תמונה פאתטית: אולמרט "מת" לתת, עוד השנה, כמעט הכל, ושליטי רמאללה אינם ששים לקבל. יש להם זמן. לפי "שר החוץ", ריאד אל מלכי, שום דבר לא הוסכם עדיין, כל רעיון "שתי המדינות" עבר פיחות, ובכלל - לא נורא אם ימשיכו ב-2009.
לכאורה, קושיה - נותנים להם, למה אינם לוקחים? ניכנס לרגע לנעלי אבו-מאזן. היום, צה"ל הגוזם את הדשא הטרוריסטי ביו"ש לילה לילה, מבטיח את חייו ושלטונו. מחר, כתום הסכסוך, גם 1,000 הקלצ'ניקובים האחרונים שהועברו ל"כוחות הביטחון" שלו, עלולים להגיע לידי החמאס כמו כל ארסנל הנשק העצום שמאז אוסלו עשה בדיוק את אותה הדרך. מה רע, אם צה"ל ישמור עליו עוד קצת?
וכל עוד פלשתין היא רק "מדינה בדרך", שלושה גנרלים אמריקנים משרתים אותו: אחד בונה לו צבא, השני מקים לו מינהל והשלישי משגיח על היהודים. הגרמנים בונים לו 55 תחנות משטרה. הקוורטט שופך על הרשות הפרזיטית שלו, עשרות אלפי מקבלי משכורות ואוכלי-חינם, ים של כסף. ויש שפע של גינונים דיפלומטיים ופסגות עם גדולי העולם. כל זה בגלל ה"סכסוך". אח"כ - מי יודע?
לפלשתינים "הדרך" חשובה מן המטרה, ואולי אפילו היא המטרה. כי הדרך היא "הסכסוך", ומן הסכסוך הם חיים. אדרבה, היש מקום אחר בעולם שבו 3 מיליוני בני-אדם - לא גאונים, לא מיוחסים ולא מצטיינים במיוחד בכלום - מקבלים מקום בולט כ"כ בחדשות, בדיפלומטיה, בסיוע כלכלי וגם באהדה ובחמלה של עולם ה"קידמה" האופנתי? וכל זה עלול להיפסק כאשר ייתם "הסכסוך"!
קורבנות היהודים
יש עוד סכסוכים בעולם, כואבים יותר, בממדי ג'נוסייד, ולא ראינו בהם התערבות בינלאומית עמוקה כ"כ. מה מייחד את הסכסוך הזה? על כורחך אתה אומר, שזאת העובדה שהפלשתינים נתפסים כקורבנות היהודים, ולאחר שהאנטישמיות יצאה מן האופנה, מלחמתם נותנת פורקן לגיטימי לשנאת ישראל עתיקת היומין. לו פסקה מדינת ישראל להתקיים, היו הפלשתינים מצטרפים מיד להמוני האדם האנונימיים שגורלם אינו מעניין איש, וגם אחיהם הערבים היו שולחים אותם "עלא אללה!"
אמור מעתה, שהסכסוך עם היהודים הוא שנותן להם את מעמדם בעולם, וגם את לחמם. לסעודים יש נפט ולפלשתינים "סכסוך", ומי יוותר על נכס שכזה? מה גם, שהיעלמותו של האויב היהודי המשותף תביא לפיצוץ פנימי בחברה של חמולות וארגוני טרור. מה גם, שמדינות ערב, משוחררות מן הצורך להעמיד פנים מול היהודים, עלולות לחשוף את הבלוף הפלשתיני ולטרוף לעצמן את נתחיו.
עורך-דין ותיק טיפל שנים רבות בסכסוך קשה ועתיר נכסים. כשיצא לחופשה, הפקיד את התיק בידי בנו, עו"ד מתחיל. בשובו, בישר לו הבן בגאווה שיישב את הסכסוך ו"גמר את התיק". תפס האב את ראשו בידיו וזעק מרה: מה עשית, בני? הרסת את הפרנסה שלנו!
מהו הנמשל, אבו מאזן לבטח יודע. אבל איך זה שאולמרט ולבני, שניהם עורכי דין, אינם יודעים?
