כך נכתבו אין סוף מאמרים, ובמבחן המעשה ננקטו אומנם מהלכים ארגוניים שהניבו מעת לעת תוצאות שהותירו חו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|